כוח לורנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כוח לורנץ הוא הכוח הפועל על מטען חשמלי עקב נוכחותם של שדה חשמלי ושדה מגנטי. כאשר משתמשים במערכת היחידות הבינלאומית הכוח ניתן על ידי

\ \vec{F} = q \left( \vec{E} + \vec{v} \times \vec{B} \right),

כאשר:

כוח לורנץ הוא מיוחד משום שהוא תלוי במהירות של החלקיק, דבר שגרם לסתירות עם המכניקה הקלאסית. סתירות אלו נפתרות על ידי טרנספורמציות לורנץ שנוסחו לראשונה על ידי הפיזיקאי ההולנדי הנדריק לורנץ אך הוצדקו פיזיקלית רק על ידי תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין.

ביחידות cgs הנוסחה עבור כוח לורנץ היא:

\ \vec{F} = q \left( \vec{E} + \frac{\vec{v}}{c} \times \vec{B} \right),

כאן \ c היא מהירות האור.

יתרון גדול של צורה זו הוא הדגשת הקשר העמוק של הכוח המגנטי לתורת היחסות. מנוסחה זו גם אפשר לראות שביחידות CGS הממדים של השדה המגנטי הם כמו של השדה החשמלי (בניגוד למצב ביחידות SI).

היחס בין כיווני וקטורי השדה המגנטי, מהירות החלקיק והכוח הפועל עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוונו של הכוח המגנטי ניצב למישור המכיל את וקטורי מהירות החלקיק הטעון והשדה המגנטי.

עובדה זו מזמנת כלל שימושי לקביעת היחס בין כיווניהם ההדדיים של וקטורים אלה, המכונה כלל יד ימין. אופן השימוש בכלל זה מתואר להלן. כאשר כף יד פתוחה - אם הבוהן מתווה את כיוון מהירות החלקיק ויתר האצבעות את כיוון השדה המגנטי, אזי כיוון הכוח נקבע על-ידי כיוון הניצב לכף היד, עבור מטענים חיוביים, ובניצב לגב כף היד החוצה, עבור מטענים שליליים. בגירסה מעט שונה: משתמשים בשלושת האצבעות הראשונות בכף יד ימין, כאשר הבוהן מתווה את כיוון המהירות, האצבע את כיוון השדה, והאמה את כיוון הכוח המגנטי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוח לורנץ בוויקישיתוף


ארבעת כוחות היסוד של הפיזיקה