יפת בן עלי הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

החכם יפת בן עלי הלוי היה חכם, פייטן, מדקדק, ופרשן מקרא קראי בן המאה ה-10. הוא ידוע גם בשם הערבי "אבו עלי חסן בן עלי אלבצרי". הוא מפורסם בעיקר בפרשנותו לכל התנ"ך, ביאור הדקדוק העברי ופולמוסו עם היהדות הרבנית, הנצרות והאסלאם.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החכם יפת בן עלי נולד ל‏עלי הלוי בן אלחסן בבצרה שבעיראק של ימינו. בצעירותו הוא עלה לירושלים והצטרף לאבלי ציון בעיר.

פירושו לתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישתו של יפת הייתה לבאר את המקרא כפשוטו והתנגד לכל פירוש דרשני. כתביו השפיעו גם על יהודים רבניים כמו רד"ק ואבן עזרא שהרבו להשתמש בפירושיו והעריכו אותם, א"ע ציטט את יפת ארבעים ושתיים פעמים בפירושו לתרי עשר.

ישנה טענה שנפוצה בקרב כמה חוגים קראיים לפיה אבן עזרא, הידוע בעוינותו לקראי בן זוטא, היה תלמידו של יפת בן עלי, וראייה לכך שאבן עזרא מביא פעמים סתם את דעתו על המקרא מבלי לטעון כנגדו ואף הביא פעמים פירוש יפת למרות שחז"ל כבר פירשו כך לפניו. החכם אליהו בשייצי שחי באזור המאה ה-15 כותב בספרו "אדרת אליהו" (סוף פרק ששי): "מה שקיבלנו מאבותינו שהחכם רבינו יפת היה רבו של אבן עזרא". אולם הרב כשר טוען בספרו "תורה שלמה" טוען שדברי יפת המובאים בפירוש אבן עזרא הם הכנסות קראיות כיוון שאבן עזרא יצא בהקדמתו כנגד דרך הקראים והם זיוף.

פסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד פירוש לתנ"ך חיבר יפת גם ספר מצוות. הוא הכשיר נשים להיות עדות לפי שהפסוק "על פי שניים עדים" אמנם נכתב בלשון זכר אך כל מצוות התורה ניתנו בלשון זכר ולשון זה כולל אף נקבות. הוא אסר תשמיש המיטה בשבת וראה בהקפדה על המצוות במיוחד בירושלים. לטענתו, אב אשר לא מלמד את בנו תורה - אין הבן חייב לכבדו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירוש על התנ"ך ותרגומו לערבית.
  • ספר שפה ברורה.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליעזר שלוסברג, "פירוש יפת בן עלי הקראי לספר יונה בתרגום עברי מימי הביניים", קבץ על יד, יח (סדרה חדשה), תשס"ה, 81-121