חגורת התנ"ך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימון של האזור הנחשב ל"חגורת התנ"ך".
חלוקה של מדינות ארצות הברית לפי דת שלטת (לחצו להגדלה). בוורוד ואדום: ריכוז של הבפטיזם.

חגורת התנ"ךאנגלית: Bible Belt) הוא כינוי רווח לתיאור אזור בדרום ארצות הברית המאופיין בשמרנות חברתית הנובעת מזרם הנצרות פרוטסטנטית-אוונגליסטית ומהווה חלק משמעותי מהחברה והתרבות. מספרם באוכלוסייה של המשתייכים ומשתתפים בחיי הכנסייה הנוצרית הוא גבוה במיוחד.

לחגורת התנ"ך משתייכים אזורים מדרום ארצות הברית ומדרום מזרח ארצות הברית. בתקופת שלוש עשרה המושבות (1607–1776) היה דרום ארצות הברית מעוז הכנסייה האנגליקנית, והמעבר לשליטתם באזור של זרמים אחרים של הנצרות התרחש בהדרגה במהלך המאה ה-19 עם הגברה בפעילותן של קבוצות שהשתייכו למה שכונה התחייה הנוצרית (Christian revival). רוב קבוצות אלו היו מזוהות עם הבפטיזם, והן הקנו להם אחיזה רחבה באמונה הדתית הרווחת באזור.

השימוש הראשון במונח "חגורת התנ"ך" היה על ידי העיתונאי ה. ל. מנקן בכתבה שפורסמה בשנת 1924 בשיקגו טריביון.‏[1]

המונח מתאר אזורים נוספים גם במדינות אחרות, בהן הולנד, קנדה, אוסטרליה, שבדיה, פינלנד, סין והודו.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור התייחס המונח "חגורת התנ"ך" לדרום המערב התיכון, אך הוא ידוע יותר כמתייחס לדרום ארצות הברית. מחקר שפורסם בשנת 1961 על ידי וילבור זיילינקסקי (Wilbur Zielinkski) תיחם את האזור כזה שיש בו את הבפטיזם מהווה את הזרם השולט. אזור זה כלל את רוב דרום ארצות הברית: ממרבית שטחיהן של טקסס ואוקלהומה בדרום-מערב, דרך המדינות שמדרום לנהר אוהיו, ועד לוירג'יניה ווירג'יניה המערבית, חלקה הדרומי של וירג'יניה וחלקים ממרילנד. בנוסף, בחגורת התנ"ך נמצאים חלקים ממיזורי, אילינוי, אינדיאנה ואוהיו.

סטיבן ו' טווידי בחן במאמרו משנת 1978‏[2] את ההשתייכות לחגורת התנ"ך על-פי הרגלי צפייה בתוכניות דת בטלוויזיה. הוא חילק את חגורת התנ"ך לשניים. חלק אחד מזרחי שנמתח ממרכז פלורידה דרך אלבמה, טנסי, קנטקי, ג'ורג'יה, וירג'יניה, קרוליינה הצפונית וקרוליינה הדרומית. החלק השני הוא מערבי ומתחיל במרכז טקסס ובו מרוכזות ארקנסו, לואיזיאנה, אוקלהומה, מיזורי, קנזס ומיסיסיפי.

ישנן ערים שלמרות ההשתייכות הגאוגרפית שלהן, אינן נחשבות מבחינה תרבותית וחברתית לחלק מחגורת התנ"ך וזאת בשל גידול באוכלוסיות כגון יהודים, להט"בים ואוכלוסיות חילוניות. על ערים אלו נמנות יוסטון, אוסטין, סנט לואיס, ניו אורלינס, אטלנטה, אשוויל ואזור דרום פלורידה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Randall Balmer; Encyclopedia of Evangelicalism Baylor University Press, 2004  
  • Denman, Stan. "Political Playing for the Soul of the American South: Theater and the Maintenance of Cultural Hegemony in the American Bible Belt" Southern Quarterly (2004) v. 42, Spring, 64-72.
  • Heatwole, Charles A.  "The Bible Belt; a problem of regional definition" Journal of Geography (1978) 77; 50-5
  • Christine Leigh Heyrman, Southern Cross: The Beginnings of the Bible Belt (Knopf, 1997)
  • Samuel S. Hill, Charles H. Lippy, and Charles Reagan Wilson, eds. Encyclopedia Of Religion In The South (2005)
  • George M. Marsden, Fundamentalism and American Culture: The Shaping of Twentieth-Century Evangelicalism, 1870-1925 (1980).
  • Chris C. Park; Sacred Worlds: An Introduction to Geography and Religion Routledge, 1994
  • Tweedie, S.W. (1978) Viewing the Bible Belt. Journal of Popular Culture 11; 865-76

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fred R. Shapiro (ed.). Yale Book of Quotations. Yale University Press (2006). ISBN 978-0-300-10798-2.
  2. ^ Tweedie, S.W. (1978) Viewing the Bible Belt. Journal of Popular Culture 11; 865-76