אליפות אירופה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות אירופה בכדורגל (יורו)
ענף כדורגל
שנת יסוד 1960
ארגון מפעיל אופ"א
מספר מתמודדים 53 (מוקדמות)
16 (טורניר גמר)
יבשת אירופה
שמות קודמים גביע אירופה לאומות
אלוף/ה נוכחי/ת Flag of Spain.svg  ספרד (3)
הכי הרבה זכיות גרמניה וספרד (3)

אליפות אירופה בכדורגל ("UEFA European Football Championship") או יורו בשמה הנפוץ, היא תחרות הכדורגל המרכזית לנבחרות המאורגנת על ידי אופ"א, הקונפדרציה האירופית לכדורגל. האליפות נערכה לראשונה ב-1960 ומאז היא מתקיימת פעם בארבע שנים. שמה המקורי היה "גביע אירופה לאומות". האליפות האחרונה נערכה ב-2012 והמארחות היו אוקראינה ופולין במשותף .

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון להקמת טורניר אליפות למדינות באירופה החל כבר ב-1927, כאשר הנרי דלוניי אשר היה חבר בוועד המנהל של פיפ"א ולימים מנכ"ל אופ"א הראשון, הציע לפיפ"א לארגן טורניר שכזה. ב-1958, כ-4 שנים לאחר הקמת אופ"א, החל שלב המוקדמות של הטורניר הראשון בו השתתפו 17 נבחרות, אשר מתוכן עלו לטורניר הגמר שנערך בצרפת 4 נבחרות.

מבנה הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפויות הראשונות, מיורו 1960 עד ליורו 1976 השתתפו בטורניר הגמר ארבע נבחרות במתכונת פיינל פור. מיורו 1980 עד ליורו 1992 השתתפו בטורניר הגמר שמונה נבחרות. בשלב הראשון חולקו הנבחרות ל-2 בתים בהן כל נבחרת שיחקה פעם אחת עם שאר החברות בבית. 2 הנבחרות הראשונות בכל בית עלו לשלב חצי הגמר. החל מיורו 1996 הונהגה המתכונת הנוכחית, בה משתתפות בטורניר הגמר 16 נבחרות. אופ"א הודיעה שהחל מיורו 2016 ישתתפו בטורניר הגמר 24 נבחרות‏[1].

שלב המוקדמות עבר מספר רב של שינויים. ביורו 1960 ו-1964 מוקדמות הטורניר היו בשיטת נוקאאוט כשכל שלב כלל צמד משחקים בשיטת בית וחוץ. מ-יורו 1968 עד יורו 1976 המוקדמות היו בשלב הראשון בשיטת ליגה של 8 בתים, כשמקום ראשון בכל בית עלה לשלב רבע הגמר של הטורניר, אשר התקיים בשיטת נוקאאוט הכולל משחקי בית וחוץ. מיורו 1980 עד יורו 1992 שלב המוקדמות התקיים בשיטת ליגה של 7 בתים, כשמקום ראשון בכל בית העפיל לטורניר הגמר יחד עם המדינה המארחת אשר העפילה אוטומטית. מיורו 1996 עד יורו 2004 המוקדמות היו ברובן בשיטת הבתים בתוספת משחקי פלייאוף בהם השתתפו הנבחרות שסיימו במקום השני בבתים. ביורו 2008 המוקדמות היו במתכונת ליגה של 7 בתים, כששני המקומות הראשונים בכל בית עלו ישירות לטורניר הגמר בנוסף לשתי המדינות המארחות.

החל מיורו 1980 הנבחרת או הנבחרות המארחות את טורניר הגמר מעפילות אליו אוטומטית. הנבחרת הזוכה אינה מקבלת כרטיס אוטומטי לטורניר הגמר.

שלב המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרות המשתתפות במוקדמות אליפות אירופה מחולקות לקבוצות דרוג בעזרת שיטת הדירוג של אופ"א. בכל בית בשלב המוקדמות מוגרלת נבחרת אחת מכל קבוצת דירוג, כך שאין שתי נבחרות בעלות אותו הדרוג בבית אחד. מכיוון שמספר הנבחרות המשתתפות בטורניר אינו מתחלק במספר הבתים, מספר בתים יכילו נבחרת אחת יותר מבבתים אחרים. כל בית עורך תחרות פנימית במבנה ליגה, כאשר הנבחרות המסיימות במקומות הראשונים עולות לטורניר הגמר.

מיקום הנבחרות בכל בית נקבע לפי מספר הנקודות אשר כל נבחרת צברה במהלך שלב המוקדמות. במידה ושתי נבחרות או יותר בעלות אותו ניקוד, מקומם נקבע לפי השיטה הבאה:

  1. מספר הנקודות אשר כל נבחרת צברה בבית פנימי המורכב מהקבוצות בעלות הניקוד הזהה,
  2. הפרש השערים נגד הנבחרות בעלות הניקוד הזהה,
  3. מספר השערים אשר נכבשו נגד הנבחרות בעלות הניקוד הזהה,
  4. מספר שערי החוץ אשר נכבשו נגד הנבחרות בעלות הניקוד הזהה,
  5. הפרש השערים הכולל,
  6. מספר השערים הכולל,
  7. מספר שערי החוץ הכולל,
  8. ניקוד לפי שיטת דירוג המשחק ההוגן של אופ"א,
  9. הגרלה.

שלב המוקדמות מתחיל בסתיו שאחרי טורניר גביע העולם, כשנתיים לפני טורניר הגמר של אליפות אירופה.

טורניר הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

16 הנבחרות אשר עלו לטורניר הגמר מחולקות ל-4 בתים. ראשי הבתים נקבעים מראש כאשר הנבחרת או הנבחרות המארחות והאלופה המכהנת (במידה ועלתה לטורניר הגמר) נבחרות אוטומטית. ראשי הבתים הנותרות הינן הנבחרות בעלות הניקוד הגבוה לפי שיטת הדירוג של אופ"א. שאר המשתתפות בכל בית נקבעות על ידי הגרלה. כל נבחרת נפגשת פעם אחת עם שאר חברות הבית. שתי הנבחרות המסיימות במקומות הראשונים בכל בית עולות לשלב רבע הגמר להמשך הטורניר בשיטת נוקאאוט. במידה ושתי נבחרות או יותר מסיימות את השלב הראשון עם מספר נקודות זהה, שובר השוויון זהה לשובר השוויון בשלב המוקדמות. בסוף הטורניר לא מתקיים משחק למקומות 3 ו-4.

הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הזוכה באליפות אירופה מקבלת את "גביע הנרי דלוניי", על שמו של מנכ"ל אופ"א הראשון והוגה אליפות אירופה בכדורגל, אשר כבר ב-1927 הציע לפיפ"א להקים טורניר אליפות למדינות באירופה. הגביע נוצר על ידי ארתור ברטראנד בפריז בשנת 1960. הנבחרת הזוכה מחזיקה בגביע למשך 4 שנים, עד לטורניר אליפות אירופה הבא, אשר בו יועבר הגביע לנבחרת הזוכה. ב-2008 חודש הגביע, וזוכות העבר נחרטו על גבו.

טורינירי אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מארחת גמר מקומות 3-4
מנצחת תוצאה סגנית מקום שלישי תוצאה מקום רביעי
1960
פרטים
צרפת Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg
ברית המועצות
2–1
בתום הארכה
Flag of SFR Yugoslavia.svg
יוגוסלביה
Flag of the Czech Republic.svg
צ'כוסלובקיה
2–0 Flag of France.svg
צרפת
1964
פרטים
ספרד Flag of Spain (1945 - 1977).svg
ספרד
2–1 Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg
ברית המועצות
Flag of Hungary (1957-1989; unofficial).png
הונגריה
3–1
בתום הארכה
Flag of Denmark.svg
דנמרק
1968
פרטים
איטליה Flag of Italy.svg
איטליה
1–1 בתום הארכה
2 - 0 במשחק החוזר
Flag of SFR Yugoslavia.svg
יוגוסלביה
Flag of England.svg
אנגליה
2–0 Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg
ברית המועצות
1972
פרטים
בלגיה Flag of Germany.svg
מערב גרמניה
3–0 Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg
ברית המועצות
Flag of Belgium (civil).svg
בלגיה
2–1 Flag of Hungary (1957-1989; unofficial).png
הונגריה
1976
פרטים
יוגוסלביה Flag of the Czech Republic.svg
צ'כוסלובקיה
2–2 בתום הארכה
5–3 בפנדלים
Flag of Germany.svg
מערב גרמניה
Flag of the Netherlands.svg
הולנד
3–2
בתום הארכה
Flag of SFR Yugoslavia.svg
יוגוסלביה
1980
פרטים
איטליה Flag of Germany.svg
מערב גרמניה
2–1 Flag of Belgium (civil).svg
בלגיה
Flag of the Czech Republic.svg
צ'כוסלובקיה
1–1 בתום הארכה
9–8 בפנדלים
Flag of Italy.svg
איטליה
שנה מארחת גמר מפסידות חצאי הגמר (1)
מנצחת תוצאה סגנית
1984
פרטים
צרפת Flag of France.svg
צרפת
2–0 Flag of Spain.svg
ספרד
 
/
1988
פרטים
מערב גרמניה Flag of the Netherlands.svg
הולנד
2–0 Flag of the Soviet Union.svg
ברית המועצות
 
/
1992
פרטים
שבדיה Flag of Denmark.svg
דנמרק
2–0 Flag of Germany.svg
גרמניה
 
/
1996
פרטים
אנגליה Flag of Germany.svg
גרמניה
2–1
שער הזהב
Flag of the Czech Republic.svg
צ'כיה
 
/
2000
פרטים
בלגיה והולנד Flag of France.svg
צרפת
2–1
שער הזהב
Flag of Italy.svg
איטליה
 
/
2004
פרטים
פורטוגל Flag of Greece.svg
יוון
1–0 Flag of Portugal.svg
פורטוגל
 
/
2008
פרטים
אוסטריה ושווייץ Flag of Spain.svg
ספרד
0-1 Flag of Germany.svg
גרמניה
 
/
2012
פרטים
פולין ואוקראינה Flag of Spain.svg
ספרד
0-4 Flag of Italy.svg
איטליה
 
/
2016
פרטים
צרפת
2020
פרטים
אין מארחת יחידה
  • 1.^ מאז 1980 לא נערך משחק על המקום השלישי. מפסידות חצאי הגמר מסודרות בסדר אלפביתי.

הופעות וזכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

27 נבחרות שונות‏[2] השתתפו בטורניר הגמר לפחות פעם אחת, מתוכן 12 נבחרות הופיעו במעמד הגמר ו-9 זכו בטורניר. גרמניה היא שיאנית ההופעות בטורניר הגמר, גמרי הטורניר וזכיות באליפות (בקטגוריה האחרונה בתיקו עם ספרד).

נבחרת הופעות זכיות סגנויות
Flag of Germany.svg  גרמניה 10 3 (1972, 1980, 1996) 3 (1976, 1992, 2008)
Flag of Russia.svg  רוסיה 9 1 (1960) 3 (1964, 1972, 1988)
Flag of Spain.svg  ספרד 8 3 (1964, 2008, 2012) 1 (1984)
Flag of the Netherlands.svg  הולנד 8 1 (1988) -
Flag of France.svg  צרפת 7 2 (1984, 2000) -
Flag of Italy.svg  איטליה 7 1 (1968) 2 (2000, 2012)
Flag of the Czech Republic.svg  צ'כיה 7 1 (1976) 1 (1996)
Flag of Denmark.svg  דנמרק 7 1 (1992) -
Flag of England.svg  אנגליה 7 - -
Flag of Serbia.svg  סרביה[3] 5 - 2 (1960, 1968)
Flag of Portugal.svg  פורטוגל 5 - 1 (2004)
Flag of Belgium (civil).svg  בלגיה 4 - 1 (1980)
Flag of Romania.svg  רומניה 4 - -
Flag of Sweden.svg  שבדיה 4 - -
Flag of Greece.svg  יוון 3 1 (2004) -
Flag of Turkey.svg  טורקיה 3 - -
Flag of Croatia.svg  קרואטיה 3 - -
Civil Ensign of Switzerland.svg  שווייץ 3 - -
Flag of Bulgaria.svg  בולגריה 2 - -
Flag of Hungary.svg  הונגריה 2 - -
Flag of Scotland.svg  סקוטלנד 2 - -
Flag of Austria.svg  אוסטריה 1 - -
Flag of Ireland.svg  אירלנד 1 - -
Flag of Latvia.svg  לטביה 1 - -
Flag of Norway.svg  נורבגיה 1 - -
Flag of Slovenia.svg  סלובניה 1 - -
Flag of Poland.svg  פולין 1 - -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל בינלאומי

      פיפ"א | גביע העולם | גביע הקונפדרציות | הדירוג העולמי | כדורגלן השנה

World Map FIFA.svg
     אסיה: AFCגביע אסיה
     אפריקה: CAFגביע אפריקה לאומות
     צפון ומרכז אמריקה: CONCACAFגביע הזהב
     דרום אמריקה: CONMEBOLקופה אמריקה
     אוקיאניה: OFCגביע אוקיאניה לאומות
     אירופה: UEFAאליפות אירופה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליפות אירופה 2016 באתר ה-אופ"א (באנגלית).
  2. ^ פיפ"א ואופ"א הכירו באופן רשמי שצ'כיה (צ'כוסלובקיה), גרמניה (גרמניה המערבית), רוסיה (ברית המועצות וחבר המדינות) וסרביה (יוגוסלביה) הן יורשות התארים והסטטיסטיקה של הנבחרות אשר פורקו (בסוגריים).
  3. ^ לא כולל את העלייה ממוקדמות יורו 1992 מפני הסנקציות אשר מנעו מנבחרת יוגוסלביה להשתתף בטורניר הגמר.