חווי ננג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
חווי ננג
לידה 638
Xinxing County, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 713 (בגיל 75 בערך)
שאוגואן, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שושלת טאנג עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מהאיאנה
מסורת צ'אן
שושלת בודהיזם סיני
תקופת הפעילות ?–713 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דַאגִ'יאָן חוּוִי נֶנְגכתב סיני: 大鑒惠能 (פין-יין: Dàjiàn Huìnéng), ביפנית: 慧能 ‏(רומאג'י: Daikan Enō), דאיקאן אנו, בקוריאנית: 혜능‏, הְיֶינֶאוּנְג; 638713) היה נזיר זן שפיתח והשפיע רבות על פילוסופיה זו ונחשב לאחד מהנזירים הכי חשובים במסורת הזן. כמו כן הוא היה הפטריארך השישי והאחרון של מסורת זו בסין.

לחווי ננג מיוחסת המצאת הגישה של הארה פתאומית, גישה ישירה ומיידית לתרגול ולפילוסופיה הבודהיסטית ולכן הקמת אסכולת ההארה הפתאומית בזן בודהיזם בצפון סין. מיוחס לו שהוא כתב את "סוטרת הפלטפורמה של חווי ננג" אך ההיסטוריונים מפקפקים בעמדה זו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקורות העיקריים על חייו של חווי ננג הם מההקדמה לסוטרת הפלטפורמה ו"העברת המנורה" (ספר ביוגרפיות של בודהיסטים חשובים). אמיתות סיפור חייו של חווי ננג כפי שנכתב בספרים אלה מוטלת בספק על ידי סינולוגים וחוקרים.

חווי ננג נולד למשפחת לו ב-638 לספירה בעיר שינג במחוז גואנגדונג שבסין. אביו מת בצעירותו ומשפחתו הייתה במצב כלכלי רעוע ולכן ננג נותר אנאלפבית. יום אחד בזמן שננג העביר עצים להסקה לתוך פונדק, הוא שמע את אחד האורחים קורא מתוך "סוטרת היהלום", כתוצאה מכך ננג הפך למואר. באותו רגע הוא החליט לחפש את דרך הבודהה ויצא למסע. אחרי שלושים יום של הליכה ברגל חווי ננג הגיע להר הואנג מיי, מקום משכנו של הפטריארך החמישי הונגרן. אחרי שיחה קצרה הצליח דאג'יאן להרשים את הפטריארך למרות מוצאו הפשוט וזה קיבל אותו בתור חוטב עצים ושוקל אורז למשך שמונה חודשים.

יום אחד הונגרן ביקש מתלמידיו לכתוב שיר קצר המביע את תמצית התודעה הטהורה, מי שיצליח יהפוך לפטריארך השישי. התלמידים לא ראו צורך לכתוב שום שיר משום שהם היו בטוחים שראש המנזר שנשיו יהפוך לפטריארך השישי. לכן רק שנשיו כתב שיר. שנשיו היה מכובד במנזר והיה תחת לחץ לכתוב שיר, אך הוא לא היה בטוח בהבנתו את התמצית של התודעה הטהורה. לכן החליט שהוא יכתוב את שירו על קיר המנזר באופן אנונימי ויודה שזה הוא רק אם הונגרן יאשר את השיר. הונגרן אישר את השיר לתלמידים אך לשן שיו אמר בפרטיות שהוא קרוב אך עדיין לא מספיק קרוב. אחרי שיחה קצרה הונגרן אמר לשנשיו שהוא אמור להבין מהשיחה ביניהם את תמצית התודעה הטהורה וביקש ממנו לכתוב עוד שיר שימחיש את הבנתו זו. שנשיו התאמץ אך לא היה יכול לכתוב עוד שיר. חווי ננג שמע את אחד התלמידים במנזר מדקלם את שירו של שנשיו ומיד הבחין ששיר זה לא משקף את ההארה האמיתית. ננג ביקש מתלמיד אחר שיכתוב שיר קצר משלו על הקיר. למרות פליאתו של התלמיד על כך שטירון פשוט ולא משכיל מבקש לכתוב שיר הוא עשה זאת. כשכולם ראו את השיר מיד התפעלו ואמרו שאולי כותב השיר יהפוך לבודההסיטווה בחייו אלה. אך כשהונגרן ראה את השיר הוא אמר ששיר זה לא משקף הארה אמיתית גם כן וניגב אותו עם הנעל.

לילה אחד הונגרן קיבל את חווי ננג במשכנו ולימד אותו את סוטרת היהלום. כשהונגרן הגיע לפסוק "להשתמש בתודעה אך עדיין להיות חופשי מכל הרשמים" חווי ננג קיבל הארה מלאה והדגים זאת להונגרן. כשהונגרן שמע זאת הוא אמר "כשאדם מבין את התודעה המקורית והטבע המקורי הוא נחשב לאדם גדול, למורה של בני אדם ואלים, ונקרא בודהה". בזאת העביר הונגרן לחווי ננג את בגדי הנזיר וקערת התחנונים כסמל של חותם הדהרמה של ההארה הפתאומית.

במקורות אלה עוד מוצהר שלחווי ננג אסור היה לגלות שהוא הפטריארך החדש לזמן מה משום שהתלמידים עלולים לקנא בו משום שהוא נבחר להיות הפטריארך השישי ולא שנשיו.

לאחר המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המומיה של דאג'יאן חווי ננג נמצאת כיום במקדש נאנחווה במחוז שאוגואן (גואנדונג הצפונית).

המומיה של חווי ננג נראתה על ידי הישועי מטאו ריצ'י שביקר במקדש ננחואה ב-1589. ריצ'י סיפר לקוראים הארופאים את סיפורו של חווי ננג (בצורה די מסורסת) ותיאר אותו כמין מקביל לנזיר נוצרי. ריצ'י כינה אותו לו-סו (הפטריארך השישי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]