חניתה הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חניתה הלוי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 באפריל 1938 (בת 86)
חניתה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק משוררת
תסריטאי
עיתונאי
סופרת
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חניתה הלוי (נולדה ב-2 באפריל 1938) היא תסריטאית, עיתונאית, סופרת ומשוררת ישראלית. כתבת ועורכת בעיתונים "צומת השרון", "מעריב", "עולם האישה", "עולם האופנה", "אינדקס השרון", "שרון שלי".

אחראית על מרפאות באגף השיקום של משרד הביטחון.

חברה בהנהלת האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית וחברה באקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה. ערכה והוציאה לאור ספרי עיון, שנתונים ואנתולוגיות. שיריה תורגמו לאנגלית. משיריה הולחנו על ידי רוברט ניסנסון. שירה "כאשר אהיה גדולה" הופק כסרט באורך 7 דקות[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשכונת ברנר לפין בתל אביב, למשפחה שעלתה ארצה ב-1920 מוולין, אוקראינה. היא נקראה על שם הקיבוץ חניתה שהוקם בגליל בשבוע בו נולדה.

לימים נישאה ליעקב הלוי, צבר מנווה צדק, ממקימי קיבוץ חוקוק שהיה ממנהלי חברת 'קרסו', ובעלים של חברה לחלקי חילוף למכוניות. לאחר נישואיהם התגוררו ברמת גן, בגבעתיים, ברמת השרון ולאחר 32 שנה חזרה חניתה להתגורר בגבעתיים.[2] היא בוגרת בית הספר לעיתונות, קורס תקשורת המונים של האוניברסיטה הפתוחה, וכן בוגרת קורסים לתסריטאות, ספרות עולמית ויהודית.

הייתה מורה לפקידות בבית הספר תיכון "פיטמן". ועובדת שיקום בבית ספר לחינוך מיוחד "אחיקם". הייתה יו"ר אנ"י, איגוד נשים יוצרות (2002-1998).

חברה באגודת הסופרות והסופרים העבריים.[3]

אם לשלושה וסבתא לנכדים[1].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתסריטאית הוענקו לחניתה הלוי ולבנה הקולנוען מענקי קרן הקולנוע הישראל ופרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל מנצ’סטר.[4]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עץ תפוחים וזאב (תל אביב: עקד, תשנ"ד 1996)
  • מי אוהב הכי... (תל אביב: תמונה, תשנ"ח 1998)
  • לו הייתי יושבת במרפסת בקיץ בירושלים (תל אביב: גוונים, תשנ"ט 1999)
  • נקודת ה-'G של קרן בירד: רומן אינטרנטי (תל אביב: 'תמונה' תקשורת, תש"ס 2000)
  • דרקוניאריה ואנשי החלל (תל אביב: 'תמונה' תקשורת, תשס"ה 2005)
  • למי מחכים... החיבוק והנשיקה? (תל אביב: תמונה תקשורת, תשס"ט 2009)
  • מלים (ישראל: בית אוצר, 2017)

פרויקטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בת אדם, אשה: 66 יוצרות / עריכה, הפקה והבאה לדפוס: ה. חניתה הלוי (ישראל: הוצאת אנ"י, 2009)
  • טאהרה: תסריט הסרט / יואב הלוי, ה. חניתה הלוי (תל אביב: תמונה תקשורת, 2002) לפי הספר סירוס: רומן / דורית זילברמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 חניתה ה. הלוי, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  2. ^ גבעתיים פלוס, אשת אשכולות - מגזין 19 -, באתר האתר Gplus. אתר הבית 'גבעתיים פלוס' 'רמת גן פלוס', ‏2016-12-22
  3. ^ רשימת חברים, באתר אגודת הסופרות והסופרים העבריים
  4. ^ דבורה בוצ׳מן, "חנוכיות מתכת" - תצוגה מאוסף חניתה הלוי (הררי-בירנברג), באתר דבורה בוצ׳מן, ‏2016-11-07