טויו איטו

טויו איטו
伊東豊雄
לידה	1941 (בן 83 בערך); סיאול, קוריאה
לאום	יפני
מקום לימודים	אוניברסיטת טוקיו
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	Hotel Porta Fira, אצטדיון המשחקים העולמיים, בניין המדיאטק בסנדאי
פרסים והוקרה	פרס פריצקר (2013); פרימיום אימפריאל (2010); אריה הזהב (2002); מדליית הזהב המלכותית (2006); פרס פרדריק קיזלר; Japan Art Academy Prize; The Order of the Rising Sun, Gold Rays with Rosette
	www.toyo-ito.co.jp

טויו איטו (ביפנית: 伊東豊雄; נולד ב-1 ביוני 1941) הוא אדריכל יפני, מן האדריכלים הבולטים ביותר הפועלים כיום. זכה במדליית הזהב המלכותית של המכון המלכותי לאדריכלים בריטים (RIBA) בשנת 2006 ובפרס פריצקר לשנת 2013.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטו נולד בסיאול להורים יפניים ב-1 ביוני 1941. שנתיים לאחר מכן עבר איטו ליפן עם אמו ושתי אחיותיו. את הכשרתו המקצועית רכש באוניברסיטת טוקיו שם סיים את לימודיו בשנת 1965. עד 1969 עבד במשרדו של האדריכל קיונורי קיקוטאקה (Kiyonori Kikutake) ולאחר מכן פתח משרד עצמאי בטוקיו תחת השם Urbot, קיצור השם Urban Robot. בשנת 1979 שינה את שם משרדו ל"טויו איטו ושותפיו". בשנותיו הראשונות התמקד בתכנון בתי מגורים פרטיים, כשהבתים הבולטים שתכנן הם White U מ-1976 ו-Silver Hut מ-1984. המבנה הראשון שהקנה לו פרסום היה "מגדל הרוחות" - מתקן תשתית שנועד לשרת את הרכבת התחתית אותו השלים ב-1986. הפתרון המקורי והייחודי שהעניק למבנה הטכני, משך תשומת לב רבה ואיטו החל להשיג עבודות במגזר הציבורי.

בשנת 2001 השלים את הפרויקט שהביא לו פרסום בינלאומי - בניין המדיאטק בעיר סנדאי (Sendai Mediatheque), עליו זכה בתחרות פומבית במקום הראשון בשנת 1995.

בשנת 2013 כשהוא מתכנן פרויקטים גדולים ומשמעותיים בכל רחבי העולם, זכה איטו בפרס פריצקר לאדריכלות על זה שסרטט את מגדל torre realia BCN אשר נמצא בברצלונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא טויו איטו בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של טויו איטו
האתר הרשמי של משרד טויו איטו ושותפיו
מיכאל יעקובסון: טויו איטו הוא חתן פרס פריצקר לאדריכלות 2013, מרץ 2013, Xnet.
טויו איטו באתר פרס פריצקר
אפרת קיסוס: טרזן בג’ונגל עולם המדיה, בניין ודיור, 2001
טויו איטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס פריצקר
1979–2000	פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטירלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פוהימיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020	ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך	אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024)