ירן אוטזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הנבחרים של כווית

יורן אוטזוןדנית: Jørn Utzon‏, 9 באפריל 1918 - 29 בנובמבר 2008) הוא אדריכל דני זוכה פרס פריצקר. אוטזון נודע בעיקר בזכות בית האופרה של סידני שתכנן ב-1956 - מבנה הנחשב לאחת מיצירות האדריכלות הידועות ביותר של המאה ה-20.

אוטזון למד אדריכלות בעיר הולדתו קופנהגן והתמחה אצל האדריכלים גונאר אספלונד ואלבר אלטו. בין 1946 ו-1947 ערך מסע לימודים באירופה, צפון אפריקה, מקסיקו וארצות הברית וב-1949 גם בילה זמן בבית ספרו של פרנק לויד רייט בטאליסן.

ב-1956 זכה במקום הראשון בתחרות על תכנון בית האופרה החדש לעיר סידני באוסטרליה בשיתוף עם המהנדס הבריטי אובה ארוף. בתכנון בית האופרה זכה אוטזון על סמך רישום פשטני בלבד שהכין עבור המבנה. עם תחילת הבנייה חלו סיבוכים בבנייה של הקירוי דמוי המפרשים של בית האופרה ושל אולמות הקונצרטים ואצבעות מאשימות רבות הופנו לעבר אוטסון בטענה כי כשל בתפקידו כמתכנן. על אף הפגנות שערכו תושבי סידני למען השארתו של אוטזון כאדריכל המבנה החליט הממשל המקומי להדיחו תוך כדי הבנייה ולמנות אדריכל אחר במקומו אשר השלים את מלאכת הבנייה בעלות גבוהה במיוחד.

באופן יחסי לפרסומו הבינלאומי הרב שלו זכה בזכות בית האופרה, לא קיבל אוטזון הזמנות עבודה רבות אך בין בנייניו הבולטים ניתן למנות:

  • שיכון בפרדנסבורג, דנמרק, 1962
  • בית הנבחרים בכווית, 1972
  • כנסייה בקופנהגן, 1976

רבים טוענים כי עבודותיו המעטות יחסית של האדריכל היוו נקודות ציון חשובות ביותר באדריכלות המאה ה-20 ועל כן זכה אוטזון בפרס וולף לאדריכלות ב-1992 ובפרס פריצקר ב-2003.

ב-2008 נפטר אוטזון מהתקף לב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי פרס פריצקר

פיליפ ג'ונסון (1979)  • לואיס ברגאן (1980)  • ג'יימס סטירליג (1981)  • קווין רוש (1982)  • איי אם פיי (1983)  • ריצ'רד מאייר (1984)  • הנס הוליין (1985)  • גוטפריד בוהם (1986)  • קנזו טנגה (1987)  • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988)  • פרנק גרי (1989)  • אלדו רוסי (1990)  • רוברט ונטורי (1991)  • אלוורו סיזה (1992)  • פוהימיקו מאקי (1993)  • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994)  • טדאו אנדו (1995)  • רפאל מונאו (1996)  • סוורה פהן (1997)  • רנצו פיאנו (1998)  • נורמן פוסטר (1999)  • רם קולהאס (2000)  • ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001)  • גלן מרקט (2002)  • ירן אוטזון (2003)  • זהה חדיד (2004)  • תום מיין (2005)  • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007)  • ז'אן נובל (2008)  • פטר צומתור (2009)  • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010)  • אדוארדו סוטו דה מורה (2011)  • ואנג שו (2012)  • טויו איטו (2013)  • שיגרו באן (2014)