יוסף כהן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף כהן (תרע"ז 1917, י"א בשבט תשס"א, 2001) היה אב"ד בבית הדין בירושלים, ולאחר מכן דיין בבית הדין הרבני הגדול.
ביוגרפיה [עריכה]
נולד בירושלים לשמואל דוד ושרה רבקה כהן. למד בישיבת עץ חיים אצל הרב איסר זלמן מלצר וכן אצל הרב צבי פסח פרנק. נישא לבתו של תנחום פרנק, שהיה מזכיר בבית הדין בירושלים, בנו של הרב צבי פסח פרנק וחתנו של שלמה שטמפפר.
כיהן כאב"ד בירושלים, ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. היה ראש מחלקת הדיינות במכון הרי פישל וערך את ספרי הלכה פסוקה שהוציא המכון. במשך שנים רבות עסק בכתבי סבו הרב פרנק והוציאם לאור.
התגורר בשכונת גאולה בירושלים. בנו הוא הרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון.
ספריו [עריכה]
- דברי יוסף שיעורים בהלכה ובאגדה שנתן במכון הרי פישל ובבית הכנסת משכן ישראל. ח"א על התורה וההפטרות, ח"ב על המועדים, בהוצאת מכון הרי פישל, ירושלים תשס"ג
- דברי יוסף שיעורים במכון הרי פישל על שולחן ערוך אבן העזר וחושן משפט, ב"כ, מכון הרי פישל, ירושלים תשנ"ח-תשס"ד
- ספר התשובה הערות נרחבות על הלכות תשובה לרמב"ם וראשונים אחרים בתחום זה, ג"כ, ירושלים תשמ"ב-תשנ"ב
- עטרת צבי, מדרשים ומאמרי חז"ל על ההפטרות שליקט צבי גולדברג, ועליהם עיונים והערות של הרב כהן, ב"כ, ירושלים תשנ"ד-תשנ"ה
כמו כן ערך חלק מכרכי הלכה פסוקה, על סדר שולחן ערוך חושן משפט, בהוצאת מכון הרי פישל.
