וסילי פולנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקנו של פולנוב מעשה ידי איליה רפין.
החצר במוסקבה, 1878.

וסלי דמיטרייביץ' פולנוברוסית: Поленов Василий Дмитриевич;‏ 1 ביוני 1844 - 18 ביולי 1927) היה צייר נופים ריאליסטי רוסי, ואחד מחברי תנועת האמנות "הנודדים".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולנוב למד תחת פאבל צ'יסטיאקוב ובין השנים 1863 - 1871 למד באקדמיה הקיסרית לאמנויות. בתום לימודיו נסע לאיטליה ולצרפת ללמוד את סגנונות הציור של אירופה המערבית, ובמסע זה צייר את "זכות הגביר" (1874, גלריית טרטיאקוב).

בין השנים 1877 - 1878 השתתף במלחמת רוסיה-טורקיה כצייר מלחמה. בשובו מהמלחמה הצטרף לתנועת "הנודדים" והציג בתערוכות הנודדות של קבוצת האמנים.

עבודותיו זכו לפופולריות רבה, ונרכשו על ידי האספן העשיר פאבל טרטיאקוב עבור הגלריה שלו.

בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-19 התמקד פולנוב בציור ציורי נוף בסגנון ריאליסטי, ושאף להציג את הנוף הרוסי ולגרום לצופה לחוש באוויר הצח שבאזור הכפרי. דוגמות ליצירות אלה הן "החצר במוסקבה" (1878), "גן הסבתא" (1878), "אגם זארוסשי" (1879).

בין השנים 1881 - 1882 נסע פולנוב למזרח התיכון וליוון ואייר איורי נוף אשר שימשו בסיס ליצירת המופת "ישו והחוטא" (1886 - 1887). ביצירות שנוצרו לאחר ביקור זה, התמקד פולנוב בשילוב תמות מהברית החדשה עם ציורי נוף ריאליסטיים של נופי ארץ הקודש.

במקביל בשנות ה-80 של המאה ה-19 עסק פולנוב בציור תפאורות לתיאטרון. בנוסף עיצב פולנוב את ביתו של סאווה מאמונטוב שבאברמצבו, ואת האופרה הרוסית הפרטית.

פולנוב התקבל לאקדמיית סנקט פטרבורג לאמנויות בשנת 1893 והוכרז כ"אמן עממי של ברית המועצות" בשנת 1926.

פולנוב עסק בהוראה ולימד אמנים רבים בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה ובהם אברם ארחיפוב, יצחק לויתן, קונסטנטין קורובין ואלכסנדר גולובין.

לאחר מותו, הוכרז בית אחוזתו של פולנוב בבורוק כמוזיאון לאומי לאמנות, ושם הכפר בו שוכנת האחוזה שונה ל"פולנובו" על מנת להנציח את האמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]