חשוון
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
טוען את הלשוניות...
בשנת ה'תשע"ב אין ל' בחשוון
בשנת ה'תשע"ג אין ל' בחשוון
בשנת ה'תשע"ה אין ל' בחשוון
3
100%
#AAAAAA
left
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חשוון, או מרחשוון במקור, הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי. חשון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה מתשרי, והחודש השמיני לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. אורכו של חודש חשון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום.
א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש חשון בקיצור, כמפורט בהמשך.
מקורו של השם מרחשון הוא במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל" (תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה א, ב).
בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":
- חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
- כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" – ישעיה מ, טו).
ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.
בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, בפסוק: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו..." (מלכים א ו, לח). שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול.
בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשון - עקרב.
חגים [עריכה]
- ב-כ"ט בחשוון - חמישים יום בדיוק מיום כיפור - חוגגים היהודים חברי ביתא ישראל את חג הסיגד (מעיין חג משיח). לפני עלייתם ארצה היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח. הטקס העיקרי נערך בטיילת בתלפיות, המקום שלפי המסורת ממנו ראה אברהם אבינו לראשונה את הר המוריה.
אירועים נוספים [עריכה]
- בז' בחשוון מתחילים בארץ ישראל לבקש גשמים בברכת השנים שבתפילת שמונה עשרה
- הימים שני, חמישי ושני לאחר ראש חודש חשוון הם ימי צום, כחלק מתענית בה"ב
- בי"א בחשוון מצוין יום פטירתה של רחל אימנו
- בי"ז בחשוון ע"פ המסורת החל המבול
- בי"ב בחשוון חל יום הזיכרון ליצחק רבין
- בכ"ט בחשוון חל חג הסיגד
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ש"ז כהנא, מר חשוון
- מר-חשוון במסורת ישראל, שמואל חגי
- חודש מרחשוון בספר התודעה, אליהו כי טוב
- תכנים לחודש חשוון במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה.
| חודשים עבריים | |||
|---|---|---|---|
|
