כיבוש מלחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרטה (ברמת שרת, הסמוכה) לשמונה עשר חיילי האצ"ל שנפלו בכיבוש מלחה במלחמת העצמאות
צריח המסגד במלחה

כיבוש מלחה במלחמת העצמאות היה קרב קשה על הכפר הערבי אל-מאלחה ממערב לירושלים (שכונת מלחה כיום), שבו נפלו 18 חיילי האצ"ל.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת תום ההפוגה הראשונה התרכז המטכ"ל באזור המרכז בתכנון מבצע גדול להרחבת השליטה במרכז הארץ (מבצע דני) והורה לכוחות באזור ירושלים כי תפקידם העיקרי הוא להגן על העיר אבל איפשר ליזום כמה מבצעי התקפה מקומיים.

מפקד המחוז דוד שאלתיאל בחר להתקיף בגזרה הדרומית -מערבית כדי להרחיב את פרוזדור היציאה מירושלים.

בליל ה-10 ביולי 1948 כבשה פלוגת יהונתן (פלוגת הגדנ"ע של המחוז) את חירבת חמאמה (רכס הר הרצל) בפעולה נהרג מפקד הפלוגה עודד חי. התקפות הנגד של הערבים נהדפו. בליל ה-12 ביולי 1948 נכבשה גבעת בית מזמיל (כיום - קריית היובל).

עם כיבוש בית מזמיל התקרבו הכוחות לכפר מלחה (או בערבית - אל מאלחה). בכפר זה היה ריכוז גדול של אוכלוסייה ולוחמים ערבים והוא שימש חוליית חיבור בין בית ג'אלא ועין כרם.

כיבוש מלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלתיאל הטיל את משימת כיבוש מלחה על פלוגת אצ"ל בצירוף שתי מחלקות מפלוגת יהונתן. על פלוגת יהונתן הוטל לכבוש את חלקו המזרחי של הכפר ואת בית הספר ועל האצ"ל היה לכבוש את מרכז הכפר ואת גבעת "אל ראס" החולשת עליו מדרום בין מלחה לפסי הרכבת.

ההתקפה החלה אור ל-14 ביולי 1948 בהרעשה של מרגמות האצ"ל מקטמון ומרגמות צה"ל מבית וגן. לאחר ההרעשה החלה ההסתערות. הערבים גילו התנגדות שבמהלכה נהרג לוחם האצ"ל יהודה סלונימסקי. לבסוף נשברה ההגנה הערבית והם נסוגו לבית ג'אלא ולבית צפאפה. בידי התוקפים נפלו שבויים ושלל רב שהועבר למחסני האצ"ל.

הקרב בגבעת אל ראס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת אל ראס (בעברית - הראש) הייתה גבעה סלעית במרחק של כ-200 מטר דרומית למלחה. הכוחות הגיעו למקום באיחור ולא הספיקו להתחפר באדמה הסלעית והחשופה.

כוחות הלגיון הערבי פתחו למחרת בהפגזה קשה ובהסתערות על גבעת אל ראס. אנשי האצ"ל לא הספיקו להתחפר והשטח בינם ובין מלחה כוסה באש ולא ניתן היה לעזור להם. חלק קטן הצליח להימלט אבל רוב הכוח נלכד על הגבעה. הפצועים הוכנסו למערה שהייתה במקום אבל תוך זמן קצר שטף כוח של הלגיון את הגבעה. הם נכנסו למערה ודקרו למוות בכידונים את כל הפצועים פרט לאחד שהתחזה למת.

הלגיון המשיך בהתקפתו לעבר מלחה אך נהדף. תוך מספר שעות הגיעה תגבורת מבסיס האצ"ל בקטמון והחלה התקפת הנגד. כוחות הלגיון נסוגו וגבעת אל ראס נכבשה שוב. במערה נמצאו גופותיהם של 17 חיילי האצ"ל.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשכונת רמת שרת הסמוכה, בפינת הרחובות אליהו גולומב ומשה שרת נמצאת בתוך גינה קטנה אנדרטה לזכר 18 חיילי האצ"ל שנפלו בכיבוש מלחה.
  • הכיכר הסמוכה נקראת על שמם "כיכר הח"י"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]