ירמיהו בוקסר

ירמיהו בוקסר
Yermiyahu Boxer

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1888 ראשון לציון
פטירה	10 באוקטובר 1962 (בגיל 74 בערך) נס ציונה
מקום קבורה	נס ציונה
עיסוק	פרדסן
בת זוג	רבקה בוקסר
יו"ר וועד נס ציונה ה־9 1924–1934 (כ־10 שנים)
יו"ר וועד נס ציונה ה־13 1940–1947 (כ־7 שנים)
חבר הנהלת התאחדות האיכרים בישראל

בית משפחת בוקסר בנס ציונה

ירמיהו בוקסר (1888 – 10 באוקטובר 1962) היה מראשוני נס ציונה, מוכתר המושבה, יושב ראש הוועד של נס ציונה בשתי קדנציות במשך 17 שנה, גואל אדמות ופרדסן בעל שם בארץ ישראל.

ביוגרפיה

נעוריו

בוקסר נולד ב-1888 בראשון לציון לאהרן בוקסר ורחל לבית זנביל (אחותו של ראובן לרר) ואח לזלדה. ההורים עלו ארצה ב-1883 והתיישבו בראשון לציון וב-1889, יחד עם ראובן לרר ועוד מתיישבים, התיישבו בוואדי אל-חנין שהפך בהמשך למושבה נס ציונה.

בוקסר למד בבית הספר היסודי היחיד בנס ציונה וב-1901, כשהוא בן 13, יצא לשוק העבודה וחילק את זמנו בין נס ציונה לראשון לציון.

כפרדסן

ב-1905 הקים משתלה לעצי הדר ואקליפטוסים וראה חייל במעשיו ולאחר מספר שנים קנה חלקת אדמה של כ-30 דונם וב-1908 נטע באדמתו פרדס והצליח לייצא את רוב התוצרת ולהרוויח כספים רבים. בעזרת הכספים שהרוויח רכש עוד עשרות דונמים של קרקעות (בין השאר בכפר הערבי אל-קובייבה) ונטע עוד פרדסים. בהמשך הקים רפת ורכש עדר פרות אך בתקופת מלחמת העולם הראשונה עלה מחיר הבשר ובוקסר העדיף למכור את עדרו ובתמורה רכש עוד 100 דונם באזור סרפנד אל ח'רב וגם שם נטע פרדס.

לאחר המלחמה, כשבבעלותו מאות דונמים של פרדסים הפך בוקסר למומחה ארצי לפרדסנות והפך ליועץ בנושא. בין השאר הוזמן לכפר איסדוד (כיום אשדוד) שם סייע לבני המקום בגידול הדרים. במהלך ביקוריו במקום רקם קשרים טובים עם מנהיגי הכפר שהציעו לו לרכוש כ-2,500 דונם כשאת רובם מכר בוקסר לתושבי נס ציונה ולעצמו שמר כ-400 דונם בהם נטע פרדס.

בתקופת המרד הערבי הגדול (1939-1936) נאלץ בוקסר להתמודד עם ביטחון פרדסיו המפוזרים ברחבי השפלה וחלקם נעקרו על ידי ערבים. בוקסר התעקש לחזור ולנטוע את פרדסיו למרות שבחלק מהמקרים גם הנטיעות החדשות נעקרו.

בתקופת מלחמת העצמאות נאלץ בוקסר, שוב, להתמודד עם נזקים כבדים לפרדסיו שכללו הרס עצים, גניבת פרי, בזיזת ציוד והרס מבנים ורק ב-1949 הצליח לשקם את פרדסיו.

תפקידים ציבוריים

בשנות ה-20 של המאה ה-20 ייצג בוקסר, יחד עם מאיר קומרוב, את נס ציונה במשא ומתן מול פיק"א, הסוכנות היהודית וקק"ל כדי לקבל עוד שטחים עבור צעירי המושבה. בסופם של הדיונים קיבלו הנציגים כ-1,200 דונם שנמסרו לצעירי המושבה ולפועלי המושבה. בהמשך סייע ברכישת 14,000 דונם מדרום וממזרח לנס ציונה עליהם הוקמו עם השנים היישובים נטעים, בית חנן, כפר אהרון וטירת שלום. בשנות ה-30 של המאה ה-20 המשיך ברכישת אדמות לטובת חקלאי ופועלי נס ציונה. ב-1940 היה חבר במשלחת פרדסנים יהודית-ערבית שנפגשה עם הנציב העליון, הרולד מקמייקל, כדי לדון בפרדסנות בארץ.

ב-1924 נבחר לתפקיד יושב ראש הוועד של נס ציונה, תפקיד אותו מילא עד 1934. ב-1940 נבחר שוב לתפקיד זה ומילא אותו עד 1947 והיה יושב ראש הוועד האחרון לפני שהחלה בחירת ראשי מועצה. כמו כן היה חבר בהנהלת התאחדות האיכרים בישראל.

משפחתו

ב-1908 נישא בוקסר לרבקה בת אבא טפר (ממייסדי נס ציונה) ולזוג נולדו 7 ילדים: שרה, מרים (1911),רחל, יצחק, אברהם (1918),חנה ותחיה. ירמיהו בוקסר נפטר ב-1962 ורעייתו רבקה נפטרה ב-1982. שניהם קבורים בנס ציונה.

• נכדו שמואל בוקסר נבחר לראשות עיריית נס ציונה ב-2018.
• נכדו תא"ל אהרן שביט (ילובסקי) היה טייס בחיל האוויר ונספח אווירי בארצות הברית.
• נכדו רון נחמן כיהן כראש מועצת אריאל.
• נכדו אמנון שביט ילובסקי היה טייס חיל האוויר וטייס אל על

בית בוקסר

בוקסר הקים את ביתו ברחוב תל אביב שהיה אחד הרחובות הראשונים בנס ציונה. הבית הבנוי בסגנון אקלקטי הוקם על מגרש של 3.5 דונם ושימש את המשפחה שנים רבות. הבית הוכרז כאתר מורשת וכאחת התחנות במסלול הדגל בנס ציונה. במשך מספר שנים עמד הבניין נטוש ומוזנח וקיימות תוכניות לשמר אותו (בשימור מחמיר) ולהקים בעורף המגרש בתי מגורים גבוהים

הנצחה

אחד מרחובות נס ציונה נקרא על שמו של ירמיהו בוקסר וכן קיים בעיר רחוב על שם אביו אהרון בוקסר.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "ירמיהו בוקסר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2139
• זרובבל חביב, יזכור – אחרי מיטתו של ירמיהו בוקסר, הַבֹּקֶר, 17 באוקטובר 1962
• אלי אלון, נא להכיר: "בית בוקסר" בנס ציונה, באתר News1 מחלקה ראשונה, ‏15 באוקטובר 2019
• ירמיהו בוקסר, באתר משפחות זכרון יעקב
• ירמיהו בוקסר, באתר "ג'ני"