צריפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°57′41″N 34°50′24″E / 31.961337918930735°N 34.840049743652344°E / 31.961337918930735; 34.840049743652344 צריפין הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחם של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא גם "מחנה ידין" על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

ההתיישבות ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "צריפין" הוא ביישוב עברי שהתקיים באזור החל מהמאה הראשונה לפנה"ס. שמו של היישוב רומז לענף הצורפות, בו עסקו אנשי היישוב. האזור כולו נקרא באותה העת "גיא החרשים". היישוב צריפין מוזכר במקורות העבריים במשנה במסכת מנחות (י, ב) ובתלמוד הבבלי במסכת מנחות (ס"ד, ע"ב). בתקופה הערבית שכן במקום הכפר הערבי צרפנד אל-עמאר (صرفند العمار) שנחרב במבצע ברק.

המחנה הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה צריפין הוקם בשנת 1917 כבסיס של הצבא הבריטי בשם "סרפנד", על שם הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר. בשנת 1936 הוקם בסמוך מחנה המעצר סרפנד. למחרת הכרזת המדינה ב-16 במאי 1948 בשעה 9 בבוקר עזבו הבריטים את מחנה צריפין, אחד ממחנות הצבא הגדולים והמרכזיים שהוקמו בארץ, והכניסו דרך השער המזרחי ("שער ירושלים") את חיילי הלגיון הערבי. מיד עם השתלטותם על המחנה החלו חיילי הלגיון להמטיר אש על ראשון-לציון הסמוכה. המחנה נכבש על ידי חיילי חטיבת "גבעתי" במהלך מלחמת העצמאות, בקרב שנערך בתאריך 18-19 במאי 1948, ולאחר מכן שימש במשך שנים רבות כמחנה בו התרכזו בסיסי האימונים והדרכה בהם נערכו קורסים רבים של צה"ל (בראשם בסיסי ההכשרה הראשיים לבנים ולבנות בה"ד 4 ובה"ד 12, בהתאמה) ובסיסי מפקדי החילות (כגון קצין תותחנים ראשי, קצין קשר ראשי ועוד). עבור הסגל וחניכי הקורסים המתקדמים הוקם "בית קולנוע צריפין", ליד מרכז מסחרי שהקימו הבריטים ב-1924.

בשנות ה-50 הייתה במקום מעברה אשר ברבות הזמן עברו ממנה תושביה אל יישובי הסביבה, בעיקר ללוד.

שטחה של צריפין סופח לשטחה של באר יעקב בשנת 1960. במהלך השנים שחלפו הלכה ראשון לציון והתקרבה לבסיס בשל בניית שכונות חדשות וכיום גובלות שכונתיה המזרחיות של העיר בצדו המערבי של המחנה. מצב זה הביא את צה"ל להכנת תוכנית "עיר הבה"דים" בנגב שבמסגרתה יפונה חלק גדול של הבסיס (בעיקר בסיסי ההדרכה) ובכסף שיתקבל ממכירת הקרקע יכוסו חלק מעלויות ההקמה שלה.

למחנה שלושה שערים:

ביציאה הצפון-מזרחית מהמחנה המכונה "שער יפו", ליד בית החולים "אסף הרופא", אירע בי"ב באלול תשס"ג (9 בספטמבר 2003) פיגוע התאבדות בשעה שמחבל מתאבד פוצץ את עצמו בתוך מבנה תחנת ההסעה לחיילים והרג שמונה מחיילי הבסיס ומבסיס בה"ד 7 הסמוך שהמתינו בתחנה בדרכם לחופשה.

בסיסים, מחנות-משנה ומתקנים צבאיים בצריפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום שוכנים במקום בסיסי ההדרכה:

סמוך לבסיס, מול "שער יפו", בצידו השני של כביש 44 נמצא "מחנה גדעונים" המאכלס את בה"ד 7, בית הספר המרכזי של אגף התקשוב (במקום שכן בעבר בה"ד 12).

בנוסף שוכנים במקום בסיסים ויחידות שונות כגון הימל"ת, היחידה המרכזית לתעבורה של המשטרה הצבאית, במצ"א 108 (בית מלאכה לציוד אלקטרוני) של חיל האוויר, גדוד פסגות, יחידת לוטם, גדוד אמירים מרכז חושן, בסיס הרבנות הצבאית 779, חר"פ 542 ובסיס טירונים.

בבסיס שוכן בית הדין הצבאי התורן של יחידת בתי הדין הצבאיים (יבד"צ). בית דין זה פועל רק בימי שישי, בערבי חג ובחגים, ומטפל בהארכות מעצר בלבד. במתחם בית הדין יושבים גם נציגים תורנים של הפרקליטות הצבאית; תובעים וסנגורים, זאת בנוסף לבית הספר למשפט צבאי הממוקם אף הוא בבסיס. בבסיס נמצא גם בסיס כליאה 394 (כלא ארבע).

בית הלוויות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2007 הוחלט להקים בית לוויות חדש בבסיס הרבנות הצבאית, בית לוויות ראשון מסוגו שהחליף מבנה בריטי ישן שבו היה בעבר "בית הלוויות הצבאי הישן" סמוך אל מחנה דורי בשטח בית החולים תל השומר - לטיהור ולהכנת גופות לטקס קבורה צבאי. הרבנות הצבאית יזמה את הקמת המתחם על מנת להקל על גישתן של המשפחות השכולות לטקס וכדי לאפשר עריכת קבורה צבאית הולמת ומכובדת.

מתקנים לא-צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף על הבסיס הצה"לי שוכן במקום בית החולים אסף הרופא, מחסנים של הסוכנות היהודית וכן אזור תעשייה ושוק סיטונאי ובית ספר אורט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]