תרי עשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תְּרֵי עֲשַׂר (תְּרֵיסָר, שְׁנֵים-עָשָׂר בארמית) הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך. הספר כולל שנים-עשר ספרי נבואה קצרים שכונסו יחד כדי שלא יאבדו מפאת קוצרם (בלשון התלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא יד, ב: "איידי דזוטר מירכס" - מתוך שקצר יאבד).

קיבוצו ועריכתו של ספר זה מיוחסים בתלמוד (בבא בתרא טו, א) לאנשי כנסת הגדולה. סידור הספרים בתרי עשר הוא כרונולוגי, אך קיימות בסידור זה חריגות.

מקומו של הספר בסוף ספרי הנביאים. הספר נכלל בחטיבת הנביאים האחרונים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרי עשר כולל את הספרים:

נביאים שהתנבאו ע"פ חז"ל בימי בית המקדש הראשון:

נביאים שהתנבאו בימי בית המקדש השני:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.