חדף מים צפון אמריקאי

חדף מים צפון אמריקאי
	חדף מים צפון אמריקני
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	אוכלי חרקים
משפחה:	חדפיים
סוג:	חדף ארך-זנב
מין:	חדף מים צפון אמריקאי
שם מדעי
	Sorex palustris; ‏ריצ'רדסון, 1828
תחום תפוצה

חדף מים צפון אמריקני (שם מדעי: Sorex palustris, באנגלית: American water shrew או northern water shrew) הוא מין של חדף השוכן בנהרות ובאגמים שברכסי ההרים של האזור הנארקטי בצפון ארצות הברית, קנדה ואלסקה.^[2]

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי ששמו מרמז חדף המים הצפון אמריקני שוכן באמריקה הצפונית.

חדף המים מצוי סמוך לאגמים בהרי הרוקי ובהרי האפלצ'ים. הוא שוכן בכל רחבי קנדה למעט הטונדרה, ניופאונדלנד ודרום ססקצ'ואן. החדף נפוץ גם בארצות הברית מהגבול עם קנדה ועד ניו מקסיקו במערב וטנסי במזרח. ניתן למצוא את חדף המים בפארק הלאומי צפון רכס קסקייד ובפארק הלאומי קרייטר לייק.

בית הגידול האופייני הוא יערות מחטניים ויערות מעורבים של מחטניים ועצים רחבי עלים לאורך פלגים ואגמים. הוא שוכן גם באזורי ביצות. להגנה הוא מכין קן עגול בקוטר של עשרה סנטימטרים בחפירה שהוא מכין בקרקע, בין סלעים או תחת זרזיף מים, ומרפד אותו בזרדים ועלים יבשים. קנים של חדפים אותרו בתוך הסכרים שנבנו על ידי בונים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדף המים הצפון אמריקני הוא מין המפגין דו-צורתיות זוויגית, כאשר הזכרים בדרך כלל גדולים יותר וכבדים יותר מהנקבות. אורכו של החדף נע בין 13 ל-17 סנטימטרים ומשקלו בין 8 ל-18 גרם. אורך זנבם נע בין 57 ל-89 מילימטרים (יותר מ-40% מאורך הגוף).^[3] אורך רגליו בין 17 ל-21 מילימטרים. צבע הפרווה בחלקו העליון של החדף משתנה על פי העונה בין חום בהיר בקיץ לשחור בחורף. לפרווה על הבטן גוון כסוף. בועות אוויר נלכדות בפרווה העבה כאשר החדף צולל מתחת למים. בועות האוויר מבודדות את החדף בפני הקור ומסייעות לציפה של החדף ועוזרות לו גם בהתנהגות המכונה "הליכה על המים". חדף המים יכול לצלול במשך 45 שניות, אבל רק אם הוא שוחה בעוצמה. בועות האוויר מאפשרות לחדף לשחות, אבל ברגע שהחדף מפסיק לשחות, הוא מיד יצוף כלפי מעלה.^[4] על רגליו יש ציצת שער, בולטת על הרגליים הקדמיות הגדולות יותר, המאפשרת לחדף לרוץ על פני המים.

משך חייו של החדף כ-18 חודשים.

מערכת שיניים והרגלי תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחדף המים הצפון אמריקני יש גולגולת גדולה שאורכה בין 21 ל-23 מילימטרים ורוחבה בין 10 ל-11 מילימטרים ונוסחת שיניים 1/1 5/1 1/1 3/3 ובסך הכל 32 שיניים. הם שוחים היטב ומבצעים צלילות קצרות בחיפוש אחר מזון. החדף מעדיף חרקי מים כדוגמת חרקים מסדרת הגדותניים (Plecoptera), וממשפחת הטיפולתיים. ידוע כי הם ניזונים גם מדגים קטנים, צמחים, ושבלולים. חדפים זקוקים להרבה מזון ואינם יכולים לצום יותר משלוש שעות בשל קצב המטבוליזם הגבוה שלהם. משערים כי הם משתמשים באיכון בעזרת קול כדי למצוא טרף. לעיתים הם נוהגים לאגור מזון בחללים בקרקע או בגזעי עצים.

טורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הטורפים העיקריים של חדף המים נמנים: בזים, ינשופים, נחשים, שועל מצוי, שונר מצוי, סמורים וכמה מיני דגים גדולים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הרבייה של חדף המים הצפון אמריקני נמשכת מדצמבר עד ספטמבר ותקופת ההיריון נמשכת שלושה שבועות כשהוולדות נולדים באביב ובקיץ. נקבות החדפים ממליטות בממוצע שלושה שגרים בשנה. כל שגר יכול להכיל משלושה ועד עשרה ולדות. משקלם בעת הלידה 0.5 גרם.^[2]