כזב פתטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כזב פתטי (Pathetic Fallacy) הוא כשל לוגי ואמצעי רטורי, ספרותי ושירי נפוץ, שבו מיוחסים לישות דוממת תכונות של ישות חיה (לרוב תחושות ורגשות). מושג זה קרוב במשמעותו לחיפצון ולהאנשה.

דוגמאות מתורת ההיגיון:

  • "ניסיתי וניסיתי, אבל המחשב פשוט לא רוצה להדלק!"
  • "עצם בתנועה, בגלל המסה שלו, רוצה להמשיך בתנועה".
  • "הטבע אינו סובל ואקום".
דוגמאות ספרותיות:
  • "השמיים עצובים".
  • "הפרחים אוהבים את הגשם".
  • "השמש מחייכת".

במקרים אחרים, המכונים גם "היפוסטטיזציה" או "ראיפיקציה" מתייחסים למושג מופשט כאילו היה ממשי. כשל זה מתרחש גם כאשר מתייחסים לשינויים שניתן לבצע רק ביחס לדברים ממשיים מוצעים לביצוע ביחס למושגים מופשטים. כשל זה קיים גם כאשר מתייחסים למושג מופשט כאילו אין לו קשר לדברים הממשיים שהוא הפשטה שלהם.

דוגמאות:

  • "ישנם גופים אידאלים, המכונים אוניברסליים, שניתן לראות אותם באמצעות מדיטציה".
  • "בעלות הברית היו צריכות להעניק מעט מהדמוקרטיה שלהן לאיטליה הפשיסטית".