האלקסר של סגוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האלקסר של סגוביה
Alcázar de Segovia
אתר מורשת עולמית
העיר העתיקה ואמת המים של סגוביה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 3, 4
שטח האתר 1.34 קמ"ר
שטח אזור החיץ 4.01 קמ"ר
חלק מתוך Old Town of Segovia and its Aqueduct עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג אלקסר עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת סגוביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סגוביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים כתר קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 754,946 (נכון ל־1 בינואר 2020)
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־12
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־12 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן, גרניט, עץ עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Francisco de Mora, Juan de Herrera, Gaspar de Vega עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי סגנון אררה, אדריכלות גותית, אדריכלות מודחאר, אדריכלות רומנסקית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°57′09″N 4°07′57″W / 40.9525°N 4.1325°W / 40.9525; -4.1325
www.alcazardesegovia.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האלקסר של סגוביהספרדית: Alcázar de Segovia, מילולית: טירת סגוביה) הוא מבצר אבן הממוקם בעיר העתיקה של סגוביה, ספרד. המבצר, המתנשא בראש צוק סלעי מעל מקום התמזגות הנהרות ארסמה וקלמורס, סמוך לרכס גוודראמה, הוא אחד המבנים הייחודיים והמוכרים בספרד. האלקסר נבנה במקור כמבצר, אך שימש גם כארמון, בית סוהר, בית ספר מלכותי לארטילריה ואקדמיה צבאית. כיום משמש האלקסר כמוזיאון היסטורי הפתוח לקהל הרחב, והוא אחת משלוש האטרקציות התיירותיות העיקריות של סגוביה, לצד אמת המים והקתדרלה.

חצר פנימית באלקסר

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של האלקסר של סגוביה, כמו מבצרים רבים בספרד, במצודה ערבית. ההתייחסות הראשונה לאלקסר הנוכחי היא משנת 1120, כ-32 שנים לאחר חזרתה של העיר סגוביה לידיים נוצריות. עם זאת, ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שבמיקומו של האלקסר עמד מבצר כבר בימי הרומאים, אפשרות שמקבלת משנה תוקף מקיומה של אמת המים הרומית בעיר.

מבנהו וצורתו של המבצר עד לימי אלפונסו השמיני אינם ידועים, אולם בתיעוד מוקדם מוזכרת גדר היקפית מעץ. ניתן להסיק כי לפני שלטונו של אלפונסו השמיני מדובר היה במבצר עץ מעל היסודות הרומיים. אלפונסו השמיני ואשתו אלינור הפכו את האלקסר למקום מגוריהם העיקרי, ובימיהם החלו העבודות לבנייתו של מבצר האבן הקיים כיום.

במהלך ימי הביניים המשיך האלקסר להיות מקום מגורים מועדף על רבים מבני משפחות המלוכה הקסטיליות וכן מבצר עיקרי במערך ההגנה של הממלכה. במהלך תקופה זו נבנו מרבית המבנים במתחם, והמבצר הורחב באופן משמעותי על ידי השליטים לבית טרסטמארה.

בשנת 1258 נערכו במבצר עבודות שיקום על ידי אלפונסו העשירי, לאחר קריסה חלקית של המבנה, ולאחר מכן נבנה היכל המלכים במטרה לאכלס את הפרלמנט. עם זאת, המלך שבתקופתו נעשו עבודות הבנייה המשמעותיות ביותר הוא חואן השני, שאחראי לבנייתו של 'המגדל החדש', הידוע כיום כ'מגדל חואן השני'.

בשנת 1474 מילא האלקסר תפקיד חשוב בעלייתה לשלטון של איזבלה הראשונה. ב-12 בדצמבר הגיעו לסגוביה החדשות על מותו של המלך אנריקה הרביעי במדריד, ואיזבלה מצאה מפלט בין חומות המבצר, שם היא זכתה לתמיכתם של אנדרס קבררה ומועצת העיר סגוביה. איזבלה הוכתרה למחרת למלכת קסטיליה ולאון.

השיפוץ הנרחב הבא באלקסר נערך על ידי המלך פליפה השני לאחר נישואיו לאנה, ארכידוכסית אוסטריה. במהלך השיפוץ נוספו לאלקסר הצריחים המחודדים, במטרה לשוות לו מראה המזכיר את המבצרים המרכז-אירופאים. לאחר שמשפחת המלוכה העתיקה את מגוריה למדריד, הפך האלקסר לבית סוהר למשך כמאתיים שנה.

בשנת 1762 ייסד במקום המלך קרלוס השלישי את בית הספר המלכותי לארטילריה. האלקסר שימש את בית הספר קרוב למאה שנים, עד 6 במרץ 1862, אז שרפה שפרצה במקום גרמה לנזק משמעותי לגגות ולשלד המבנה. נזקי השרפה שוקמו רק בשנת 1882. בשנת 1896 החליט המלך אלפונסו השלושה-עשר להעביר את האלקסר לרשות משרד המלחמה הספרדי ולהפכו לאקדמיה צבאית. בשנת 1953 הוקמה 'פטרונות האלקסר', הגוף שאחראי כיום על המוזיאון שנפתח באתר.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האלקסר של סגוביה בוויקישיתוף