ח'רבת עטרוז
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת הברזל, התקופה ההלניסטית  |
| מיקום | |
| מדינה |
ירדן |
| קואורדינטות | 31°34′28″N 35°39′53″E / 31.574422222222°N 35.664752777778°E |
 | |
  | |
ח'רבת עטרוז היא אתר ארכאולוגי במחוז מדבה, ירדן. האתר היה מיושב בתקופות הברזל, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית והתקופה המוסלמית. באתר התגלה מקדש מואבי המתוארך לאמצע ה-9 עד תחילת המאה ה-8 לפני הספירה, הקשור בטקסט המופיע במצבת מישע ולכיבוש המואבי של עטרות מידי שבט גד.[1][2]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חירבת עטרוז ממוקמת במישור דיבאן, על רכס ג'בל חמידה, בין נהרות זרקא מיין וסייל אל-הידאן, כעשרה ק"מ מאתר ליב (אתר ארכאולוגי) ושלושה ק"מ ממכוור, אתר מהתקופה ההלניסטית והרומית.[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר נמצאו 12 שכבות ישוב, שכל אחת מהן מייצגת שלב בהיסטוריה של היישוב. התקופה העיקרית ביישוב האתר היא בתקופת הברזל. האתר ננטש בתקופה הפרסית ויושב מחדש בשלהי התקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה. בתקופות הרומית והביזנטית האתר ננטש שוב וייושב מחדש בתקופה האיסלאמית הקדומה והתיכונה.[4]
תקופת הברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שכבה | תקופה ארכאולוגית | מסגרת זמן |
|---|---|---|
| 12 | ברזל I | 1200–1000 לפנה"ס |
| 11 | ברזל IIA (קדומה) | 1000–925 לפנה"ס |
| 10 | ברזל IIA (קדומה) | |
| 9 | ברזל IIA (קדומה – תיכונה) | |
| 8 | ברזל IIA (קדומה – תיכונה) | |
| 7 | ברזל IIA–ברזל IIB | סביבות 925 לפנה"ס |
| 6 | ברזל IIB | 925–700 לפנה"ס |
| נטוש | פרסית | 539–332 לפנה"ס |
| 5 | הלניסטית מאוחרת | 167–37 לפנה"ס |
| 4 | הלניסטית מאוחרת – רומית קדומה | סביבות 37 לפנה"ס |
| נטוש | הרומית – ביזנטית | 132–638 לספירה |
| 3 | האסלאמית הקדומה | 638–850 לספירה |
| 2 | האסלאמית התיכונה | 850–1500 לספירה |
| 1 | האסלאמית התיכונה |
בתקופת הברזל, האתר היה מרכז קהילתי ופולחן חשוב. מלבד חקלאות, באתר פעלו ענפים כמו מתכת, אריגה וייצור טקסטיל.
ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נלסון גליק היה החוקר המערבי הראשון שתיעד את האתר בשנת 1937. האתר נסקר בצורה מדעית בשנת 1998, ומשנת 2000 נערכו באתר מספר עונות חפירה. בחפירות נתגלה כי היישוב הקדום ביותר נבנה על ידי ישות מדינית ונחרב באירוע אלים. היישוב התקיים במשך מאה שנה או פחות, ונמשך מתקופת הברזל I המאוחרת ועד לתקופת הברזל IIA הקדומה. לאחר החורבן בין סוף המאה ה-10 לתחילת המאה ה-9 לפנה"ס, נבנה בראש הגבעה מקדש גדול שהתקיים לתקופה קצרה ונעשו שינויים בתוכניתו. הממצאים הפולחניים מהמקדש מזכירים את הממצאים מתל דן ומתל מגידו. המקדש נהרס אך האתר יושב מחדש והתקיים לאורך תקופה ארוכה בין הברזל IIA המאוחרת לבין הברזל IIB, כאשר חורבות המקדש עדיין שימשו לפעילות פולחנית. ביישוב זה נמצאו אמות מים, מתקני אחסון ושרידי מטבח המעידים על פעילות חקלאית. האתר ננטש לאחר תקופת הברזל IIB ולא אותרו בו שרידים ארכיטקטוניים מההתקופה הפרסית.[5][6]
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר מזוהה עם היישוב "עטרות" המוזכר בתנ"ך בספר דברים ומחוץ לתנ"ך ובמצבת מישע שנמצאה בעיר דיבון הסמוכה. המקרא מתאר את עטרות כעיר שהוקמה על ידי בני שבט גד יחד עם דיבון וערוער. העיר מוזכרת בהקשר עם חשבון והר נבו, גם הם באזור עבר הירדן.
על פי ספר מלכים בתקופת שלטון בית עמרי על ממלכת ישראל הייתה ממלכת מואב תחת שלטון חסות ושילמה למלכי ישראל מיסים בצאן וצמר. מצבת מישע שנכתבה בשפה המואבית המתוארכת לשנת 840 לפנה"ס בקירוב מתארת את הדיכוי הארוך של מואב בידי מלכי ישראל. מישע מרד ככל הנראה בימי מלכותו של יורם, שצבאו היה עסוק במלחמה עם ארם דמשק. מישע מספר שאיש גד יושב בארץ עטרות מעולם, ושמלך ישראל בנה לגד את העיר עטרות. לאחר שמישע כבש את העיר, הוא הרג את כל תושביה, שאותם הקריב לאל כמוש ולמואב. הוא תפס בשבי את אראל דודה (גיבור ממלכת יהודה (בית דוד)?).ויישב במקום את אנשי "שרן" ו"מחרת", שאינם מוכרים ממקורות אחרים.[7]
תקופות מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר יושב מחדש בתקופה ההלניסטית כיישוב כפרי שנשען על הכלכלה החקלאית המבוססת על יבול, יין ושמן. כפר זה השתמש בחלקים מהמקדש לפעילות פולחן וחלקים אחרים לדיור. יישוב זה התקיים עד לתקופה הרומית הקדומה ועמד נטוש לאורך התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. במקביל התקיים יישוב גדול במכוור הנמצאת מערבה.[8] האתר יושב מחדש בתקופה האסלאמית הקדומה ובתקופה האיסלאמית התיכונה, והיה לכפר משגשג שהתבסס על חורבות היישוב הקודם גם על שרידי המקדש.[9]
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Chang Ho-Ji (2018), A Moabite sanctuary at Khirbat Ataruz, Jordan: stratigraphy, findings, and archaeological implications, Levant: The Journal of the Council for British Research in the Levant, vol. 50, no. 2, pp. 173–210
- Chang Ho-Ji (2012), "The early Iron Age II temple at Hirbet ‘Atarus and its architecture and selected cultic objects". In J. Kamlah (Ed.), Temple building and temple cult: Architecture and cultic paraphernalia of temples in the Levant (2.-1. mill. B.C.E.) (pp. 203-222). Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, in the website of Ataruz Project
- Chang Ho-JI and Robert D. Bates (2014), "Khirbat ‘Ataruz 2011-2012: A preliminary report". Andrews University Seminary Studies, 52, 47-91.
- Chang Ho-Ji (2011), Khirbet 'Ataruz: An Interim Overview of the 10 years of archaeological architectural Findings, Annual of the Department of Antiquities of Jordan vol. 55, Amman, pp. 561–579, in the website of Ataruz Project