טירת נוישוונשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טירת נוישוונשטיין
הדפס צבעוני של הטירה משנת 1890
מבט כללי על הטירה וסביבתה
איור צבעוני של אולם הכניסה לטירה

טירת נוישוונשטייןגרמנית: Schloss Neuschwanstein, מבוטא: נוֹי-שְוְוָאן-שטַאיין) נמצאת בקרבת הוהנשוואנגאו (Hohenschwangau) ופיסן (Füssen), בדרום מדינת בוואריה שבגרמניה, סמוך לגבול האוסטרי. פירוש שם הטירה הוא "אבן הברבור החדשה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבנייתה של הטירה החל לודוויג השני (לודויג המשוגע) מלך בוואריה ב-5 בספטמבר 1869. על עיצובה היה אחראי המעצב כריסטיאן יאנק ועל בנייתה הופקד האדריכל אדוארד ריידל. הטירה נבנתה סמוך לטירה קיימת ליד הוהנשוואנגאו, שאותה שיפץ אביו של לודוויג, מקסימיליאן השני, משנת 1832 ונקראה "שוונשטיין" ("אבן הברבור"). את טירתו החדשה כינה לודוויג "הוהנשוואנגאו החדשה", ורק לאחר מותו קיבל המקום את שמו הנוכחי.

כיום מקובל להניח כי המלך החל בבניית הטירה כדי לפצות על אובדן שלטונו הממשי במדינה בעקבות חוזה כניעה שחתם מול הפרוסים. חוזה זה נישל ממנו כל סמכות שלטונית אמיתית, ועקב כך החל להתכנס בתוך עצמו ולבנות את טירותיו המפורסמות כדי ליצור לעצמו מעין ממלכה פרטית שבה עדיין ישמש כשליט כל יכול.

לודוויג, אשר כבר מגיל צעיר התעניין בסיפורי העם הגרמניים על אביר הברבור לוהנגרין, ראה את עצמו בשגיונותיו כהתגלמותו המודרנית של האביר והקדיש את בניית הטירה לאביר שהברבור הוא סמלו, כמו גם הסמל של רוזני המחוז בו נבנתה. לאחר שהושלמה רוב הבנייה, קרא לודוויג למלחין ריכרד וגנר אותו העריץ ואשר אחת מהאופרות שלו עסקה בסיפורו של לוהנגרין, להתגורר עימו בטירה. לכבוד האורח עיטר המלך את חדריו בשטיחי קיר המתארים את תכני האופרות שלו.

הטירה נבנתה על שרידיה של טירה מתקופת ימי הביניים. שרידים אלו היו היסוד למבנה החדש והבסיס ההשראתי לסגנון בו נבנה, סגנון נאו-רומנסקי המאדיר את תקופת אבירי ימי הביניים אשר נתפסה כרומנטית ביותר בעיני המלך הצעיר.

על אף דרישותיו של המלך השאפתן, בניית הטירה ארכה זמן רב מהצפוי, ובשלבים מסוימים של הבנייה נדרשו האמנים השוקדים על המלאכה לעבוד גם במשמרות לילה כדי לעמוד בלוח הזמנים הנוקשה שהציב המלך. עם השלמת שער הכניסה, החלק הראשון שנבנה, העתיק לודוויג את מגוריו לטירה למספר שנים, כדי שיוכל לפקח מקרוב על העבודות.

אולם ככל שהתקדמה הבנייה, הלך המלך לודוויג והתרחק מחברת אנשים. הוא הפך מתבודד וסגפן, ובא במגע עם אנשי חצרו רק כשהיה מחויב לכך. בד בבד עם תהפוכות הנפש של המלך, שינה ללא הרף את הוראות הבנייה וחדרים פנימיים שינו את יעודם ועברו הסבות, דבר שהאט אף יותר את בניית הטירה.

טקס החנוכה הרשמי של הטירה נערך בשנת 1880, אף שרבים מאגפיה טרם הושלמו, והמלך עצמו עבר להתגורר בה בשנת 1884.

בניית של הטירה החדשה לא הסתיימה גם עד מותו המסתורי של לודוויג בשנת 1886. לאחר הלוויתו של המלך, שהספיק להתגורר באזור המגורים שבטירתו רק 117 ימים, הופסקו עבודות הבנייה, והאתר, על החדרים הפרטיים שבו, נפתח לקהל הרחב, עת מרבית החדרים בתוך הארמון עוד נשארו במצב בלתי מוגמר.

את סיומה הרשמי של הבנייה נהוג לציין בשנת 1891, כשבע שנים לאחר שהפכה לאתר תיירות, אולם סיום העבודות מתייחס רק למבנים שבנייתם כבר הייתה בעיצומה, ולמעשה חלקים שלמים בתוכניות הבנייה המקוריות מעולם לא הוצאו לפועל. אחד מחלקים לא בנויים אלו הוא "המגדל הענק", אשר היה אמור להתנוסס במרכזה של החצר הפנימית ולגמד את שאר מגדליה וצריחיה של הטירה לנוכח גובהו האדיר.

בניגוד לשמועה שנפוצה במהרה לאחר מותו של המלך, הוצאות בניית הטירה לא באו מקופת המדינה הבווארית, אלא מומנו מכיסו הפרטי של המלך.

הטירה כהשפעה לטירות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוישוונשטיין היא מקור ההשראה לעיצוב טירת היפהפייה הנרדמת בדיסנילנד, קליפורניה, אותה בנה וולט דיסני לאחר ביקורו בבוואריה. שאר הטירות המוצבות באתרי השעשועים של חברת וולט דיסני אינן מבוססות עליה אלא על טירת אוסה, שבצרפת.

טירת נוישוונשטיין הופיעה בסרט "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" משנת 1968 כ"טירת וולגריה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]