טיסה 11 של אמריקן איירליינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיסה 11 של אמריקן איירליינס
AA11 path.svg
נתיב הטיסה של טיסה 11
סיכום
תאריך 11 בספטמבר 2001
גורם חטיפה על ידי טרוריסטים איסלאמיים
אתר Flag of the United States.svg ניו יורק, ארצות הברית
מוצא נמל התעופה הבינלאומי לוגן, בוסטון
יעד נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, ארצות הברית
הרוגים 92
ניצולים אין
כלי טיס
סוג כלי הטיס בואינג 767-223ER
מפעיל אמריקן איירליינס
מספר זנב N334AA
נוסעים 81
אנשי צוות 11
הטרוריסטים עטא (בחולצה הכחולה) ואל-עומרי בנמל התעופה ג'טפורט בפורטלנד עוברים את בדיקת הביטחון בבוקר ה-11 בספטמבר.

"בסדר, שמי הוא בטי אונג. אני מספר 3 על טיסה 11. מספר 1 שלנו נדקר. הכלכל שלנו נדקר. אף אחד לא יודע מי דקר את מי ואנחנו אפילו לא יכול להגיע למחלקת עסקים כרגע, משום שאף אחד לא יכול לנשום. ואנחנו לא יכולים להגיע לתא הטייס, הדלת אינה נפתחת."

הדיילת בטי אונג בשיחה עם קו החירום של אמריקן איירליינס.

(מולטימדיה)

קובצי אודיו

הקלטה 08:23
ההכרזה הראשונה של מוחמד עטא כפי שנשמע במרכז הבקרה בשעה 08:23.
הקלטה 08:33
ההכרזה השנייה של מוחמד עטא כפי שנשמע במרכז הבקרה בשעה 08:33.
לעזרה בהפעלת הקבצים
צילומו של ג'ולס נודט אשר תיעד את הפגיעה של טיסה 11 במגדל הצפוני.
כן הנסע מטיסה 11 שנמצא ברחוב סמוך.

טיסה 11 של אמריקן איירליינס הייתה טיסת נוסעים שיצאה מנמל התעופה הבינלאומי לוגן בבוסטון, מסצ'וסטס, ותוכננה לנחות בנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס. המטוס נחטף על ידי חמישה טרוריסטים איסלאמיים והתנגש בכוונה תחילה במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי שבניו יורק, במסגרת של פיגועי 11 בספטמבר שאירעו בשנת 2001.

חמש עשרה דקות מתחילת הטיסה פגעו החוטפים בשלושה אנשים לפחות כשנכנסו בכוח לתא הטייס וגברו על הטייס והקצין הראשון. מוחמד עטא, חבר ארגון אל-קאעידה שרכש הכשרה בטיס, השתלט על הטסת המטוס. פקחי הטיסה הבחינו כי הטיסה במצוקה לאחר שצוות המטוס חדל מלהגיב לפניותיהם. הם הבינו שהמטוס נחטף לאחר שמסרים שהעביר עטא לנוסעי המטוס במערכת הכריזה הפנימית הגיעו לפקחי הטיסה ברשת הקשר החיצונית. שתיים מדיילות המטוס פנו לאמריקן איירליינס וסיפקו מידע על החוטפים ועל הפגיעות בנוסעים ובצוות הטיסה.

המטוס התנגש במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי בשעה 08:46 (זמן מקומי). בפגיעה נהרגו כל 92 האנשים שהיו על המטוס, כולל החוטפים. אנשים רבים ברחובות היו עדים להתנגשות, ואדם בשם ז'ול נודט אף הנציח את רגע הפגיעה במצלמתו. עוד לפני אישור הידיעה על החטיפה, כבר החלו סוכנויות החדשות לדווח על האירוע והעריכו כי מדובר בתאונה. הפגיעה והאש גרמו בהמשך למבנה כולו לקרוס, דבר אשר הביא לאלפי קורבנות נוספים. במהלך העבודות באתר מרכז הסחר העולמי שנחרב זיהו הפועלים עשרות שרידים של קורבנות טיסה 11, אך חלקי גופות רבים לא היו ניתנים לזיהוי.

הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס בטיסה 11 של אמריקן איירליינס היה מטוס נוסעים מסוג בואינג 767-223ER. קיבולתו המרבית של המטוס היה 158 נוסעים, אך ב-11 בספטמבר נכחו בטיסה 81 נוסעים ו-11 אנשי צוות בלבד, כלומר תפוסה של 51 אחוזים. ממוצע תפוסת טיסה זו בחודשים שקדמו לחטיפה, בימי שלישי בבוקר, עמד על 39 אחוזים.

העלייה למטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד עטא, מנהיג המתקפה, וחוטף נוסף בשם עבודל עזיז אל-עומרי הגיעו לשדה התעופה הבינלאומי בפורטלנד שבמיין בשעה 05:40 (זמן מקומי) בבוקר יום שלישי 11 בספטמבר 2001. טיסתם, טיסה 5930, הייתה מתוכננת לצאת בשעה 06:00 ולנחות בבוסטון שבמסצ'וסטס. לשני החוטפים היו כרטיסי טיסה במחלקה הראשונה עם טיסת המשך ללוס אנג'לס שבקליפורניה. עטא רשם והביא איתו שני תיקים, ואילו אל-עומרי לא הביא עימו תיקים. כאשר נבדקו שמותיהם במערכת מיון הנוסעים הממוחשבת (CAPPS), נבחר עטא לעבור בדיקה ביטחונית מדוקדקת יותר אך הוא עבר אותה ללא ממצאים חריגים. הטיסה מפורטלנד יצאה בזמן ונחתה בשעה 06:45 בבוסטון. שלושה חוטפים אחרים, אל-שחרי, וואיל אל-שחרי וסטאם אל-סוקמי, הגיעו לנמל התעופה לוגן בשעה 06:45 לאחר שהחנו את רכבם המושכר בחניית שדה התעופה. בשעה 06:52 ביצע מרואן אל-שחי, הטייס-החוטף של טיסה 175 של יונייטד איירליינס, שיחה מטלפון ציבורי לטלפון הנייד של עטא.

עטא ואל-עומרי לא קיבלו בפורטלנד כרטיס עלייה למטוס עבור טיסה 11 ללוס אנג'לס, ולכן נאלצו לעבור שוב רישום ובדיקת ביטחון בבוסטון. ברישום המזורז לא העלו הפיקדים את תיקיו של עטא לטיסה בטעות. שלושת החוטפים האחרים ביצעו אף הם רישום לטיסה בבוסטון. אעיל אל-שחרי וסטאם אל-סוקמי העלו תיק אחד כל אחד, ואילו ואליד אל-שחרי לא העלה אף תיק. מערכת CAPPS מיינה את שלושתם לבדיקת ביטחון מדוקדקת. היות שמערכת CAPPS משמשת לבדיקת מזוודות בלבד, שלושת החוטפים לא עברו בדיקה נוספת בנקודת ביקורת הביטחון.

עד השעה 07:40 עלו כל חמשת החוטפים לטיסה שתוכננה להמריא בשעה 07:45. מוחמד עטא, עבודל עזיז אל-עומרי וואל-סוקמי ישבו במחלקת עסקים במושבים נפרדים, בעוד ואליד אל-שחרי וואעיל אל-שחרי ישבו במחלקה הראשונה אחד ליד השני. המטוס המריא בשעה 07:59 באיחור של 14 דקות.

החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת החקירה שחקרה את האירוע העריכה כי החטיפה החלה בשעה 08:14, כאשר הטייסים הפסיקו להגיב להוראות של בקרי התעופה של מרכז בקרת התעופה בבוסטון. בשעה 08:13, בזמן שהמטוס היה מעל אזור מרכז מסצ'וסטס, הטייסים הגיבו להוראה מבקרת התעופה לבצע פנייה ימינה בזווית של 20 מעלות. בשעה 08:13, נאמר לטייסים לעלות לרמת שיוט בגובה 11,000 מ' אך לא התקבלה תשובה. בשעה 08:16, הגיע המטוס לגובה של 8,800 מ' וזמן קצר לאחר מכן סטה מהנתיב המתוכנן לטיסה. מרכז הבקרה ניסה ליצור קשר עם הטיסה, ללא הצלחה. המשיב של המטוס חדל לשלוח אות Mode C המייצג את גובהו של המטוס, בשעה 08:21.

לדברי הדיילות בטי אונג ומדלין סוויני אשר יצרו קשר עם אנשי חברת התעופה במהלך החטיפה, החוטפים דקרו את הדיילות קרן מרטין וברברה ארסטגוי ושסעו את גרונו של הנוסע דניאל לוין. ועדת החקירה הציעה כי לוין, איש עסקים ישראלי מצליח, קצין סיירת מטכ"ל בעברו, ניסה ככל הנראה להסתער על החוטפים אך נדקר בסכין על ידי החוטף שישב מאחוריו, אל-סוקמי. בשיחה בת ארבע דקות עם הדיילת בטי אונג, אונג סיפקה מידע על חוסר תקשורת עם תא הטייס, העדר גישה לתא הטייס ואת פציעות הנוסעים. היא סיפקה את מיקום מושבם של החוטפים אשר מאוחר יותר סייע לחוקרים כדי לקבוע את זהותם.

בשעה 08:23, עטא ניסה לבצע הכרזה עבור נוסעי הטיסה אך לחץ על הכפתור הלא נכון ושלח את ההודעה למרכז הבקרה. פקחי הטיסה שמעו את עטא מכריז "יש לנו כמה מטוסים, פשוט הישארו בשקט ואתם תהיו בסדר. אנחנו חוזרים לשדה התעופה". בשעה 08:24 הוא הכריז: "שאף אחד לא יזוז. הכל יהיה בסדר. אם תנסו לעשות משהו אתם תסכנו את עצמכם ואת המטוס. פשוט תישארו בשקט". כמו קודם, עטא חשב שהוא דיבר רק אל הנוסעים אלא שהקול שלו נקלט ונרשם במרכז הבקרה. לאחר השידורים של עטא וחסר היכולת לתקשר עם המטוס, הפקחים הבינו שהמטוס נחטף. בשעה 08:26, פנה המטוס דרומה. בשעה 08:32, מרכז הבקרה של מינהל התעופה הפדרלי (FAA) בווירג'יניה הודיע למטה FAA על החטיפה.

בשעה 08:33:59, הכריז עטא "שאף אחד לא יזוז בבקשה, אנחנו חוזרים לשדה התעופה, אל תנסו צעדים מטופשים". בשעה 08:37, הטייסים של טיסה 175 אימתה את מיקומה וכיוונה של טיסה 11 בפני פקחי הטיסה. מרכז הבקרה עקף נהלים רגילים ופנה ישירות לפיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה (NORAD), למגזר ההגנה האווירית הצפון-מזרחית (NEADS) שברומא שבניו יורק. NEADS הזניק שני מטוסי קרב מסוג F-15 במטרה ליירט את המטוס. פקידים בשדה התעופה אוטיס במסצ'וסס, משם הוזנקו המטוסים, ניסו במשך מספר דקות להשיג את האישורים הדרושים להעלאת המטוסים לאוויר. טיסה 11 ביצעה פנייה אחרונה לעבר מנהטן בשעה 08:43. ההוראה להזניק את המטוסים התקבלה בשעה 08:46 והמטוסים יצאו לדרך בשעה 08:53. עד לשעה זו, טיסה 11 כבר התנגשה במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי.

הפגיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 08:46:40, החוטפים ניווטו את המטוס בכוונה לתוך החזית הצפונית של המגדל הצפוני (מגדל 1) של מרכז הסחר העולמי. המטוס שטס במהירות של כ-750 קמ"ש, ונשא כ-38 אלף ליטר דלק, פגע בבניין בין קומות 93 ו-99. 92 האנשים שהיו על המטוס, בכללם החוטפים, נהרגו במקום.

מספר אנשים ראו את המטוס טס בגובה נמוך מעל מנהטן, שניות לפני ההתרסקות, וחשבו שהוא נמצא במצוקה כלשהי. אלפי אנשים חזו במטוס כשהוא התנגש במגדל הצפוני.

הנזקים שנגרמו למבנה מנעו מהאנשים בקומות שמעל לאזור הפגיעה מלצאת מהבניין. כל חדרי המדרגות והמעליות מהקומה ה-92 ומעלה היו בלתי ניתנות למעבר, וכך נלכדו 1,344 אנשים. מאות אנשים נהרגו באופן מיידי בעת הפגיעה. רבים אחרים נלכדו ומתו מהאש והעשן, כתוצאה מהקריסה או במקרים מסוימים, לאחר נפילה או קפיצה מהבניין. פירי המעליות תעלו והפנו דלק סילוני בוער דרך המבנה. לפחות פיר מעלית אחד נשא דלק בוער כלפי מטה, דבר אשר הביא לפיצוץ בקומה ה-77, ה-22 וקומת הקרקע בלובי שבצד המערבי.

ג'ולס נודט, צלם צרפתי, ופאבל הלווה, מהגר צ'כי, צילמו את הפגיעה. מצלמת אינטרנט שהותקנה על ידי וולפגנג סטייל וכוונה לעבר תערוכת אמנות בברוקלין, צילמה את דרום מנהטן כל ארבע שניות וקלטה אף היא צילומים של הפגיעה.

ארגוני חדשות דיווחי בתחילה על פיצוץ או תקרית במרכז הסחר העולמי. רשת CNN יצאה לפרסומות בשעה 08:49 עם הכותרת "אסון במרכז הסחר העולמי" ושדרניה היו הראשונים שדיווחו על האירוע. בסופו של דבר, כל שאר רשתות הטלוויזיה הפסיקו את השידורים הרגילים על מנת לשדר חדשות על הפגיעה. באותו זמן, הנשיא ג'ורג' בוש נמצא בביקור מתוכנן בית ספר יסודי בפלורידה. כאשר הודיעו לו על הפגיעה הוא לא האמין כי מדובר בפיגוע טרור והיה משוכנע כי מדובר בתאונה. גם דיווחי כתבי החדשות העריכו בתחילה כי מדובר בתאונה עד שטיסה 175 התנגשה במגדל הדרומי בשעה 09:03.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפגיעה, המגדל הצפוני עלה באש והתמוטט. על אף שהפגיעה עצמה גרמה לנזקים מבניים חמורים, הגורם האחראי לכשל המבני היה דווקא השריפה שפרצה בעקבותיה. בנוסף לנוסעי המטוס ולדיירי הבניין, מאות אנשי הצלה וחילוץ נהרגו אף הם כאשר המגדל התמוטט. Cantor Fitzgerald LP, בנק השקעות בקומות 101 עד 105 במגדל הצפוני, איבד 658 מעובדיו, הרבה יותר מאשר כל מעסיק אחר.

אנשי הצלה וחילוץ החלו לאתר חלקי גופות של נוסעים בטיסה 11 בתוך ימים ספורים. מספר פועלים מצאו גופות קשורות למושבים ואחרים מצאו גופת דיילת שידיה כפותות. בתוך שנה זוהו שאריותיהם של 33 קורבנות שהיו על טיסה 11. לאחר מכן זוהו 2 קורבנות נוספים. בחודש אפריל 2007, החלו הבוחנים הרפואיים להשתמש בטכנולוגיית DNA חדשה יותר אשר אפשרה לזהות קורבן נוסף. שרידיהם של שני חוטפים זוהו והוצאו מפארק הזיכרון במנהטן. שרידיהם של שני החוטפים הנוספים לא זוהו והם קבורים יחד עם שרידיהם של שאר הקורבנות בפארק זה.

הדרכון של אל-סוקמי שרד את הטיסה ונחת ברחוב. הדרכון, ספוג בדלק, נאסף מהרחוב על ידי עובר אורח, אשר העביר אותו לבלש במשטרת ניו יורק זמן קצר לפני שהמגדל הדרומי התמוטט. החוקרים מצאו את הכבודה של עטא שלא הועלה למטוס. בכבודה מצאו את רישיון הנהיגה ודרכונו של אל-עומרי, קלטת וידאו עבור מאמן טיסה של מטוס בואינג 757, סכין מתקפל, ותרסיס פלפל. בהקלטה שנמצאה חודשים לאחר מכן באפגניסטן, נראה מנהיג אל-קאעידה, אוסמה בין לאדן, לוקח אחריות על התקיפה. ההתקפה על מרכז הסחר העולמי חרגה אף מציפיותיו של בן לאדן: הוא ציפה שרק הקומות מעל אזור הפגיעה יקרסו. הקופסאות השחורות של טיסות 11 ו-175 לא נמצאו.

אחרי הפיגוע, שונה מספר הטיסה של טיסות על אותו נתיב באותה שעת המראה לאמריקן איירליינס טיסה 25 וכן החלו להשתמש במטוס מסוג בואינג 757 במקום בואינג 767.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]