המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית
КПРФ
מנהיג גנאדי זיוגאנוב
שנת ייסוד ה-19 ביוני 1990 (רשמית)
ה-13 בפברואר 1993 (דה פקטו)
מטה רוסיה, מוסקבה
אידאולוגיות מרקסיזם-לניניזם, סוציאליזם
מיקום במפה הפוליטית מרכז-ימין
http://www.kprf.ru

המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסיתרוסית: Коммунистичесая партия Российской Федерации) היא מפלגה ברוסיה – המפלגה השנייה בגודלה ומפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר ברוסיה. רבים רואים בה כיורשת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ומפלגת הבולשביקים. המבנה שלה והאידאולוגיה לקוחים באופן מובהק מהמפלגה הקומוניסטית הסובייטית המקורית.

תולדות המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד המפלגה ושנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה מובלת בידי גנאדי זיוגאנוב שייסד את המפלגה ב-13 בפברואר 1993 יחד עם פוליטיקאים סובייטים בכירים כייגור ליגאצ'ב ואנאטולי לוקיאנוב. זיוגאנוב הושפע מ"סנדק הגלאסנוסט", אלכסנדר יעקובלב, מהוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ולאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991 התנועה הפכה לתנועה "פטריוטית לאומית רוסית". זיוגאנוב היה ליו"ר חזית הישועה הלאומית (או הלאומנית). בין מנהיגיה היו הפילוסוף האירו-אסייתי, אלכסנדר דוגין, שסייע בניסוח מסמכי המפלגה והקשריה ללאומנות.

ההתבססות כמפלגת אופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוגוסט 1996 המפלגה הקימה את הברית הפטריוטית של רוסיה - תנועת שמאל חדשה שמאגדת 30 ארגוני שמאל וימין לאומניים, ביניהם ברית העם הרוסית, מפלגה לאומנית רוסית שהוקמה באוקטובר 1996 והתמזגה בשנת 2001 עם הברית העממית - מפלגת התחייה הלאומית "רצון העם", אלה תנועת לאומניות התומכות בהתפשטות רוסיה לכל אסיה ואירופה. תנועות אלה תמכו בגנאדי זיוגאנוב בעת שהתמודד בבחירות הנשיאותיות ב-1996 ובשנת 2000. בבחירות לפרלמנט בשנת 2003 טען זיוגאנוב שמפלגת "המולדת" (רודינה), מכרה את הקולות שלה עבור מפלגת השלטון רוסיה המאוחדת. בבחירות שנערכו בדצמבר 2011 זכתה המפלגה ב-92 מושבים בדומה והיא המפלגה השנייה בגודלה.

הנסיקה במעמדה והעלייה בתמיכת הלאומנים בה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום התמיכה במפלגה משתנה כל פעם. בכל מקרה בבחירות האזוריות המפלגה הקומוניסטית נוטה לקטוף את הקולות מידי מפלגת השלטון, בשל חוסר תמיכה מקומית במפלגה שלדעת המקומיים אינה עושה די כדי לשפר את מצבם, ברמה הארצית מצבה של המפלגה רע יותר, אף בשני העשורים האחרונים המפלגה סיימה באחד משלושת המקומות הגבוהים. ניתן להבחין בכך לאור העובדה שכיום זו המפלגה השנייה בגודלה במדינה, כשרק רוסיה המאוחדת מקדימה אותה. למפלגה יש תמיכה רחבה במרכזי מדע (נאוקוגרדים) וערים מסביב למוסקבה. כך למשל, בבחירות לפרלמנט ב-2007 סניף המפלגה באוניברסיטת מוסקבה היה פעיל ומוצלח למדי בגיוס קולות. התומכים העיקרים במפלגה הם הגמלאים, עובדי תעשייה שונים. בעשור האחרון חלה עלייה בתמיכה במפלגה מצד קבוצות שמאל שונות וארגוני נוער לאומניים.

זוהי היורשת העיקרית למפלגה הקומוניסטית הסובייטית ובמהלך שני העשורים האחרונים היא מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר במדינה. פעם אחת בלבד, הייתה המפלגה קרובה לתפוס את השלטון: היה זה בבחירות 1996 לפרלמנט, כאשר המפלגה תפסה את מרבית המושבים בדומה שאך הוקמה מחדש. בעקבות תעמולה טלוויזיונית ממומנת היטב של האוליגרכים, מועמד המפלגה לנשיאות - גנאדי זיוגאנוב - הפסיד בסיבוב השני לנשיא המכהן בוריס ילצין. מאז 1996 מועמד המפלגה לנשיאות, בין אם זהו זיוגאנוב או נציג אחר, לא הצליח לזכות בבחירות ולרוב מגיע למקום השני.

במערכת הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה 2011 המפלגה זכתה בכ-20% מקולות הבוחרים וקיבלה 92 מקומות בדומה, הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי. כמו מפלגות אופוזיציה אחרות, המפלגה טוענת לזיופים רבים בבחירות. גנדי זיוגאנוב היה מועמד המפלגה במערכת הבחירות לנשיא המדינה שהתקיימו ב-4 במרץ 2012.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]