ז'וזפ ראיק
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
28 באוגוסט 1913 מולינס דה ריי, ספרד  | |||
| פטירה |
25 ביולי 1988 (בגיל 74) ברצלונה, ספרד | |||
| שם מלא | ז'וזפ ראיק אי גריגה | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ז'וזפ[1] ראיק אי גריגה (בקטלאנית: Josep Raich i Garriga; 28 באוגוסט 1913 - 25 ביולי 1988) היה כדורגלן קטלאני-ספרדי ששיחק בעמדת הקשר. את רוב הקריירה שלו בילה ראיק בברצלונה, שם שיחק במשך שתי קדנציות - הראשונה בין 1934 ל-1936 והשנייה בין 1940 ל-1945. לתקופה קצרה במהלך מלחמת האזרחים הספרדית שיחק בקבוצות בצרפת. כמו כן, ערך ראיק הופעה אחת במדי נבחרת ספרד.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראיק נולד וגדל במולינס דה ריי, עיירה בקטלוניה, שם שיחק במערכת הנוער של מועדון קטן ומקומי. ראיק החל את הקריירה שלו כחלוץ. ב-1934 הצטרף לברצלונה, הקבוצה הבכירה בקטלוניה, ואת הופעת הבכורה שלו ערך ב-2 בדצמבר, בניצחון הליגה 4-0 על ארנס דה גצ'ו. במשחקו השני במדיה כבש שער בכורה, בהפסד 2-1 לריאל בטיס ב-9 בדצמבר. עונתו הראשונה הייתה מוצלחת ברמה האישית - ב-19 משחקים בהם פתח הבקיע 11 פעמים, כולל צמדים במשחקים מול ריאל אוביידו, אתלטיק בילבאו וראסינג סנטנדר, אולם ברמה הקבוצתית, ברצלונה כשלה בליגה וסיימה במקום ה-6 בלבד.
בהמשך הקריירה הוסט ראיק לעמדת הקשר, ועם זה ירד קצב הבקעת השערים שלו. בעונת 1935/1936 השתתף ב-21 מתוך 22 משחקי ליגה, בהם כבש פעמיים. ברצלונה, אותה אימן פטריק אוקונל האירי, הגיעה למקום ה-2 בליגה ולגמר הגביע הספרדי, בו הפסידה לריאל מדריד 2-1. לאחר תום העונה פרצה מלחמת האזרחים הספרדית. ברצלונה ערכה סבב משחקים באמריקה, ובשל חשש לחייהם כשיחזרו לספרד, ברחו רוב שחקני הקבוצה, למקסיקו ולצרפת. ראיק עצמו עבר לצרפת, שם שיחק לתקופות קצרות בסטה ובטרואה.
המלחמה תמה ב-1939, ראיק שב לספרד אך הושעה ממשחק עד 1940 על ידי התאחדות הכדורגל הספרדית. בסוף השנה שב לשחק במדי ברצלונה, והחל מהקלאסיקו ב-1 בדצמבר בו ניצחה קבוצתו 3-0 את ריאל מדריד, פתח בכל 13 המשחקים עד סוף העונה, מבלי להבקיע שער. עונת 1941/1942 הייתה עונת שפל עבור ברצלונה בליגה, שהצליחה להישאר בליגה הראשונה הודות לניצחון במחזור האחרון. ראיק פתח ב-23 מחזורי ליגה וכבש שני שערים, שניהם בבעיטות עונשין, הראשונה מהן בקלאסיקו בו הפסידה ברצלונה 4-3 למדריד. למרות חוסר ההצלחה בליגה, זכתה ברצלונה בגביע הספרדי הודות לניצחון 4-3 בהארכה על אתלטיק בילבאו, בו פתח ראיק. בעונה לאחר מכן התאוששה ברצלונה, היא הגיעה למקום ה-3 בליגה, כשראיק משתתף ב-24 משחקים ותורם שער אחד לזכות קבוצתו.
ראיק הוסיף לפתוח בעקביות בהרכב ברצלונה גם בעונת 1943/1944. הוא פתח ב-21 משחקים מתוך 26, בהם הבקיע שער אחד, בניצחון 4-3 על ולנסיה ב-3 באוקטובר 1943, וברצלונה סיימה במקום ה-6 בלבד בליגה. בעונה הבאה, עם ז'וזפ סמיטייר כמאמן, הצליחה ברצלונה לזכות באליפות השנייה בתולדותיה. ראיק אמנם פתח את העונה עם הבקעת שער עצמי לרשת קבוצתו בתיקו 1-1 עם אתלטיקו אביאסיון, אך הוא המשיך להופיע בעקביות במדי הקבוצה והוא שותף ב-17 משחקים במשך העונה. לאחר סוף העונה פרש ראיק משחק, בהיותו בן 31. במשחקה הראשון של ברצלונה לעונת 1945/1946 נערך לכבודו טקס פרידה. בסך הכול הופיע ראיק ב-138 משחקי ליגה במדי ברצלונה, בהם הבקיע 17 שערים.
ראיק ערך הופעה בודדת במדי נבחרת ספרד, במשחק ידידות מול שווייץ ב-28 בדצמבר 1941, אז ניצחה ספרד את יריבתה 3-2. בנוסף לכך, הוא זומן לסגל הנבחרת על ידי מאמנה גארסיה דה סלסאר למשחק ידידות נוסף ב-1936, נגד נבחרת גרמניה, אך הוא לא שותף בו. כקטלאני, השתתף ראיק גם במשחקיה של נבחרת קטלוניה. בין 1934 ל-1944 שיחק ב-12 משחקים, בהם הבקיע פעמיים.
בשנת 1950 הוא שיחק מספר משחקים בקבוצת "מולינזה" מליגה הקטלונית השנייה לצד פרנססק בטנקורט איתו שיחק גם בברצלונה.
ראיק הלך לעולמו בשנת 1988 בברצלונה.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ספרד (1): 1944/1945
- הגביע הספרדי (1): 1941/1942
- אליפות קטלוניה (2): 1934/1935, 1935/1936
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר BDFutbol
- Mundo Deportivo Hemeroteca, 3.8.1988, עמ' 25