גאולה (שכונה)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך רצוף אי-דיוקים ואף טעויות. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שכונת גאולה הוא שמו של גוש שכונות במרכז ירושלים, המשמש כמרכז השכונות החרדיות בעיר.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה השכונה
שכונה חרדית במרכז ירושלים בגובה כ- 780 מ' מעל פני הים. את השכונה חוצה לארכה רחוב מלכי ישראל (לשעבר רחוב שנלר - המשכו של רחוב מאה שערים מערבה), רחוב שהפך ברבות הימים להיות מרכז המסחר של שכונות כרם אברהם, זיכרון משה, שכונת רוחמה, בתי הורנשטיין, שכונת אחוה ויגיע כפיים.
ממזרח גובלת השכונה בשכונות מאה שערים ובית ישראל, מצפון בשכונת הבוכרים, ממערב בבית היתומים שנלר (שהפך מאוחר יותר למחנה צבאי), ובשכונת מקור ברוך, ומדרום - בשכונת זיכרון משה.
רחובותיה הראשיים של השכונה, הם רחוב מלכי ישראל, רחוב יחזקאל בחלקו הדרומי, ורחוב ישעיהו בחלקו הצפוני. בנוסף, נקראו שמות רחובות כרם אברהם וגאולה על שמות נביאי תרי עשר: הושע, יואל, עמוס, מיכה, נחום, יונה, עובדיה, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.
[עריכה] היסטוריה
השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי אברהם חסידוף, יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים אהרון ומשה שלוש אדמות מבית היתומים הגרמני שנלר הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.
אחד מראשוני השכונה, שהיה לראש ועד השכונה בשנת 1930, זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד ספרדי ושניים אשכנזיים (לחסידים ולליטאים). לפיכך פנה אל האחים שלוש בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.
במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים החרדיים בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. חסידות גור קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה למחנה שנלר. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ושטיבלך בשכונה, כמו חסידות סאטמר, חסידות בויאן, חסידות באבוב, חסידות ראדזין, וחסידות אשלג. ישיבה ידועה בשכונה היא "ישיבת חברון-גאולה".
[עריכה] כיום
חלקה המזרחי של השכונה, הגובל בשכונת מאה שערים ובית ישראל, מזוהה כיום עם שכונת מאה שערים. מרכזה של שכונת גאולה הוא רחוב מלכי ישראל בחלקו מכיכר השבת - המהווה צומת חשוב בירושלים, ומזוהה עם מאבקי השבת של שנות החמישים - ועד למחנה שנלר. בעשור האחרון הפך צביון השכונה למסחרי מאד, ויש עזיבה של תושבים לטובת הפריפריה, ובשכונה מוקמים בתי עסק רבים, ישיבות ומוסדות ציבור.
[עריכה] גלריית תמונות
-
רחוב מלכי ישראל
-
כיכר השבת
-
מודעות אבל; מאפיין קירות
-
בונה השכונה; אברהם חסידוף
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 |  |
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 |
בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • זכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה |
|
| בנייה במנדט הבריטי |
בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) |
|
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים |
אונסדורף • בית וגן (התחרדה) • קריית מטרסדורף • קרית צאנז • קריית שבע קהילות • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • אונסדורף |
|
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים |
גבעת משה • הר נוף • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמות פולין • רמת שלמה |
|
|
|
||
