אריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריאל
סמל העיר
אריאל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אליהו שבירו[1]
גובה ממוצע ‎560‏ מטר
תאריך ייסוד 1978
סוג יישוב עיר בעלת 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 18,176 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.7%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,238 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 14,677 דונם
מיקום אריאל
אריאל
אריאל
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3691
פרופיל אריאל נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.ariel.muni.il
מראה כללי
השכונה החדשה באריאל
מרכז קמפוס אוניברסיטת אריאל
Ariel072.jpg
מעגל תנועה וגן שממנו נשקף נוף צפונה אל השומרון

העיר אריאל היא התנחלות השוכנת בלב השומרון, ליד כביש 5. היא הוקמה בשנת 1978, והוכרזה כעיר בשנת 1998. העיר ממוקמת בגובה של 706 מטר מעל פני-הים, ומבחינה טופוגרפית היא בנויה על גבעה המשתרעת לאורך 6 ק"מ.

השם אריאל הוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש, ונלקח מהתנ"ך: "הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו..." (ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק א'). ביולי 2009 - 31 שנים לאחר הקמתה - החליטה מועצת עיריית אריאל לקרוא את העיר על שם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.‏[2] יש המכנים את אריאל "בירת השומרון".

אוכלוסיית אריאל היא חילונית ברובה. בעיר נמצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ההתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים יצא שר הביטחון משה דיין בקריאה ליישוּב הארץ[דרוש מקור], ובעקבותיה החלה קבוצה של ארבעה חברים - כולם עובדי התעשייה הצבאית - לגבש רעיון להקמת יישוב בשומרון[דרוש מקור]. בין חברי הקבוצה היה רון נחמן, לימים ראש העיר אריאל; יוסף בר-אילן, מהנדס בתעשייה הצבאית; גיורא שחר ודוד חסמן. הארבעה הצליחו לגייס קבוצה נוספת של כמאתיים משפחות ושמה של הקבוצה נקבע כ"גרעין תל אביב", ומטרתה הקמת יישוב עירוני גדול שישמש מרכז עירוני, תעסוקתי ותרבותי, להתיישבות היהודית בשומרון. צורת ההתיישבות המוכרת בישראל עד אז הייתה בעיקרה חקלאית (קיבוץ או מושב) או עירונית, והרעיון של "יישוב עירוני" לא-חקלאי היה חדש יחסית (דוגמאות בודדות היו קצרין וימית). מטרתו של הגרעין הייתה הקמת עיר-מחוז שתהווה "מרכז שירותים לפריפריה המורכבת מרצף יישובים קטנים יותר‏[3].

לאחר מלחמת יום כיפור פנה יוסף בר-אילן להמשך מימוש חזון הקמת העיר, וב-1977 קיבלה ועדת השרים לענייני התיישבות בראשות ישראל גלילי, שמעון פרס ואהרון אוזן את ההחלטה לרכוש קרקעות (פרטיות או כאלו שאין עליהן בעלות) לצורך התיישבות עתידית בשומרון.[דרוש מקור] השטח שנבחר על ידי חברי הגרעין ובהמלצת האגף לתכנון במטכ"ל היה גבעה סמוכה לכפר כפל-חארס שהייתה ידועה בפי תושבי הכפרים הסמוכים בכינוי "הר המוות" - "ג'בל מאוט'", בשל אדמתה הטרשית שלא ניתנה לעיבוד חקלאי או להתיישבות.[דרוש מקור] גרעין תל אביב החל מתרחב ועוד לפני העלייה לקרקע כבר מנה 1,300 משפחות (כ-6,000 איש).

ב-16 בינואר 1978 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת יישוב על ידי גרעין תל אביב, בשם "חרס". שבעה חודשים לאחר מכן, ב-17 באוגוסט 1978, עלו לקרקע 40 המשפחות הראשונות מהגרעין והתיישבו באשקוביות. ב-31 בדצמבר 1978 ניתן ליישוב שמו הנוכחי, כשם קבע, על פי הצעתו של זאב וילנאי. כעבור כשנתיים עברו התושבים לדיור הקבע הראשון שנבנה ביישוב.

אריאל כמועצה מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1981 הכריז מפקד אזור יהודה ושומרון על אריאל כמועצה מקומית. ראש המועצה הראשון של אריאל (1981-1985) היה יעקב פייטלסון.

במאי 1982 חוברה אריאל לרשת החשמל הארצית.

בין השנים 1988-1978 היישוב ביסס את מעמדו כמרכז עירוני עבור היישובים היהודיים בסביבה, הוקמו ארבע קופות חולים, נפתחו שלושה בתי ספר יסודיים, הוקמה מכללת יהודה ושומרון באריאל (כיום, אוניברסיטת אריאל) והוקמו מתנ"ס, היכל ספורט ובית כנסת בעיר.

בשנת 1998 הוכרזה אריאל כעיר.

מעמדה של אריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל היא ההתנחלות הרביעית בגודלה ביהודה ושומרון (לאחר מודיעין עילית, ביתר עילית ומעלה אדומים), ונחשבת חלק מגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון. מעמדה של העיר בהסכם עתידי עם הפלסטינים שנוי במחלוקת. בכל משא ומתן למן קמפ דיוויד, דרך טאבה ועד פסגת אנאפוליס, הכליל הצד הישראלי את העיר בשטחים שיצורפו לישראל במסגרת הסדר הקבע. יתרה מזו, העיר נכללה בשטחים שיסופחו לישראל על פי ההצעה הפלסטינית שהוצגה בשיחות טאבה בינואר 2001‏‏[4], גם ב"הסכם המדף" שהציג ראש הממשלה אהוד אולמרט בפני אבו מאזן בספטמבר 2008 נכללת הדרישה להשארת גוש אריאל בריבונות ישראלית, בכפוף לחילופי שטחים‏[5]. גורמים פלסטינים רשמיים מציגים, מאידך, עמדות לפיהן הם רואים את שטח העיר כשטח פלסטיני‏[6].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים באריאל 18,176 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 55.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 7,250 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[7] על פי נתוני מרשם אוכלוסין מיולי 2010 עולה כי אוכלוסיית אריאל מונה 18,345 תושבים וקצב גידול האוכלוסייה הינו 1%‏[8].

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

קבוצות אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב מכונן בהיסטוריית העיר היה גל העלייה בשנות ה-90, שבא עם התפוררות ברית המועצות. העיר הפכה לעיר קולטת עלייה ובין השנים 1989 ל-1998 הצטרפו אליה מעל 6,000 עולים חדשים שהכפילו את אוכלוסייתה. העולים השתלבו באזורי התעשייה הסמוכים לעיר ובמקומות עבודה בערים סמוכות. במאי 1998 התגוררו באריאל 15000 תושבים‏[9].

העולים היוו את אותה מאסה קריטית שלה הייתה העיר זקוקה לביסוס מעמדה כעיר מחוז מרכזית בשומרון ולהכרה באריאל כעיר בישראל, הכרה שבוטאה בטקס במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 1998.

מסוף שנות ה-90 גדלה העיר מאוד כיישוב עירוני הקרוב לאזור השרון אך אינו ממוקם באזור עירוני צפוף; הקהילה הדתית שהתפתחה אט-אט מאז ייסוד העיר זכתה לחיזוק בסוף אוגוסט 2005, כאשר לעיר הגיעו חלק ממפוני היישוב נצרים שבגוש קטיף. המפונים השתכנו בסמוך לאוניברסיטה, בחלקה המזרחי של אריאל.

בראיון לעיתון "מקור ראשון" ב-24 באוגוסט 2007, אמר ראש העיר רון נחמן כי הוא דוגל בהרחבת העיר למען גידול הקהילה הדתית בעוד מאות משפחות. אחת הסיבות שציין לכך היא העובדה שאריאל הוקמה כעיר חילונית, ולכן הקהילה ההטרוגנית שבה כוללת מספר גדול של עולים חדשים בעלי רקע חילוני. משכך, לדעתו, יש לעבות את האוכלוסייה הדתית כדי לתת דגש רב יותר למסורת היהודית. ברוח גישתו זו סייע בקליטת ישיבת ההסדר ששכנה קודם לכן בנצרים (שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות) באריאל.

בשנת 2008 החלה העיר קולטת עולים מארצות דוברות אנגלית - ארצות הברית, בריטניה, קנדה ודרום אפריקה.

משכן אומניות הבמה אריאל
פארק בעיר
קריית הספורט באריאל

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל מחוברת לגוש דן באמצעות הכביש המהיר כביש 5, ולכן משך הנסיעה ממנה לתל אביב קצר יחסית. בעבר שירתה את העיר חברת דן, מתוך תפיסה שאריאל היא הקצה המזרחי של גוש דן; אך כיום קווים אלה מופעלים על ידי חברת אפיקים, וישנו קו של חברת אגד, לירושלים וממנה. אריאל משמשת כמרכז שירותים ליישובי הסביבה, בהם ברקן, יקיר, נופים, רבבה, קריית נטפים, עלי זהב, פדואל, יישובי גב ההר ויתר ההתנחלויות ב"גוש אריאל".

קיימת תוכנית להקמת מסילת רכבת שתחבר בן ראש העין לאריאל ובכך תחובר אריאל למערכת המסילות של רכבת ישראל.

בהיותו התנחלות, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[10] 

באריאל מספר מרכזים מסחריים המשרתים את תושבי השכונות השונות, מגרשי ספורט, מרכז כושר וספא, פארק טיפוס אתגרי, ספרייה עירונית ומספר מסעדות ופאבים. בעיר פותח מרכז תקשורת קהילתי ("מרכז תקשורת אריאל") הכולל אולפני רדיו חינוכי קהילתי ואולפני טלוויזיה קהילתית. סמוך לעיר מצוי אזור התעשייה ברקן ובו גם מרכז קניות המשמש את תושבי אריאל וסביבתה. בכניסה המערבית לאריאל שוכן "מלון אשל השומרון", המתמחה בכנסים וימי עיון.

באריאל עתיד לקום קניון על שטח של כ-7.3 דונם ושטחו הבנוי של הקניון יהיה כ-11 אלף מ"ר עיקרי להשכרה, שיתפרשו על פני שתי קומות. עוד מתוכננות בקומפלקס חמש קומות משרדים, וחנייה ל-600 כלי רכב.‏[11]

בעיר שוכנת אוניברסיטת אריאל, שמקנה לאריאל אופי סטודנטיאלי.

התיירות הנוצרית לשומרון, המשתייכת לאוונגליזם מארצות הברית וצפון אירופה, תרמה לעיר מגרשי טניס, בריכת שחיה ומרכז ספורט חדישים. מלון "אשל השומרון" שבכניסה לעיר פופולרי בקרב קבוצות תיירים אלו.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2010 הושלמה בנייתו של היכל תרבות חדש וראשון בעיר, בהשקעה של כ-40 מיליון ש"ח, בסיוע מפעל הפיס. ההיכל נחנך בנובמבר 2010 ובו אולם גדול עם 536 מושבים ואולם קטן שבו 80 מושבים. לקראת פתיחת ההיכל הודיעו 36 שחקנים ואנשי תיאטרון שבכוונתם לסרב להופיע מעבר לקו הירוק. הודעתם זכתה לגינוי מיידי מצד ראש הממשלה, שרת התרבות ואמנים רבים אחרים. החרמה זו זכתה מנגד גם לגילויי תמיכה‏[12]. הנהלת תיאטראות הבימה, הקאמרי, החאן הירושלמי, תיאטרון באר שבע ותיאטרון בית ליסין הבהירו כי התיאטראות הללו יופיעו בהיכל התרבות באריאל חרף החרמת ההיכל על ידי מספר אמנים. המחלוקת בעניין סירובם של האמנים להופיע בהיכל, והדיון בצעדי התגובה בעניינם, שככה לאחר שהצגות התיאטראות השונים, כמו גם הופעות של זמרים וקומיקאים הועלו כמתוכנן, כולל אלו שבוימו על ידי חותמים על מכתב החרם. כיום היכל התרבות אריאל מארח תיאטראות ואמנים מהארץ ומהעולם ופעיל כ-185 ימים בשנה. בשנת 2012 זקף לזכותו מספר מנויים המונה כ-9% מאוכלוסיית העיר.

נצר אריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת נצר אריאל התגבשה בעקבות תהליך ההתנתקות שיצא לפועל בשנת 2005. תושבי היישוב נצרים פונו לאריאל, ובמשך תקופה התגוררו במעונות אוניברסיטת אריאל שבעיר. לימים נקבע על ידי בחירות דמוקרטיות של חברי היישוב להקים את יישוב הקבע בחלוצה. כ-25 משפחות מקהילת נצרים החליטו להישאר באריאל. לאחר שלב קבלת ההחלטות עברו המשפחות שרצו להישאר באריאל להתגורר באופן זמני בישיבה התיכונית ובישיבת ההסדר קרני שומרון. בסיוון תשס"ו עברו המשפחות לקראוונים באריאל. קבוצת המשפחות הנ"ל היוותה בסיס לקהילה שהלכה והתפתחה במשך השנים האחרונות. הקהילה מורכבת מכ-25 משפחות שהגיעו מנצרים, כ-20 משפחות מיישובים אחרים בגוש קטיף ומשפחות נוספות מרחבי הארץ. כיום (2014) הקהילה מונה כ-90 משפחות‏[13].

קשרי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאריאל קשר רציף עם הקהילה היהודית בעיר הרדיה שבקוסטה ריקה, וקשרי חינוך ותרבות עם הקהילה היהודית בעיר מוביל, אלבמה שבארצות הברית[14].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רנה בן-פזי, כמו בראשונה, הוצאת ספריית בית-אל, תשמ"ח
  • יפעת מדמון, אריאל: סיפורה של עיר, 2008-1978, אריאל, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישי קרוב, ‏ראש עיר חדש לאריאל: אליהו שבירו, באתר ערוץ 7, 04/03/13
  2. ^ החלטת מועצת העיר מיולי 2009 לקרוא לעיר אריאל על שם אריאל שרון
  3. ^ יפעת מדמון, אריאל: סיפורה של עיר, 2008-1978, [דרושה הבהרה]
  4. ^ מפת ההצעה הפלסטינית
  5. ^ רוני סופר, "ההצעה הסופית": פינוי רבבות וויתורים בירושלים, באתר ynet‏, 26 במרץ 2009
  6. ^ אבו עלא: "זה בזבוז זמן לנהל משא ומתן על סיפוח אריאל לישראל. גם מעלה אדומים וגבעת זאב חייבות להיות חלק מפלסטין. כל הסכם חייב להבטיח לנו רצף טריטוריאלי, להשאיר בידינו את האתרים ההיסטוריים, בעיקר ירושלים; וכן אוצרות טבע, בעיקר מים". מתוך ראיון לעקיבא אלדר, אתר הארץ, 26 במאי 2009
  7. ^ פרופיל אריאל באתר הלמ"ס
  8. ^ חיים לוינסון, דו"ח המנהל האזרחי: שיעור גידול האוכלוסייה ב-66% מההתנחלויות גדול מזה שבישראל, באתר הארץ, 2 בפברואר 2010
  9. ^ דו"ח מבקר המדינה
  10. ^ תקנה 12(ד) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  11. ^ עונה רמי לוי זכה במכרז להקמת קניון באריאל ב-7.3 מיליון שקל
  12. ^ חיים לוינסון, שורה של סופרים ואנשי אקדמיה משמאל הביעו תמיכה בשחקנים המסרבים להופיע באריאל, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2010
  13. ^ אתר נצר אריאל
  14. ^ מצגת תוכניות עבודה לשנת 2009 קובץ PPT


קואורדינטות: 32°6′21.6″N 35°11′16.43″E / 32.106000°N 35.1878972°E / 32.106000; 35.1878972