אריאל

ערך זה עוסק בעיר בשומרון. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של המילה "אריאל", ראו אריאל (פירושונים).

אריאל
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	רון נחמן
גובה ממוצע	‎560‏ מטר
תאריך ייסוד	1978
סוג יישוב	עיר בעלת 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	17,668 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.6%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,204 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	14,677 דונם
אריאל
דירוג חברתי-כלכלי	6 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3646
לאום ודת   81.0% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   19% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 6.8% גילאי 5 - 9 6.4% גילאי 10 - 14 6.5% גילאי 15 - 19 6.8% גילאי 20 - 29 23.3% גילאי 30 - 44 19.1% גילאי 45 - 59 18.5% גילאי 60 - 64 4.4% גילאי 65 ומעלה 8.2% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 6 –       יסודיים 5 –       על-יסודיים 2 תלמידים 2,775 –       יסודיים 1,538 –       על-יסודיים 1,237 מספר כיתות 105 ממוצע תלמידים לכיתה 26 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
http://www.ariel.muni.il

מראה כללי

השכונה החדשה באריאל

מרכז קמפוס המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

מעגל תנועה וגן שממנו נשקף נוף צפונה אל השומרון

העיר אריאל היא התנחלות השוכנת בלב השומרון. היא הוקמה בשנת 1978, ובשנת 1998 הוכרזה כעיר. העיר ממוקמת בגובה של 706 מטר מעל פני-הים, ומבחינה טופוגרפית היא בנויה על גבעה המשתרעת לאורך 6 ק"מ. השם אריאל הוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש, ונלקח מהתנ"ך: "הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו..." (ישעיהו, כ"ט, א'). יש המכנים את אריאל "בירת השומרון".

אוכלוסיית אריאל היא חילונית ברובה. ראש העירייה הנוכחי, רון נחמן, נמנה עם מייסדי היישוב.

היסטוריה

ראשית ההתיישבות

לאחר מלחמת ששת הימים יצא שר הביטחון משה דיין בקריאה ליישוּב הארץ^{[דרוש מקור]}, ובעקבותיה החלה קבוצה של ארבעה חברים - כולם עובדי התעשייה הצבאית - לגבש רעיון להקמת יישוב בשומרון^{[דרוש מקור]}. בין חברי הקבוצה היה רון נחמן, לימים ראש העיר אריאל; יוסף בר-אילן, מהנדס בתעשייה הצבאית; גיורא שחר ודוד חסמן. הארבעה הצליחו לגייס קבוצה נוספת של כמאתיים משפחות ושמה של הקבוצה נקבע כ"גרעין תל אביב", ומטרתה הקמת יישוב עירוני גדול שישמש מרכז עירוני, תעסוקתי ותרבותי, להתיישבות היהודית בשומרון. צורת ההתיישבות המוכרת בישראל עד אז הייתה בעיקרה חקלאית (קיבוץ או מושב) או עירונית, והרעיון של "יישוב עירוני" לא-חקלאי היה חדש יחסית (דוגמאות בודדות היו קצרין וימית). מטרתו של הגרעין הייתה הקמת עיר-מחוז שתהווה "מרכז שירותים לפריפריה המורכבת מרצף יישובים קטנים יותר‏.

לאחר מלחמת יום כיפור פנה יוסף בר-אילן להמשך מימוש חזון הקמת העיר, וב-1977 קיבלה ועדת השרים לענייני התיישבות בראשות ישראל גלילי, שמעון פרס ואהרון אוזן את ההחלטה לרכוש קרקעות (פרטיות או כאלו שאין עליהן בעלות) לצורך התיישבות עתידית בשומרון.^{[דרוש מקור]} השטח שנבחר על ידי חברי הגרעין ובהמלצת האגף לתכנון במטכ"ל היה גבעה סמוכה לכפר כפל-חארס שהייתה ידועה בפי תושבי הכפרים הסמוכים בכינוי "הר המוות" - "ג'בל מאוט'", בשל אדמתה הטרשית שלא ניתנה לעיבוד חקלאי או להתיישבות.^{[דרוש מקור]} גרעין תל אביב החל מתרחב ועוד לפני העלייה לקרקע כבר מנה 1,300 משפחות (כ-6,000 איש).

ב-16 בינואר 1978 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת יישוב על ידי גרעין תל אביב, בשם "חרס". שבעה חודשים לאחר מכן, ב-17 באוגוסט 1978, עלו לקרקע 40 המשפחות הראשונות מהגרעין והתיישבו באשקוביות. ב-31 בדצמבר 1978 ניתן ליישוב שמו הנוכחי, כשם קבע, על פי הצעתו של זאב וילנאי. כעבור כשנתיים עברו התושבים לדיור הקבע הראשון שנבנה ביישוב.

אריאל כמועצה מקומית

במארס 1981 הכריז מפקד אזור יהודה ושומרון על אריאל כמועצה מקומית. ראש המועצה הראשון של אריאל (1981-1985) היה יעקב פייטלסון.

במאי 1982 חוברה אריאל לרשת החשמל הארצית.

בין השנים 1988-1978 היישוב ביסס את מעמדו כמרכז עירוני עבור היישובים היהודיים בסביבה, הוקמו ארבע קופות חולים, נפתחו שלושה בתי ספר יסודיים, הוקמה מכללת יהודה ושומרון באריאל (כיום, המרכז האוניברסיטאי אריאל) והוקמו מתנ"ס, היכל ספורט ובית כנסת בעיר. שלב מכונן בהיסטוריית העיר היה גל העלייה בשנות ה-90, שבא עם התפוררות ברית המועצות. העיר הפכה לעיר קולטת עלייה ובין השנים 1989 ל-1998 הצטרפו אליה מעל 6,000 עולים חדשים שהכפילו את אוכלוסייתה. העולים השתלבו באזורי התעשייה הסמוכים לעיר ובמקומות עבודה בערים סמוכות. במאי 1998 התגוררו באריאל 15000 תושבים.

אריאל כעיר

העולים היוו את אותה מאסה קריטית שלה הייתה העיר זקוקה לביסוס מעמדה כעיר מחוז מרכזית בשומרון ולהכרה באריאל כעיר בישראל, הכרה שבוטאה בטקס במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 1998.

מסוף שנות ה-90 גדלה העיר מאוד כיישוב עירוני הקרוב לאזור השרון אך אינו ממוקם באזור עירוני צפוף; הקהילה הדתית שהתפתחה אט-אט מאז ייסוד העיר זכתה לחיזוק בסוף אוגוסט 2005, כאשר לעיר הגיעו חלק ממפוני היישוב נצרים שבגוש קטיף. המפונים השתכנו בסמוך למרכז האוניברסיטאי, בחלקה המזרחי של אריאל.

בראיון לעיתון "מקור ראשון" ב-24 באוגוסט 2007 אמר ראש העיר רון נחמן כי הוא דוגל בהרחבת העיר למען גידול הקהילה הדתית בעוד מאות משפחות. אחת הסיבות שציין לכך היא העובדה שאריאל הוקמה כעיר חילונית, ולכן הקהילה ההטרוגנית שבה כוללת מספר גדול של עולים חדשים בעלי רקע חילוני. משכך, לדעתו, יש לעבות את האוכלוסייה הדתית כדי לתת דגש רב יותר למסורת היהודית. ברוח גישתו זו סייע בקליטת ישיבת ההסדר ששכנה קודם לכן בנצרים (שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות) באריאל.

בשנת 2008 החלה העיר קולטת עולים מארצות דוברות אנגלית - ארצות הברית, בריטניה, קנדה ודרום אפריקה.

מעמדה של אריאל

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: ראו דף שיחה.

אריאל היא ההתנחלות הרביעית בגודלה (לאחר מודיעין עילית, ביתר עילית ומעלה אדומים), והיא במעמד של עיר. מעמדה של העיר בהסכם עתידי עם הפלסטינים שנוי במחלוקת - העיר נכללה בשטחים שיסופחו לישראל על פי ההצעה הפלסטינית שהוצגה בשיחות טאבה בינואר 2001‏, וגם ב"הסכם המדף" שהציג ראש הממשלה אהוד אולמרט בפני אבו מאזן בספטמבר 2008 נכללת הדרישה להשארת גוש אריאל בריבונות ישראלית, בכפוף לחילופי שטחים‏. גורמים פלסטינים רשמיים מציגים, מאידך, עמדות שלפיהן הם רואים את שטח העיר כשטח פלסטיני.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באריאל 17,668 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 61.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 6,434 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

על פי נתוני מרשם אוכלוסין מיולי 2010 עולה כי אוכלוסיית אריאל מונה כ-18,345 תושבים וקצב גידול האוכלוסייה הינו 1%‏.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

כלכלה

אריאל מחוברת לגוש דן באמצעות הכביש המהיר כביש 5, ולכן משך הנסיעה ממנה לתל אביב קצר יחסית. בעבר שירתה את העיר חברת דן, מתוך תפיסה שאריאל היא הקצה המזרחי של גוש דן; אך כיום קווים אלה מופעלים על ידי חברת אפיקים, וישנם מספר קווים של חברת אגד, בעיקר לירושלים וממנה. אריאל משמשת כמרכז שירותים ליישובי הסביבה, בהם ברקן, יקיר, נופים, רבבה, עלי זהב, פדואל, יישובי גב ההר ויתר ההתנחלויות ב"גוש אריאל".

קיימת תוכנית להקמת מסילת רכבת שתחבר בן ראש העין לאריאל ובכך תחובר אריאל למערכת המסילות של רכבת ישראל.

בהתאם לתקנה 12(ד) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964,‏ רואים התפטרות של עובד כפיטורים, אם העובד העתיק את מקום מגוריו ליישוב זה, וגר בו לפחות שישה חודשים רצופים.

באריאל מספר מרכזים מסחריים המשרתים את תושבי השכונות השונות, מגרשי ספורט, מרכז כושר וספא, פארק טיפוס אתגרי, ספרייה עירונית ומספר מסעדות ופאבים. בעיר פותח מרכז תקשורת קהילתי ("מרכז תקשורת אריאל") הכולל אולפני רדיו חינוכי קהילתי ואולפני טלוויזיה קהילתית. סמוך לעיר מצוי אזור התעשייה ברקן ובו גם מרכז קניות המשמש את תושבי אריאל וסביבתה. בכניסה המערבית לאריאל שוכן "מלון אשל השומרון", המתמחה בכנסים וימי עיון.

באריאל עתיד לקום קניון על שטח של כ-7.3 דונם ושטחו הבנוי של הקניון יהיה כ-11 אלף מ"ר עיקרי להשכרה, שיתפרשו על פני שתי קומות. עוד מתוכננות בקומפלקס חמש קומות משרדים, וחנייה ל-600 כלי רכב.‏

בעיר שוכנת המכללה הציבורית הגדולה בישראל, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, שמקנה לאריאל אופי סטודנטיאלי.

התיירות הנוצרית לשומרון, המשתייכת לאוונגליזם מארצות הברית וצפון אירופה, תרמה לעיר מגרשי טניס, בריכת שחיה ומרכז ספורט חדישים. מלון "אשל השומרון" שבכניסה לעיר פופולרי בקרב קבוצות תיירים אלו.

תרבות

במהלך שנת 2010 הושלמה בנייתו של היכל תרבות חדש וראשון בעיר, בהשקעה של כ-40 מיליון ש"ח. ההיכל נחנך בנובמבר 2010. לקראת פתיחת ההיכל הודיעו עשרות שחקנים ואנשי תיאטרון שבכוונתם לסרב להופיע מעבר לקו הירוק. הודעתם זכתה לגינוי מיידי מצד ראש הממשלה, שרת התרבות ואמנים רבים אחרים, והזמר אייל גולן אף הודיע כי יופיע בהיכל התרבות באריאל בהתנדבות. החרמה זו זכתה מנגד גם לגילויי תמיכה‏. הנהלת תיאטראות הבימה, הקאמרי, החאן הירושלמי, תיאטרון באר שבע ובית לסין הבהירו כי התיאטראות הללו יופיעו בהיכל התרבות באריאל חרף החרמת ההיכל על ידי מספר אמנים. המחלוקת בעניין סירובם של האמנים להופיע בהיכל, והדיון בצעדי התגובה בעניינם, שככה לאחר שהצגות התיאטראות השונים, כמו גם הופעות של זמרים וקומיקאים הועלו כמתוכנן, כולל אלו שבוימו על ידי חותמים על מכתב החרם.

קשרי חוץ

לאריאל קשר רציף עם הקהילה היהודית בעיר הרדיה שבקוסטה ריקה, וקשרי חינוך ותרבות עם הקהילה היהודית בעיר מוביל, אלבמה שבארצות הברית‏.

גלריה

• 

  האנדרטה לזכר השואה

• 

  שלטי רחובות באריאל

• 

  בית כנסת רב-עדתי בתכנון האדריכלית רחל ולדן

• 

  מלון אשל השומרון בכניסה לעיר

• 

  קריית החינוך "אורט יובלי אריאל"

• 

  משטרת ישראל, מרחב השומרון

• 

  גן בעיר לאורך יובל נחל

• 

  מסוף האוטובוסים בעיר

לקריאה נוספת

• רנה בן-פזי, כמו בראשונה, הוצאת ספריית בית-אל, תשמ"ח

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריאל בוויקישיתוף

• אתר עיריית אריאל
• אתר הנוער של אריאל

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 32°6′22″N 35°11′16″E}