חלתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחלתית
Ferula assa-foetida - Köhler–s Medizinal-Pflanzen-061.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: סוככאים
משפחה: סוככיים
סוג: כלך
מין: חלתית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ferula assafoetida

חלתית (שם מדעי: Ferula assafoetida), המוכרת גם כאספטידה, הינג ושמות נוספים, היא צמח ממשפחת הסוככיים.

צמח תבלין ורפואה הגדל באזור איראן, אפגניסטן וכן בקשמיר שבהודו. בארץ נמצא קרוב משפחה הנקרא כלך הנגב, וידוע השימוש בשרף שלו לצורכי רפואה עממית, מוזכר במסכת עבודה זרה פרק א, וגם במסכת שבת פרק כ ועוד. גם הרמב"ם כותב בהלכות דעות פרק ד: "בימות הגשמים--אוכל אוכלין החמין ומרבה בתבלין, ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית."

במטבח ההודי, הפקיסטני, האפגאני ובמטבחים נוספים משתמשים בשרף משורש הצמח, המגיע בגושים ונטחן או נגרס לשימוש כתבלין. לתבלין ניחוח חריף הדומה לשום, אך לאחר הבישול הוא מתעדן ותורם טעם הדומה מעט לכרישה.

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה העממית מאמינים שהתבלין מסייע לעיכול ומרפא קשיי עיכול, וכן מקל על בעיות אסתמה ומהווה תרופה נגד דיכאון. בתימן היו משתמשים בו גם נגד דמיונות שווא ותעתועים. ידוע ששימוש מופרז בחלתית עלול לגרום להרעלות כי במינון גבוה החומר הוא רעלן. במצבו הירוק הצמח מסוכן לאכילה ואדם, בקר או צאן האוכלים ממנו עלולים לסבול משטפי דם תת-עוריים.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.