טיוטה:ברנהם ורוט

ברנהם ורוט (באנגלית: Burnham & Root) הייתה אחת מחברות האדריכלות המפורסמות ביותר של שיקגו במאה התשע-עשרה. היא נוסדה בשנת 1873 על ידי האדריכלים דניאל הדסון ברנהם וג'ון ולבורן רוט.

במהלך שמונה עשרה שנות שותפותם, ברנהם ורוט תכננו ובנו מבני מגורים ומסחר. הצלחתם הוכתרה בתיאום התערוכה הקולומביאנית העולמית (היריד העולמי) בשנת 1893. שני הגברים נפגשו כשעבדו כשרטטים במשרדי "דרייק, קרטר ווייט" בשנת 1872. שנה לאחר מכן הם ייסדו משרד אדריכלים (אנ') משלהם שהחל לתכנן מבני מגורים פרטיים עבור האליטה העשירה של תעשיית הבשר של שיקגו. שניהם נישאו למשפחות עשירות מה שאפשר להם להקים בסיס לעסקיהם. "דניאל הדסון ברנהם היה אחד הגברים הנאים ביותר שראיתי אי פעם", אמר פול סטארט (אנ') שהצטרף לברנהם ורוט ב-1888 (לימים הוא בנה את בניין האמפייר סטייט). "היה קל לראות איך הוא קיבל הזמנות. עצם היחס והמראה שלו היו מחצית הקרב". בעוד ברנהם היה המתכנן הפרגמטי ואיש המכירות המרשים, רוט הפך לגאון היצירתי של החברה. לואיס סאליבן, האדריכל המפורסם, כינה את ברנהם "סוחר אדיר", אובססיבי לבניית המבנים הגדולים והיקרים ביותר של העיר.

הבניינים המשמעותיים ביותר שתוכננו על ידי ברנהם ורוט נבנו בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. אז התכנונים של רוט למעשה סללו את הדרך לגורדי שחקים מודרניים. עד אז, מבנים הסתמכו על בנייה חיצונית בלבנים לתמיכה, והגבילה את גובהם ל-12 קומות. המצאת קורות התמיכה מפלדה נתנה לו את האפשרות לבנות גבוה יותר ולהוסיף עוד חלונות. בניין ראנד מקנלי, שהושלם ב-1890, היה גורד השחקים הראשון בעולם עם מסגרת פלדה. מאפיין נוסף של התכנונים שלו שחולל מהפכה באדריכלות המודרנית הוא המצאת תוכנית הקומה של בלוק המשרדים העירוני כפי שאנו מכירים אותה. ככל שההזמנות התרבו, לברנהם ולרוט הייתה הזדמנות להתנסות ולחדד את הסגנון שלהם כדי ליצור אסתטיקה חדשה לגמרי, נקייה מהשפעות היסטוריות או אירופאיות. מבנה כמו המלון הצפוני הגדול (אנ') בשיקגו, מדגים את הסגנון הייחודי של רוט.

בשנת 1890 זכתה שיקגו בתחרות לארח את התערוכה הקולומביאנית העולמית (1892), שחגגה את יום השנה ה-400 לגילוי אמריקה של כריסטופר קולומבוס. ג'ון רוט קיבל את המשימה החשובה של תיאום האירוע. לאחר שהחליט על מיקומו של היריד ועשה את התוכניות המקדימות של האתר, הוא החליט ש"אדריכל יחיד לא צריך לתכנן את הבניינים האלה, אלא מספר מהאדריכלים הטובים ביותר בארצות הברית, כולם עובדים יחד כמינוי אחד." מכאן שגדולי האדריכלים של אותה תקופה הוזמנו להשתתף בתכנון התערוכה הקולומביאנית העולמית. רוט מת ב-1891, והותיר את הפרויקט הגדול ביותר שלו שלא הושלם. דניאל ברנהם, למרות שהיה לו רק ניסיון מעשי וללא הכשרה פורמלית בתחום האדריכלות, קיבל אז את האחריות לסיים את תיאום היריד. כשהתערוכה נפתחה במשך שישה חודשים, מיוני עד נובמבר 1893, היא הייתה הצלחה מוחלטת. התערוכה הייתה ביתם של חידושים רבים, ביניהם הגלגל הענק הראשון, שהיה תוצאה של אתגר שהציב ברנהם לתכנן "מבנה של כושר המצאה וחידוש דומים".

בעקבות הצלחתו ואובדן שותפו העסקי, המשיך ברנהם לפעול תחת השם ד. ה. ברנהם ושות'. הפרויקטים שרוט החל לעבוד עליהם, הושלמו, כולל בית הבונים החופשיים של שיקגו ב-1892, שהיה לתקופה קצרה הבניין הגבוה בעולם עם 22 קומות. אז הפך הכישרון האדריכלי של ברנהם לכוח המניע של העסק, וכתוצאה מכך נוצרו בניינים איקוניים כגון בניין פלאטאיירון בניו יורק. ברנהם לא הצליח לשמור על ההתקדמות האדריכלית שעשה רוט, אבל הוא הפגין רבגוניות רבה בסגנונו. ברנהם מת ב-1912 בזמן חופשה בגרמניה.

בניינים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

*Hines, Thomas S. Burnham of Chicago, Architect and Planner. New York: Oxford University Press, 1974.

*Peisch, Mark L. The Chicago School of Architecture : Early followers of Sullivan and Wright. London : Phaidon Press, 1964.

*Condit, Carl W. The Chicago School of Architecture: A history of commercial and public buildings in the Chicago area 1875–1925. Chicago: The University of Chicago Press, 1964. ISBN 978-0-226-11455-2

*Merwood-Salisbury, Joanna. Chicago 1890: The Skyscraper and the Modern City. Chicago: The University of Chicago Press, 2009. ISBN 978-0-226-52078-0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ברנהם ורוט בוויקישיתוף

* ENCYCLOPEDIA of CHICAGO, Burnham & Root

* SAVE BURNHAM, about Burnham & Root

* The Chicago Architecture Center, Burnham and Root

קטגוריה:אדריכלים אמריקאים