עלקת

עלקת
עלקת חרוקה: יפה- ומזיקה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	עלקתיים
סוג:	עלקת
שם מדעי
Orobanche ‏(ליניאוס)

עַלֶּקֶת (שם מדעי: Orobanche) סוג במשפחת העלקתיים, שכל מיניו הינם טפילים מוחלטים. מיני סוג זה גורמים נזק רב לגידולים חקלאיים.

תיאור הסוג

סוג זה מונה כ150-100 מיני צמחים עשבוניים, טפילים (פרזיטים) מוחלטים, לרוב חד-שנתיים, ולעתים רב-שנתיים. זהו הסוג הגדול במשפחה. תפוצתם הטבעית היא רחבה: מרבית המינים גדלים בהמיספרה הצפונית- היבשות אירופה, צפון אמריקה, ואסיה. מספר מינים נמוך יותר מופיע באפריקה ומרכז אמריקה. בישראל מצויים 13 מיני עלקת.

השם העברי, עלקת, נגזר משם הטפיל 'עלוקה', מן הרכיכות. משם זה נגזר גם שם המשפחה, עלקתיים. השם הלטיני הוא Orobanche. השם האנגלי העממי הוא Broom-rape.

העלקת כמזיק לחקלאות

חלק ממיני העלקת נחשבים כמזיקים לחקלאות, בהיותם נטפלים לצמחי תרבות. בעוד מינים אחדים נטפלים לצמח פונדקאי ספציפי, קיימים מינים שמסוגלים להיטפל למגוון של גידולים; לרוב, הם המזיקים המשמעותיים לחקלאות. בעוד נביטה של צמח טיפוסי תלויה בתנאים א-ביוטיים, כדוגמת לחות ואור, נביטת העלקת נעשית כתגובה לחומרים המופרשים משורש הפונדקאי. בתנאים המתאימים, יתפתח איבר שנקרא מצץ (hastorium) שיתפתח על חשבון הצמח הפונדקאי.

כאמור, מיני העלקת הינם טפילים מוחלטים- כלומר, הם מקבלים מהפונדקאי הן את המים הדרושים להם, והן את המינרלים. זאת בניגוד לטפילים למחצה כדוגמת הרנוג השיטים- שמקבל את מימיו מהפונדקאי ומטמיע בעצמו את המינרלים הדרושים לקיומו. בכך הם מפחיתים את חיוניותו של הצמח ה'מארח'. אחד מהקשיים בהדברת העלקת הוא, שעוד לפני הצצת הגבעול היחיד מעל פני האדמה, התפתח גוף טפיל משמעותי.

עלקת קיסוסית

הגידולים שנפגעים בצורה המאסיבית ביותר מן העלקת, הם גזר ועגבנייה בישראל, ובעולם- מיני סולניים, מצליבים, מורכבים, סוככיים ופרפרניים שונים. הקושי בהדברת הצמח מגיע גם מהתפשטותו היעילה באמצעות זרעים, שמתניידים ממקום למקום באמצעות וקטורים שונים- החל מפעילות האדם וכלי רכבו, המשך באיתני הטבע כדוגמת מים ורוח, ובמידה רבה ב'עזרת' העברת תוצרת חקלאית ממקום למקום.

תיאור מורפולוגי

צמחים טפיליים מוחלטים, חסרי כלורופיל לחלוטין, עשבוניים חד או רב-שנתיים, בשרניים במידה מסוימת. החלק העל-אדמתי היחיד הוא גבעול נושא פרחים. הגבעול פשוט, (כמו במין עלקת חרוקה) או מסועף (כמו במין עלקת מצרית).

הפרח דו-שפתני-כלומר, בעל סימטריה דו-צידית בלבד, כאשר השפה העליונה היא בעלת שתי אונות, והשפה התחתונה מעט ארוכה יותר, ומחולקת לשלוש אונות. צלקת הפרח נחלקת לזוג או רביעיית אונות. השחלה עילית. גביע הפרח בעל שיניים או שסוע. הפרחים ערוכים בתפרחת מטיפוס אשכול או שיבולת.

פרי העלקת הוא מטיפוס הלקט. הזרעים מרובים וקטנים.

מיני הסוג בארץ ישראל

מובאים בסדר סיסטמטי

• עלקת סגולת-פרחים (Orobanche lavandulacea)
• עלקת ענפה (Orobanche ramosa)
• עלקת שולץ (Orobanche schultzii)
• עלקת מצרית (Orobanche aegyptiaca)

איור של שני מיני עלקת

• עלקת תכולה (Orobanche caerulescens)
• עלקת מוטל (Orobanche mutelii)
• עלקת נטויה (Orobanche cernua)
• עלקת ארגמנית (Orobanche loricata)
• עלקת כפופת-חפים (Orobanche camptolepis)
• עלקת חרוקה (Orobanche crenata)
• עלקת החרמון (Orobanche hermonis)
• עלקת ארצישראלית (Orobanche palaestina)
• עלקת רכת-שיער (Orobanche pubescens)

לקריאה נוספת

• נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת כנה, 1991, עמ' 620-618.
• ראובן יעקובסון, החי והצומח של ארץ ישראל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1983, כרך 11, עמ' 105-104.

קישורים חיצוניים

• עלקת באתר צמחיית ישראל ברשת
• ישעיהו (שיקה) קליפלד ושוב על הפרק - עלקת, "ניר ותלם", גיליון מס' 21, ינואר-פברואר 2010, עמ' 25-22
• עלקת באתר צמחיית סין (באנגלית)