יחיא בשירי
| לידה | רחבה, תימן |
|---|---|
| פטירה |
17 באוגוסט 1661 כ"ב באב ה'תכ"א רחבה, תימן |
| תקופת הפעילות |
?–1661  |
| בני דורו | מארי יצחק ונה, מארי יוחנן מזרחי |
  | |
מארי יחיא בן אברהם בשירי (נקרא גם: חיים או זכריה, שמו הספרותי: אבנר בן נר השרוני או אבן השרון, מכונה: מהר"י בשירי או מהרי"ב; נפטר בכ"ב באב ה'תכ"א, 17 באוגוסט 1661) היה חכם מחכמי יהדות תימן במאה ה-17, סופר מפורסם ומשורר.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במחצית השנייה של המאה ה-16, בעיירה רחבה במחוז צנעא.[1]
היה מעתיק פורה והעתיק עשרות ספרים, חומשים, משניות, מדרשים, משנה תורה לרמב"ם, סידורים ועוד. בהעתקותיו שילב הערות, פירושים והגהות. העתקותיו הגיעו לכל תימן: צנעא, עמראן, גאהלייה, ואפילו ביצ'א הרחוקה. כיום העתקותיו נמצאות בספריות ברחבי העולם.[1]
מהרי"ץ מצטט ממנו רבות בחיבוריו, ובעיקר ב"חלק הדקדוק",[1] ומכנה אותו "ספרא רבא דאורייתא".[2]
בהעתקותיו שימר מסורות רבות של יהודי תימן, שחלקן אף קדומות לתקופת התלמוד. בזכות אחת מהעתקותיו הוכיח יהודה לוי נחום את ייחוסו של מדרש הגדול לרבי דוד עדני.[1]
נפטר בכ"ב באב ה'תכ"א (17 באוגוסט 1661).[1]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבר מספר ספרים:
- אבן השרון – פירוש על עין יעקב.[2]
- פירוש להגדה של פסח, נכתב בערבית יהודית.[2]
- חבצלת השרון – ספר העוסק בצורת אותיות הסת"ם על פי הקבלה, ומסורות למקרא. את הספר חיבר כשהיה בן 19. כתב היד נמצא בספרייה הלאומית בירושלים. יצא לאור על ידי פרופ' אהרן גימאני בשנת ה'תשס"ח (2008).[2]
- עין משפט – מראי מקומות להלכות במשנה תורה.[1]
- הגהות לפירוש המזרחי למסכת חולין.[1]
- אמירות האמונה – מהרי"ץ מזכיר את החיבור, והוא מוזכר גם בתכלאל קדמונים.[1]
- חלק הדקדוק – אוסף מסורות למקרא.[1]
- כרוניקה על מרד בני אלקאסם בשלטון העות'מאני בתימן בשנים ה'שפ"ז–ה'שפ"ט (1627–1629).[2]
תכלאל קדמונים שהעתיק הרב שלום קורח ונדפס במהדורת צילום על ידי יוסף חובארה, הוא העתקה של הסידור שכתב.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 50–51
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תקופת חייו של הרב יחיא בשירי על ציר הזמן |
|---|
 |