טלסקופ החלל גלקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טלסקופ החלל גלקס
התרשמות אמן של גלקס
התרשמות אמן של גלקס
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל המעבדה להנעה סילונית/המכון הטכנולוגי של קליפורניה
תאריך שיגור 28 באפריל 2003
הוצאה משירות 28 ביוני 2013
משגר פגאסוס
אתר שיגור כ-60 ק"מ מהחוף מנמל החלל קייפ קנוורל
זיהוי NSSDC 2003-017A
אתר אינטרנט www.galex.caltech.edu
משימה
סוג משימה טלסקופ חלל
סוג טלסקופ טלסקופ Richey-Chrétien
מסלול קרוב למעגלי
מידע טכני
קוטר מראה 0.5 מטרים
רוחק מוקד 3 מטרים
אורכי גל 135-280 ננומטר (על-סגול)

גלקסאנגלית: GALEX, ראשי תיבות של Galaxy Evolution Explorer) היה טלסקופ חלל בתחום העל-סגול, ששוגר ב-28 באפריל 2003 בעזרת משגר הלויינים פגאסוס. לטלסקופ מסלול הקפה כמעט מעגלי, בגובה של 697 קילומטר, ובנטייה של 29 מעלות ביחס לקו המשווה. תצפיותיו הייחודיות של גלקס בתחום העל-סגול שפכו אור חדש על חקר גלקסיות, חורים שחורים, סופרנובות, כוכבים ועוד.

גלקס מחובר למשגר פגאסוס

התצפית הראשונה של הטלסקופ נערכה ב-21 במאי 2003, והוקדשה לצוות מעבורת החלל קולומביה. תצפית זו התמקדה באזור קבוצת הכוכבים הרקולס, שנמצאה בדיוק מעל למעבורת בזמן יצירת הקשר האחרונה עם מרכז בקרת המשימה של נאס"א.

נאס"א הפסיקה את תמיכתה הכספית בהפעלת גלקס בתחילת פברואר 2011, בשל תעדופו הנמוך יותר ביחס לפרויקטים אחרים, ולאור מגבלות התקציב. עלות המשימה הכוללת לנאס"א הייתה 150.6 מיליון דולר. המכון הטכנולוגי של קליפורניה ניהל משא ומתן לקבלת השליטה בגלקס ובציוד השליטה הקרקעי שלו, בהתאם לחוק סטיבנסון-ווידלר להעברת טכנולוגיה (Stevenson-Wydler Technology Innovation Act), לפיו ניתן להעביר עודפי ציוד מחקר השייכים לממשלת ארצות הברית למוסדות חינוך וארגונים ללא כוונת רווח. במאי 2012 הועבר גלקס לרשות המכון הטכנולוגי של קליפורניה.

בעקבות הפסקת התמיכה הכספית מנאס"א, נפתח מבצע גיוס כספים הנקרא "GALEX CAUSE", בניסיון להשלים את סקר השמיים בתחום העל-סגול (All-Sky UV Survey). במסגרת זו, אפשרו מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואוניברסיטת חיפה (WIS/TAU/Technion/Haifa (WTTH) consortium) את הפעלת הטלסקופ במהלך החודשים יוני-יולי 2012. [1]

ב-28 ביוני 2013 הוציאה נאס"א את גלקס מכלל שימוש. הטלסקופ צפוי להישאר במסלולו במשך 65 שנים לפחות לפני שיכנס מחדש לאטמוספירה.

המשימה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלקס בבדיקות לפני השיגור

במהלך 29 חודשי המשימה ההתחלתיים (שהוארכו בהמשך), ערך הטלסקופ תצפיות באורכי-גל בתחום העל-סגול למדידת היסטורית יצירת הכוכבים ביקום, לאורך כ-10 מיליארד שנים לעבר.

המשימה של הטלסקופ הייתה לצפות במאות אלפי גלקסיות, במטרה למדוד את המרחק של כל גלקסיה מכדור-הארץ, ואת קצב יצירת הכוכבים בה. פליטות בתחומי העל-סגול הקרוב והרחוק, שנמדדו על ידי גלקס, יכולות להעיד על נוכחות כוכבים צעירים, אם כי מקורן יכול להיות גם באוכלוסיות כוכבים זקנות יותר (כדוגמת כוכבים תת-ננסיים מסוג B).

המוסדות שעבדו על הפרויקט בשיתוף עם המעבדה להנעה סילונית של נאס"א, הם המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ה-Orbital Sciences Corporation, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת Yonsei, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת קולמביה והמעבדה לאסטרופיזיקה של מרסיי.

גלקס השתתף בפרויקט GOALS ‏(Great Observatories All-sky LIRG Survey) יחד עם הטלסקופים שפיצר, צ'נדרה והאבל, במהלכו נחקרו גלקסיות מאירות בתחום התת-אדום (LIRG - Luminous Infrared Galaxies) בתחומי אורך-גל שונים בהתאם ליכולות הטלסקופים.

תמונה בתחום העל-סגול של השובל של מירה, שצולמה על ידי גלקס

המפרט הטכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטלסקופ מפתח ראשי בקוטר 50 סנטימטרים, בתצורת Ritchey–Chrétien. הוא מסוגל לצפות באורכי-גל בתחום שבין 135 ל-280 ננומטר, בשדה ראיה ברוחב 1.2 מעלות. גלקס מצויד בתאים סולריים מגליום-ארסניד, היכולים לספק לו קרוב ל-300 וואט.

תמונה בתחום העל-סגול של ערפילית לולאת הברבור, שצולמה על ידי גלקס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]