וסילי לנובוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וסילי לנובוי בשנת 2009

וסילי לנובוירוסית: Василий Лановой; ‏ (נולד ב-16 בינואר 1934, מוסקבה) הינו שחקן תיאטרון וקולנוע רוסי וסובייטי. הוא זכה בפרס לנין ובשנת 1985 הוענק לו תואר האמן העממי. על פעילותו בתחום הותיאטרן והקולנוע הוא קיבל מספר עיטורים.

וסילי לנובוי נולד במוסקבה למשפחת איכרים מאוקראינה. ההורים עברו למוסקבה בה התגורר אחיו של אב המשפחה בשנת 1931 בעקבות הרעב באוקראינה הסוביטיית. בילדותו לנובוי השתתף בחוק למשחק במתנ"ס המקומי. בקיץ 1941 וסילי הצעיר נסע לסבתו בכפר בקרבת אודסה. שטח זה נכבש על ידי הנאצים כבר בתחילת מלחמת העולם השנייה וילד עבר עם סבתו כשלוש שנים בשטח כבוש. רק לאחר שחרור השטח על ידי הצבא האדום לנובוי חזר להוריו. הוריו של וסילי לנובוי במהלך המלחמה עבדו במפעל כימי ולאחר המלחמה הוכרו כנכים.

ואסלילי לנובוי סיים את לימודי בית הספר במוסקבה בהצטיינות ובשנת 1953 התקבל ללימודי עיתונאות באוניברסיטת מוסקבה. לאחר לימודים במשך כחצי שנה, הוא עזב והלך ללמוד בבית הספר למשחק ליד תיאטרון וכטנגוב. הוא התחיל להצטלם בקולנוע כבר שנת 1954 ובשנת 1956 שיחק תפקיד ראשי בסרט. בשנת 1957 הוא סיים לימודי משחק והתקבל לתיאטרון וכטנגוב. לנובוי עבד בתיאטרון זה במשך עשרות שנים והיה בין שחקניו המובילים.

במהלך הלימודים לנובוי הכיר שחקנית טטיאנה סמוילובה והם התחתנו אך התגרשו כעבור מספר שנים.

במהלך הקריירה וסילי לנובוי שיחק במספר סרטים שזכו לפופולאריות רבה. בשנת 1971 הוא הוכרז שחקן השנה של ברית המועצות על משחק בסרט "קצינים", בשנת 1973 הוא שיחק בסרט שבעה עשר רגעים של אביב. בשנים 1979-1980 לנובוי שיחק בשני סרטים על פעילות המיליציה הסובייטית בהם הוא שחיק תפקיד של חוקר. בסך הכול לנובוי שיחק ביותר מ-50 סרטי קולנוע.

בשנת 1978 הוא השתתף בצילומי סרט תיעודי בת 20 פרקים על מלחמת העולם השנייה. על קריינות בסרט זו הוא זכה בפרס לנין.

בתחילת שנות ה-70 לנובוי התחתן עם שחקנית אירינה קופצ'נקו ולזוג שני בנים.

החל משנת 1985 לנובוי מלמד בבית הספר למשחק ליד תיאטרון וכטנגוב.

בשנת 1968 לנובוי התקבל כחבר בלמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. גם לאחר התפרקות ברית המועצותה וא המשיך לתמוך בדעות הקומוניסטיות וממשיך לתמוך במפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]