כזב פתטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כזב פתטיאנגלית: Pathetic Fallacy) הוא כשל לוגי ואמצעי רטורי, ספרותי ושירי נפוץ, שבו מיוחסים לישות דוממת תכונות של ישות חיה (לרוב תחושות ורגשות). מושג זה קרוב במשמעותו להחפצה ולהאנשה.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות מתורת ההיגיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ניסיתי וניסיתי, אבל המחשב פשוט לא רוצה להידלק!"
  • "עצם בתנועה, בגלל המסה שלו, רוצה להמשיך בתנועה".
  • טבע אינו סובל ואקום".

דוגמאות ספרותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים אחרים, המכונים גם "היפוסטטיזציה" או "ראיפיקציה", מתייחסים למושג מופשט כאילו היה ממשי. כשל זה מתרחש גם כאשר מתייחסים לדברים שניתן לבצע רק ביחס לדברים ממשיים, ומוצעים לביצוע ביחס למושגים מופשטים. כשל זה קיים גם כאשר מתייחסים למושג מופשט כאילו אין לו קשר לדברים הממשיים שהוא הפשטה שלהם.

דוגמאות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.