חוק אפונים של סטיגלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק אפונים של סטיגלר זהו תהליך שהוצע על ידי פרופסור לסטטיסטיקה סטפן סטיגלר במאמר עם אותו השם שפורסם על ידו ב1980[1], republished in Stigler's collection "Statistics on the Table ". הוא קובע כי "אין גילוי מדעי שנקרא על שמו של האיש שביצע את הגילוי". סטיגלר טען כי מי שגילה את החוק היה הסוציולוג רוברט קינג מרטון ובכך הגשים סטיגלר את החוק בעצמו.

היסטוריונים מאמתים את הגישה בכך שברוב המקרים מי שהפנה את תשומת לב הציבור לגילוי או רעיון שלא היו מפורסמים עד אז הוא זה שזוכה להיות מזוהה עמם ולא המגלה עצמו מכיוון ששמן של התאוריות נקבע מאוחר יותר מגילוין. במקרה של אפונימים הרעיון נקרא על שם מפרסמיו גם לאחר אימות היסטוריוני המדע על כך שלא הוא היה ממציא הרעיון אלא רק פרסם אותו ברבים. בהרבה מקרים הגילוי נעשה בו זמנית על ידי מספר אנשים ואז שם הממציא יקבע על ידי רוחב פרסום העבודה שלו והיכרות רחבה עם הממציא עצמו.

רעיונות קרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של סטפן, הכלכלן ג'ורג' סטיגלר חקר את נושא הגילויים בכלכלה והגיע למסקנה כי "אם הקביעה שבתאוריה המוקדמת התקפה נופלת על אזניים ערלות והקביעה המחודשת המאוחרת מתקבלת בקהילה המדעית זוהי ההוכחה כי המדע מקבל רעיונות רק כאשר אלו מתאימים למצבו העדכני של המדע" וגם פרסם כמה דוגמאות לכך‏[2].

אפקט מתי נקבע על ידי רוברט קינג מרטון וקובע כי החוקרים הבכירים מקבלים יותר פרסום ביחס לחוקרים פחות מוכרים גם אם העבודה שנעשית היא זהה.

חוק בויאר מ1972 שנקרא כך על ידי הוברט קנדי טוען כי "נוסחאות ומשפטים מתמטיים בדרך כלל אינם נקראים בשמות מגליהם או אלו שהוכיחו אותם". הוא נקרא כך על שמו של מחבר הספר "היסטוריה של מתמטיקה" קרל בויאר שמביא בו דוגמאות לחוק הזה. כפי שקובע קנדי גם כאן "הוא המקרה הנדיר בו הנאמר בחוק קובע את תקפותו"‏[3].

אלפרד נורת' וייטהד קבע פתגם: "כל הדברים החשובים נאמרו לפני כן על ידי מישהו שלא גילה אותם".

גרסה מוחלשת של החוק טוענת כי הדברים נקראים על שם האחרון בשרשרת הפיתוח והגילוי. ניתן לפרש ברוח זו מקורות תלמודיים הגורסים כי "הכל הולך אחר החיתום"‏[4], ו"אין המלאכה נקראת אלא על שם הגומרה"‏[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ העורךGieryn T. F. "Science and social structure: a festschrift for Robert K. Merton", NY Academy of Sciences, 1980, pp. 147–57
  2. ^ Diamond Jr. Arthur M "Measurement, Incentives, and Constraints in Stigler’s Economics of Science", The European Journal of the History of Economic Thought, vol. 13, Spring 2006 http://cba.unomaha.edu/faculty/adiamond/WEB/DiamondPDFs/MeasurementStigler.pdf
  3. ^ Kennedy H.C. "Who Discovered Boyer's Law?" The American Mathematical Monthly, vol. 79/1 1972, January, pp. 66–67
  4. ^ ברכות יב א
  5. ^ ראה סוטה יג ב. תנחומא עקב ו. בראשית רבה פפ"ה, ג. דברים רבה פ"ח, ד. פרש"י עקב ח, א.