ז'ואאו ויירה פינטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ואאו פינטו
João Vieira Pinto
פינטו, 2012
פינטו, 2012
מידע אישי
לידה 19 באוגוסט 1971 (בן 52)
פורטו שבפורטוגל
שם מלא ז'ואאו מנואל ויירה פינטו
גובה 1.71 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1983 - 1988 בואבישטה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1988 - 1989
1990 - 1991
1991 - 1992
1992 - 2000
2000 - 2004
2004 - 2006
2006 - 2008
סך הכול:
בואבישטה
אתלטיקו מדריד ב'
בואבישטה
בנפיקה ליסבון
ספורטינג ליסבון
בואבישטה
ספורטינג בראגה
17 (3)
7 (2)
34 (8)
220 (64)
115 (28)
57 (11)
33 (3)
483 (119)
נבחרת לאומית כשחקן
1991 - 2002 פורטוגל 81 (23)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ז'ואאו מנואל ויירה פינטופורטוגזית: João Manuel Vieira Pinto; נולד ב-19 באוגוסט 1971 בפורטו) הוא כדורגלן עבר פורטוגלי ששיחק בעמדת החלוץ.

פינטו היה מהחלוצים הפורטוגלים הבולטים בתקופתו. הוא שיחק בשניים מהמועדונים הבכירים בפורטוגל, בנפיקה וספורטינג ליסבון, וזכה באליפויות ובגביעים במדי שתי הקבוצות. הוא היה שחקן מפתח בתור הזהב של הכדורגל הפורטוגלי שזכה פעמיים ברציפות באליפות העולם עד גיל 20 והשתלב בצמרת הכדורגל העולמי, ורשם 81 הופעות ו-23 שערים במדי נבחרת פורטוגל אותה ייצג בשני טורנירי יורו ובטורניר מונדיאל 2002.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ואאו פינטו החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של בואבישטה ב-1983, בגיל 12. עוד קודם לכן הוא ניסה להתקבל לקבוצת הנוער של פורטו, אך נדחה על ידי המועדון. פינטו עלה לקבוצה הבוגרת של המועדון בעונת 1988/1989, ובגיל 17 בלבד כבר ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת העל הפורטוגלית.

בינואר 1990, בחציה של עונת 1989/1990 ובעקבות הופעותיו המוצלחות באליפות העולם לנוער בה זכתה פורטוגל, עבר פינטו לאתלטיקו מדריד הספרדית. הוא נשלח מיד עם הגעתו לקבוצת המילואים של המועדון ששיחקה בליגת המשנה, וכבר בהופעת הבכורה שלו ב-7 בינואר כבש את שער הניצחון בפנדל מול ריאל מדריד קסטיליה. עם זאת, בסיום העונה נשרה הקבוצה לליגה השלישית. פינטו, שהספיק לרשום שבע הופעות בהן כבש פעמיים, נותר בקבוצת המילואים אך החמיץ לחלוטין את עונת 1990/1991, בה לא שותף כלל.

לקראת עונת 1991/1992 חזר פינטו לבואבישטה. עם חזרתו הפך לשחקן מפתח במועדון נעוריו, כבש שמונה שערי ליגה ב-34 הופעות וסייע לקבוצה לזכות בגביע הפורטוגלי, לאחר ניצחון בגמר 2-1 בדרבי מול פורטו. בתום העונה שוב עזב פינטו את הקבוצה, ועבר לבנפיקה ליסבון.

פינטו השתלב היטב בקבוצתו החדשה, אך כל הקריירה שלו עמדה בסכנה לאחר שב-14 באוקטובר 1992, חודשים ספורים מפתיחת העונה, סבל מחזה אוויר אותו ספג במהלך משחקה של פורטוגל מול סקוטלנד במוקדמות מונדיאל 1994. הוא הצליח להתאושש מהפציעה, אך לא הצליח לסייע לקבוצתו לזכות באליפות. עם זאת, הוא הצליח לזכות בגביע פורטוגל שני ברציפות, ואף כבש במשחק הגמר בו גברה בנפיקה על קבוצתו הקודמת ומחזיקת הגביע בואבישטה 5-2.

בעונת 1993/1994, עונתו השנייה בבנפיקה, היה פינטו מהבולטים בזכייתה של הקבוצה באליפות פורטוגל. הוא כבש 15 שערי ליגה, ובמהלך העונה הציג הופעת שיא במשחק הדרבי מול ספורטינג ליסבון, בו כבש שלושער והיה מעורב בשלושה שערים נוספים בדרך לניצחון 6-3. לקראת עונת 1995/1996 זכה בסרט הקפטן של הקבוצה, במקומו של אנטוניו ולוסו הוותיק שפרש ממשחק פעיל. בעונתו הראשונה כקפטן הניף פינטו גביע שלישי בקריירה, לאחר שכבש צמד בגמר מול ספורטינג ליסבון בדרך לניצחון 3-1. גם בליגה רשם פינטו עונה אישית מוצלחת, כשכבש 18 שערים - שיא קריירה אישי - והיה לסגן מלך השערים של הליגה. פינטו לא זכה יותר בתארים עם בנפיקה, ובסיום עונת 1999/2000 שוחרר מהמועדון לאחר שמונה עונות בעקבות מחלוקת עם נשיא הקבוצה על גובה שכרו. הוא הגיע לטורניר יורו 2000 ללא קבוצה, והיה השחקן החופשי היחיד שהשתתף בטורניר.

עם סיום טורניר היורו דחה פינטו הצעות מפורטו ומקבוצות שונות באירופה על מנת לחתום ביריבה העירונית של בנפיקה, ספורטינג ליסבון. בעונתו השנייה בקבוצה, עונת 2001/2002, היה מהבולטים בזכייתה של ספורטינג בדאבל המקומי. הוא החמיץ בכל העונה רק משחק ליגה אחד, וכבש תשעה שערי ליגה בדרך לזכייה באליפות. מריו ז'ארדל, הברזילאי שהצטרף לקבוצה באותה עונה ואף כבש את שער הניצחון בגמר, כינה את פינטו "האבא של הקבוצה" בזכות יכולתו הגבוהה והשפעתו על הקבוצה.

ב-2004, לאחר ארבע עונות בספורטינג, חזר פינטו לשתי עונות במועדון נעוריו בואבישטה. לקראת עונת 2006/2007, נעתר לפנייתה של ספורטינג בראגה וחתם בקבוצה לעונה אחת. בסיום העונה האריך את חוזהו בקבוצה לעונה נוספת, אך בפברואר 2008, לאחר כחצי עונה, הודיע על פרישתו ממשחק פעיל בגיל 37.

נבחרת פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינטו החל את דרכו בנבחרות הצעירות של פורטוגל, והיה מנציגיו הבכירים של תור הזהב הפורטוגלי שהחל את דרכו בסוף שנות ה-80. הוא זכה עם נבחרת פורטוגל הצעירה פעמיים רצופות באליפות העולם עד גיל 20 (1989, 1991), ובין השנים 1988 ל-1994 הגיע עם פורטוגל למשחקי הגמר של אליפויות אירופה לנבחרות צעירות (עד גיל 16 ב-1988, פעמיים עד גיל 18 - 1988 ו-1990, עד גיל 21 - 1994). ב-1991, במקביל לקריירה בנבחרות הצעירות, החל את דרכו בנבחרת הבוגרת. את שערו הראשון במדיה כבש ב-20 בנובמבר של אותה שנה, שער שקבע 1-0 על יוון במוקדמות יורו 1992.

פינטו העפיל עם נבחרתו ליורו 1996 באנגליה, וזומן לסגל על ידי המאמן אנטוניו אוליביירה. פינטו פתח בכל ארבעת משחקיה של פורטוגל בטורניר. במשחק האחרון של שלב הבתים כבש פינטו את שערו היחיד בטורניר, השער השני בניצחון 3-0 על קרואטיה. פורטוגל סיימה את דרכה ברבע הגמר עם הפסד 1-0 לצ'כיה.

פורטוגל כשלה להעפיל ממוקדמות מונדיאל 1998, אך הצליחה להעפיל מטורניר מוקדמות יורו 2000. פינטו היה מהכובשים הבכירים בטורניר, כשמצא את הרשת שמונה פעמים - בהם שלושער ושני צמדים.

לקראת טורניר יורו 2000, זומן פינטו על ידי אומברטו קואליו לסגל פורטוגל. היה זה מהטורנירים המוצלחים בתולדות הנבחרת. פורטוגל פתחה את הטורניר מול אנגליה. לאחר 18 דקות כבר הייתה בפיגור 2-0, אך בדקה ה-37 כבש פינטו את שער השוויון, לאחר שער מצמק של לואיש פיגו. בסיום השלימה פורטוגל מהפך וניצחה 3-2. פינטו פתח גם בניצחון 1-0 על רומניה, אך לא שותף בניצחון 3-0 על גרמניה שהשלים שלב בתים מושלם עבור הפורטוגלים. פינטו חזר להרכב בניצחון 2-0 על טורקיה ברבע הגמר, ועלה כמחליף בדקה ה-78 בהפסד 2-1 בהארכה לצרפת בחצי הגמר.

בטורניר מוקדמות מונדיאל 2002 כבש פינטו שלושה שערים, בהם שערו האחרון בנבחרת, השער הפותח בניצחון 5-0 על אסטוניה ב-6 באוקטובר 2001. אנטוניו אוליביירה, שחזר לתפקיד המאמן, זימן את פינטו לסגל פורטוגל לקראת מונדיאל 2002. פינטו פתח בכל שלושת משחקיה של פורטוגל בשלב הבתים, בסיומו הודחה מהטורניר. במשחק השלישי והאחרון, בו הפסידה פורטוגל 1-0 לקוריאה הדרומית, הכה פינטו את שופט המשחק הארגנטינאי לאחר שהאחרון שלף לעברו כרטיס אדום ישיר בעקבות עבירה גסה כבר בדקה ה-27, והותיר את נבחרתו בתשעה שחקנים (בטו הורחק חמש דקות קודם לכן). בעקבות האירועים, הושעה פינטו לחצי שנה[1].

בסך הכול, ב-11 שנות קריירה בינלאומית ערך ז'ואאו פינטו 81 הופעות במדי פורטוגל, בהן כבש 23 שערים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואבישטה
בנפיקה ליסבון
ספורטינג ליסבון
נבחרת פורטוגל

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ואאו פינטו, 2011

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1988/1989 בואבישטה פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 6 0 0 0 0 0 6 0
1989/1990 11 3 0 0 2 2 13 5
1989/1990 אתלטיקו מדריד ב' ספרדספרדהליגה הספרדית השנייה 7 2 0 0 0 0 7 2
1990/1991 ספרדספרדהליגה הספרדית השלישית 0 0 0 0 0 0 0 0
1991/1992 בואבישטה פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 34 8 5 0 4 0 43 8
1992/1993 בנפיקה ליסבון פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 21 7 6 1 4 1 31 9
1993/1994 34 15 2 1 8 2 44 18
1994/1995 24 4 5 1 7 1 36 6
1995/1996 31 18 6 4 5 1 42 23
1996/1997 28 7 6 6 6 3 40 16
1997/1998 25 6 3 1 2 0 30 7
1998/1999 28 4 1 0 7 3 36 7
1999/2000 29 3 1 0 5 0 35 3
2000/2001 ספורטינג ליסבון פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 31 6 5 1 5 0 41 7
2001/2002 33 9 6 2 5 1 44 12
2002/2003 25 8 1 0 0 0 26 8
2003/2004 26 5 1 0 4 0 31 5
2004/2005 בואבישטה פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 26 2 4 1 0 0 30 3
2005/2006 31 9 1 1 0 0 32 10
2006/2007 ספורטינג בראגה פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגלית 24 2 0 0 0 0 24 2
2007/2008 9 1 0 0 0 0 9 1
סך הכול בקריירה 483 119 53 19 64 14 600 152

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת פורטוגל
שנה הופעות שערים
1991 2 1
1992 6 0
1993 6 2
1994 4 3
1995 4 0
1996 10 2
1997 7 1
1998 5 2
1999 9 7
2000 12 2
2001 8 3
2002 8 0
סה"כ 81 23

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ואאו ויירה פינטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, ז'ואאו פינטו הושעה מכל פעילות עד הודעה חדשה, באתר וואלה!‏, 18 ביוני 2002


נבחרת פורטוגליורו 1996

1 באיה • 2 סקרטריו • 3 סנטוס • 4 דה קרוז • 5 קאוטו • 6 טברס • 7 פניירה • 8 פינטו • 9 סה פינטו • 10 קושטה • 11 קדטה • 12 קסטרו • 13 טיישיירה • 14 ברבוסה • 15 פסיינסיה • 16 קריסטובאו • 17 פורפיריו • 18 פולהא • 19 סוזה • 20 פיגו • 21 מדיירה • 22 קוריה • מאמן: אוליביירה

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגליורו 2000

1 באיה • 2 קוסטה • 3 ג'ורג' • 4 וידיגל • 5 קאוטו • 6 סוזה • 7 פיגו • 8 פינטו • 9 סה פינטו • 10 קושטה • 11 קונסייסאו • 12 אספינהא • 13 טיישיירה • 14 שאבייר • 15 קושטיניה • 16 בטו • 17 בנטו • 18 פאולטה • 19 קאפוצ'ו • 20 סקרטריו • 21 גומש • 22 קים • מאמן: קואלהו

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגלמונדיאל 2002

1 באיה • 2 קוסטה • 3 שאבייר • 4 קניירה • 5 קאוטו • 6 סוזה • 7 פיגו • 8 פינטו • 9 פאולטה • 10 רוי קושטה • 11 קונסייסאו • 12 ויאנה • 13 אנדרדה • 14 ברבוסה • 15 נלסון • 16 ריקרדו • 17 בנטו • 18 פרשו • 19 קפוצ'ו • 20 פטיט • 21 גומש • 22 בטו • 23 רוי ג'ורג' • מאמן: אוליביירה

פורטוגלפורטוגל