גדנ"ע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בול הגדנ"ע עליו סמלי הפיקוד
דוד בן-גוריון סוקר מסדר גדנ"עים בעת ביקור בבאר אורה בשנת 1957

גדנ"ע (גדודי נוער או גדודי נוער עברי) הוא ארגון ישראלי לחינוך טרום צבאי. הגדנ"ע הוא מסגרת חסות של צה"ל שאמונה על הפעלת הנוער והכנתו לשירות צבאי. מקום המדינה ועד תחילת שנות ה-90 פעלה המערכת כפיקוד ייעודי שקם כהמשך ועל בסיס מסגרת הגדנ"ע המחתרתית שהפעיל ארגון ההגנה בשנות הארבעים, בה הוכשרו בני הנוער לשירות במסגרות כמו חי"ש ופלמ"ח.

פעולות הגדנ"ע השונות הקנו תודעה ביטחונית, מגוון מיומנויות שימושיות וערכים ציוניים-עבריים לנערים שהתנדבו למסגרת. תכליתן הייתה מתן היסודות הדרושים ללוחם איכותי שיקבל את מרבית הכשרתו במסגרות הצבאיות הבוגרות, העסקת הנוער במשימות בלתי אלימות לפי צורכי היישוב וכן הכשרת כוח עתודה לוחם לעת צורך. הפעילות היומיומית התקיימה בחשאיות עד עזיבת החייל הבריטי האחרון, ונשאה "אופי רומנטי", כפי שתיארו זאת השותפים לסוד.

במלחמת העצמאות אלפי גדנ"עים השתתפו במאמץ המלחמתי כמזוהים עם הגדנ"ע או כבוגרי המסגרת בפלמ"ח או בחי"ש. המשימות שהוטלו על הגדנ"עים נעו בין קישור, קשר, סיוע בבתי חולים וביצור עמדות לבין לחימה פנים אל פנים, הטלת פצצות ממטוסים, צליפה והפעלת נשק כבד כמו מרגמות, נשק נ"ט ומקלעים. חלקם של הגדנ"עים בלחימה בירושלים, ושל פלוגת יהונתן בפרט, היה חיוני ושימש השראה למספר ספרי נוער.

עם תום מלחמת העצמאות המסגרת הפכה לממלכתית, בדמותו של פיקוד הגדנ"ע ובאופן טבעי, איבדה את אותה רומנטיות. בשנותיו הרבות, קיים הפיקוד פעילויות, מפעלים ומסגרות שונות להפעלת בני נוער, כשהדגש עבר מן המאמץ הצבאי למאמץ לאומי - חינוך וקליטת עלייה. פעילויות אלו היו בעלות מטרה כפולה - הן לטובת הנוער והחברה (חינוך לאזרחות טובה, חוגים להפעלת נוער עולה, נוער טעון טיפוח ונוער מנותק) והן לטובת הצבא והמדינה (כמו מסגרות להגברת העיסוק בתחומים שנדרשים בצבא וסיוע בצעדיה הראשונים של מדינת ישראל - הן מבחינה צבאית והן מבחינה לאומית). פיקוד הגדנ"ע פעל בקרב יישובים ומוסדות אזרחיים כמו בתי ספר (בחלקם, שיעורי הגדנ"ע היו חלק מתוכנית הלימודים), כשאת הפעילות שניתן להגדירה כצבאית הועיד למתקנים שעמדו לרשותו.

כך למשל, פיקוד הגדנ"ע הפעיל את הנוער במשימות לאומיות שונות (השירות הלאומי) בימי שלום כמו ייעור, עבודות תשתית, וכן במשימות לשעת חירום, שבמסגרתן הנוער החליף עובדים במשק שגויסו לשירות מילואים. הפיקוד הפעיל נוער עולה בחוות חקלאיות וסייע בקליטתם בארץ של העולים בגלי העלייה השונים, חבורות נוער רחוב הופעלו במסגרות כמו הגדנ"ע כדורגל. כן התקיימו חוגים שונים שהבולטים ביניהם היו חוגי הקליעה, הטיסנאות, הימאות והקשר שתרמו רבות לפיתוח תחומים אלו באזרחות ובתוך צה"ל. הפיקוד קיים תזמורת סימפונית, עיתון, תוכנית רדיו ולהקה, ארגן את מרוץ הלפיד הראשון וכן חידוני תנ"ך וידיעת הארץ.

האימון המרוכז (או אימון התנסות בבסיס גדנ"ע שמכונה כיום בפשטות "שבוע גדנ"ע" ופועל עד היום), שהתקיים בבסיסי האימונים של הגדנ"ע, נותר המפעל המוכר ביותר של הפיקוד. מפעל זה נועד להקנות ידע שישמש מאוחר יותר את הנער כשיתגייס לצה"ל-. בהמשך הדגש עבר מהכשרה מעשית כמו תפעול נשק להכנה לקראת השירות, בעיקר בתחום המידע הדרוש למתגייס (כמו הליך שרשרת החיול) ובאמצעות הדמיה של אווירת המסגרת הצבאית - תנאי המחיה, המשמעת הנוקשה, ציות לפקודות ומאפיינים נוספים שעלולים לרוב לגרום למצוקה נפשית למי שאינו מורגל בהם.

פעולות הגדנ"ע בהווה מופעלות על ידי מערך מג"ן בחיל החינוך, בשיתוף, הנחיה ופיקוח של מינהל חברה ונוער‏[1] במשרד החינוך והאגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. חילות שונים בצה"ל מפעילים מסגרות גדנ"ע נפרדות לשם הגברת המודעות על החיל בקרב בני נוער, איתור ומיון מועמדים לשירות בהם וכן הכשרתם. כיום עיקר פעילות הגדנ"ע מתרכזת בהכנה לקראת גיוס, אך עד להקמת צה"ל ובהתאם לקיום הרעוע של היישוב, לנוער של ימי המנדט הבריטי נועדו תפקידים אחרים לגמרי מהמקובל היום.

כרזת גיוס לגדנ"ע משנות המדינה הראשונות. עיצוב: איתמר דוד

פעילויות נוער בהגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פעילות נוער בהגנה

היישוב היהודי בישראל כחברות רבות ברחבי העולם, הסתייג משימוש צבאי בילדים ובנערים. עם זאת, החברה הציונית ביישובים היהודיים הקטנים בקיבוצים ובמושבים, אשר נבנתה סביב האידאולוגיה החלוצית, שתפה את בניה הצעירים בעול ההתיישבות והשמירה עליה, אם מפאת הרצון החינוכי ואם מפאת המחסור בכוח אדם. ההגנה אשר נוסדה בשנת 1920, קיימה גם היא פעילויות הכשרה לנוער בעיקר בתפקידי קישור ואיתות, אך במקומות מסוימים גם בתפקידי הסחה של הבריטים ושמירה. במקרים אחדים השתתפו נערים צעירים גם בלחימה ממש. בני נוער התגייסו להגנה בעיקר דרך תנועות נוער ואגודות ספורט ששימשו ככיסוי לפעילות של הארגון. אחד הגורמים לנכונות ההגנה לגייס בני נוער היה גיוסם של בני נוער לאצ"ל.

בשנות ה-20 וה-30, הדעה הרווחת ביישוב הייתה נגד חינוך טרום צבאי, אך למרות זאת היו מספר אנשי חינוך, ביניהם יונה שורטפינגר וארתור בירם, שקיימו אימונים קדם צבאיים לתלמידיהם. פרסום הספר הלבן גרם למפנה ואנשי מוסדות היישוב החלו לקבל את רעיונותיו של ארתור בירם. ב-23 במאי, נכתב בנוסח ההכרזה של הוועד הלאומי: "הכשרת השכבה הצעירה ביישוב לתפקידים של שעת חירום, היא ראש פעולתנו ברגע הנוכחי". בישיבת הנהלת הסוכנות ב-5 ביוני, בן-גוריון הדגיש את הצורך במסגרת להכשרה גופנית של הנוער, שתכין אותו לשירות הביטחון. תשומת הלב לנוער גברה גם לאור הצלחות האצ"ל בגיוס נוער.

הקמת החג"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 ביוני, מחלקת החינוך הטילה על ד"ר בירם לעמוד בראש ועדת חג"ם (חינוך גופני מורחב)[2], שתדאג לאפשר את הנהגת מקצועות החג"ם בבתי הספר התיכוניים בארץ ישראל, החל מפתיחת שנת הלימודים הבאה בספטמבר 1939.

הגדנ"ע בהגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד הגדנ"ע - פקודת הנוער נובמבר 1940[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני גדנ"ע ארציים (תקופת ההגנה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקצנ"א אחראי כלפי הרמטכ"ל על פעולות הגדנ"ע בארץ.

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 יצחק שדה 15 במאי 1941 9 באוגוסט 1941 הראשון בתפקיד, ללא התואר הרשמי
2 יצחק דובנו 9 באוגוסט 1941 1942 -
3 בנימין יבזריכין-יבזורי 1942 מאי 1943 -
4 משה זליצקי-כרמל מאי 1943 1944 -
5 דוד רשף 1944 1948 -

הגדנ"ע בירושלים במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדנ"ע בירושלים‏[3] ופלוגת יהונתן, שרבים מחייליה היו גדנ"עים, מילאו תפקיד סגולי, כבד משקל ולעתים מכריע, בחזית ירושלים במלחמת העצמאות. הגדנ"ע היה המאגר הגדול ביותר לגיוס הכוח הלוחם בעיר. הוא מנה כ-1,500 נערים, תחת פיקודו של יהושע אריאלי, ובוגריו הזינו את שורות הפלמ"ח, החי"ש ויחידות מפקדי הגדנ"ע בירושלים ומחוצה לה, מתחילת המאבק עד לסיומו. מעבר לזה הייתה תרומתו בהכשרתם הצבאית והגופנית של בוגריו ומבחינת המסירות, הכושר והמנהיגות, בעלת חשיבות מכרעת לטיב הלחימה.

תלמידי השישיות והשביעיות בגדודי "מודיעין", "מצדה" ו"יהודה" של הגדנ"ע, היוו את המאגר הגדול ביותר למילוי התפקידים והעבודות שהתחייבו מן הגיוס הטוטלי של ירושלים. הגדנ"עים מילאו תפקיד מכריע בעבודות הביצורים של ירושלים והסביבה. הם עסקו בחפירות אנטי-טנקיות בשכונות בית וגן, תלפיות וקטמון, הקימו את המחסומים בכל המרחב והכשירו את שדה התעופה ואת הכביש החדש בין ירושלים לבאב אל ואד (שער הגיא). עבודות אלו בוצעו לאחר ה-15 במאי, תחת הפגזה בלתי פוסקת, בה נהרגו כתריסר גדנ"עים בחודש הראשון של הפלישה הערבית. כששים אחוז מכל עבודות הביצורים בעיר נעשו על ידם. קרוב ל-600 גדנ"עים מגויסים יצאו יום יום לעבודות אלה.

מפקדי גדנ"ע ולעתים גם סמליו בני ה-17 היוו יחידות לוחמות שנקראו בשעת הצורך לאייש מערכי לחימה ולבצע פעולות לוחמה יזומות. יחד עם פלוגת יהונתן הייתה פעולתם הלוחמת במערכת ירושלים בעלת חשיבות רבה ולעתים אף מכרעת. כך היה בשייח' ג'ראח, בבתי מנדלבאום, בשער החדש ובנוטרדם. שם עצרו את חדירת הלגיון הערבי למרכז העיר החדשה. ברובע היהודי של העיר העתיקה פעלו גדנ"עים בקו הראשון. מפקדי גדנ"ע ופלוגת יהונתן לחמו גם במקור חיים וברמת רחל, בתלפיות ובמלחה. הם כבשו את משלט "חירבת אל חמאמה", בו נפל עודד חי, מפקד פלוגת יהונתן, ואת מיס קרי ועין כרם. כמו כן איישו עמדות ומוצבים; לראשונה בדיר יאסין לאחר כיבושה, ומאוחר יותר בקרית שמואל, בקטמון ובחוות הלימוד בצפון תלפיות. עם הלוחמים הצעירים נמנו גם נערות, שבין היתר שירתו בתפקידי קישור. גילם הצעיר לא עמד להם למכשול כשיצאו למשימה, אך לא איפשר להם לקבל אות גבורה, כפי שקרה במקרה של לוחמת הגדנ"ע טובה גולדברג שבמהלך המצור על ירושלים נשלחה למשימת קישור במהלכה איבדה את ידה.

בכל שנת המלחמה נעשה הגדנ"ע במידה רבה מסגרת החיים הכוללת של כמעט כל הנוער בירושלים. שילוב זה נתחזק עם הפסקת הלימודים בתחילת חודש מאי, כתוצאה מהטלת המצור על ירושלים.

גיוס הגדנ"ע למערך הביטחוני מתחילת הלחימה בירושלים אילצוֹ לפתח מסגרות עצמאיות של ארגון, פעילות והווי. ביטוי מובהק לכך ניתן בהקמת בסיסי הגדנ"ע בירושלים – בגבעת רם, עין כרם ועמק המצלבה – ששימשו, לצד היותם בסיסים למפקדי הגדנ"ע המגויסים (מכאן השם "גבעת ר"ם" – גבעת ריכוז מפקדים), גם מחנות אימונים והדרכה, שדרכם עברו כל חודש אלפי נערים, שהשתלמו במשך שלושה ימים ויותר בבסיס.

מוסד רב-תכליתי חדש זה, בסיס הגדנ"ע, שינה את דפוסי הפעולה וההווי, והעלה יוזמות חדשות. ממד ההסברה והתרבות שבידי קצין התרבות, התרחב ומצא ביטוי חדש בהעמקת ההסברה ובארגון אירועים סמליים, השכלתיים וחברתיים. פלוגת "הסלע" (מאוחר יותר גדוד "הסלע") בגדנ"ע ירושלים בתש"ח הורכבה מנערי השכונות ונוער שוליים. הפלוגה הוקמה ביוזמתו של אליעזר שמואלי, שראה בגדנ"ע מכשיר חינוכי, שבאמצעותו ניתן היה לשנות את פניה של חברה זאת, שהייתה מרוחקת מן "היישוב המאורגן". מימוש חזון זה נתאפשר הודות לבסיס הגדנ"ע, ששימש כאולפנא, פנימיה ומסגרת חינוכית אינטנסיבית לחניכי "הסלע".

הגדנ"ע בצה"ל-פיקוד הגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר ממחתרת לארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ההכרזה על מדינה עברית בה' באייר תש"ח (14 מאי 1948) בא קיצו של המנדט הבריטי בארץ ישראל ותם הצורך בארגוני מגן מחתרתיים ובשמירה על החשאיות-כעת ניתן היה לקיים צבא באופן גלוי. ב-26 במאי אישרה הממשלה הזמנית את פקודת "צבא הגנה לישראל". ב-31 במאי פרסם ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, "פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל". נוסח השבועה לצה"ל שצוין באותה פקודה, הוקרא ב-28 ביוני בכל יחידות צה"ל.

פקודת מבנה הגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועיים נוספים חלפו להפוגה הראשונה-בעוד ילידי 1931 התכנסו במחנה הגדנ"ע בבית ליד, פרצו "קרבות עשרת הימים". ב-18 ביולי הוכרזה הפוגה נוספת שהופרה תכופות על ידי שני הצדדים. בעוד שהאש אינה שוככת בחזית, ב-12 בספטמבר התפרסמה פקודת מבנה הגדנ"ע שהניחה את היסוד מחדש, באופן רשמי ומעוגן בחוק, לפעילותם של בני נוער במסגרת ייעודית בתוך צה"ל. בנספח לפקודה, שבה נאמר כי היחידה החדשה תקרא גדנ"ע, הובעה מגמה להקים בתוך הגדנ"ע גוף נוסף שיישמר את היסוד החלוצי של ההתיישבות והוא "נוער חלוצי לוחם" או נח"ל.

דיון בצורך בגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרסום פקודת הגדנ"ע נשאל, לאור סופה הקרב של מלחמת העצמאות, כשהיה ברור כי התקפתם של צבאות ערב על מדינת ישראל כשלה, האם יש עוד טעם בקיומן של יחידות נוער והאם לא הגיעה השעה להפסיק את ההכשרה הטרום צבאית לבני הנוער.

מלחמת העצמאות עוד לא הסתיימה ונדרש עוד מאמץ צבאי להסגת הצבאות הפולשים והרחבת שטח המדינה ככל האפשר. נדרש גיוסם של חיילים נוספים ובמצב החירום הכשרתם נעשתה בלחץ וחיפזון-פעילות הגדנ"ע בקרב בני הנוער יכלה לקצר את משך הטירונות ולהכשיר עבור צה"ל את המתגייסים החדשים עוד לפני הגיעם לגיל 18. הפעלת בני הנוער במשימות שאינן קשורות ללחימה יכולה להיעשות ביעילות יתר באמצעות ארגון ייעודי, במקום הסתמכות על התנדבות וכן תשחרר מבוגרים נוספים לשירות בכוחות הלוחמים. צורך נוסף וחשוב עוד יותר היה בקליטתם של גל המעפילים-בעוד שבתי הספר יספקו השכלה, הגדנ"ע יקנה את הערכים ויסייע בהתאקלמות העולים החדשים בסביבתם החדשה. איש לא ידע מתי תסתיים המלחמה, אך ידעו כי כאשר תסתיים, יחל שלב הכנתו של צה"ל לפעילות סדירה ולכשירות מלאה לפני עימות אפשרי. לא היה ניתן לומר האם מדינת ישראל תזדקק שנית לגיוסו של הנוער, אך על פי כמות האוכלוסייה בארץ באותו זמן, ניתן להעריך שבפלישה נוספת של צבאות ערב, מדינת ישראל הייתה נזקקת לשירות הנוער לשם קיום החיים התקינים בעורף. כך, במבט לאחור, ניתן להגיד כי מצבה של מדינת ישראל הצדיק את המשך פעולת הגדנ"ע ואם לא היה מוקם מלכתחילה, היה צורך בהקמתו.

תקופת אלחנן ישי (1948-1950)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סא"ל אלחנן ישי, מפקד הגדנ"ע שהחליף את דוד רשף, הקצנ"א מימי ההגנה, קיבל לידיו מסגרת מאורגנת שהותאמה לצורכי העבר-חניכיה עודם היו תחת פיקודם של מפקדי החזיתות והמרחבים, חסרי תפקיד. הגדנ"ע המשיך להכשיר ילידי 31 לתפקידים צבאיים במסגרת המאמץ המלחמתי. עליו היה לארגן את הגדנ"ע מחדש לתפקידיו העתידיים באמצעות קביעת התכנים, ארגון מפקדה והשלמת פעולות שהוחל בהן אך טרם הושלמו. סא"ל ישי סבר שלמרות שצה"ל ימשיך לעמוד בפני חוסר כוח אדם, ניתן להתגבר על כך באמצעות יתרון האיכות-הכשרה וחינוך שיפיקו חיילים מקצועיים ונחושים.

קביעת הדרך והמטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לקבוע את דרכו החדשה של הגדנ"ע, נערך בירושלים כנס מפקדי גדנ"ע במהלך ההפוגה השנייה, בהשתתפות הרמטכ"ל דורי וד"ר בירם.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדנ"ע אורגן כחטיבה ארצית המחולקת למרחבים:

  • מרחבים עירוניים: ירושלים, תל אביב וחיפה.
  • מרחבים כפריים: צפון, עמקים, תיכון, פתח תקווה ודרום.

בכל מרחב הוקמה מפקדה שפעלה גם בתחומי ההדרכה והחינוך ושימשה לארגון החניכים ואיתור נבחרים מביניהם לקורסי קיץ.

סמל פיקוד הגדנ"ע

קביעת סמל הגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהמעבר ממחתרת לארגון גלוי, אלחנן אורן ויוחנן סמואל (מפקד מרחב תל אביב) ביקשו לעצב לגדנ"ע סמל שיהווה ייצוג הולם של עברו ומטרותיו. למרבה הפלא, נעלמו מעיניהם סמלן של יחידות הגדנ"ע בירושלים, בו ניתן לראות צעיר כורע ובידיו קשת דרוכה, וכן החץ והקשת המופיעים על עמודו הראשי של "חומתנו". בעת שחשבו על עיצוב הסמל, מה שעמד לנגד עיניהם היו פסוקי התנ"ך "...ללמד בני יהודה קשת..." (שמואל ב', פרק א', פסוק י"ח) ו"כחצים ביד גיבור כן בני הנעורים; אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם..." (תהילים, פרק קכ"ז, פס' ד'-ה') וכן העובדה שפקודת הנוער המלאה פורסמה בל"ג בעומר תשי"א-כידוע, החץ והקשת הם מסמליו של מועד זה. הצעתם, סמל החץ וקשת, הועברה למפקד הגדנ"ע אלחנן ישי וממנו אל המטכ"ל. ההצעה אושרה, קיבלה ליטוש סופי בידי גרפיקאי במטכ"ל והיא השתמרה עד היום בצורתה המקורית על גבי תגיהם של המשרתים במערך הגדנ"ע. סמל החץ והקשת היה מוטיב שחזר על עצמו בסמליהן של מסגרות הגדנ"ע

פיקוד הגדנ"ע בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת מחזור מאימון גדנ"ע, 1963

===תקופת רם רון (פברואר 1954-מרץ 1957)=== -->

פיקוד הגדנ"ע בין מלחמת ההתשה למלחמת המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגירת פיקוד הגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-90 הוחל בקיצוץ בתקציב הביטחון. באפריל 1991 מינה שר הביטחון משה ארנס את אהוד ברק לתפקיד הרמטכ"ל. ברק פתח את כהונתו בהנחייה "לקצץ כל מה שאינו יורה"-כאשר כוונתו הייתה בין היתר לתחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל ושפע הביטאונים הצבאיים‏[4]. ראש אג"ת במטכ"ל עמרם מצנע, לחץ על צמצום בהוצאות וראש אגף הנוער והנח"ל, אלי כהן, קיבל הנחיה להעביר את פיקוד הגדנ"ע למרותו של קצין חינוך ראשי של צה"ל, ולהעביר בסיסי גדנ"ע אחדים אל הנח"ל. באוגוסט 1991 הוחל בהטמעתו של פיקוד הגדנ"ע בחיל החינוך וקיצוץ של 35 אחוזים מתקציבו של הגוף המשותף שהוקם.

מפקדי פיקוד הגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 ישי אלחנן 1948 15 במאי 1950 נ' 1917
2 עקיבא עצמון 15 במאי 1950 1 בפברואר 1954 1916-1976
3 רם רון 1 בפברואר 1954 4 במרץ 1957 כקצין קרבי גויס לתפקיד מח"ט חי"ר במבצע קדש
4 יוסף גולן 4 במרץ 1957 4 באוגוסט 1959 -
5 עמנואל נשרי 4 באוגוסט 1959 6 בספטמבר 1960 -
6 יצחק שני 6 בספטמבר 1960 5 במרץ 1963 -
7 צבי בן-ארי 5 במרץ 1963 1 בדצמבר 1965 -
8 זוהר משה 1 בדצמבר 1965 15 באוגוסט 1969 בהיותו סגן מפקד הגדנ"ע, תפקד חמישה חודשים
כממלא מקום מפקד הגדנ"ע החל ממבצע קדש
9 ברוך לוי 15 באוגוסט 1969 10 באוגוסט 1973 אחיו של משה לוי
10 ישעיהו תדמור 10 באוגוסט 1973 8 באוקטובר 1976 לימים מנהל בית הספר הריאלי
11 הלל בן מאיר 8 באוקטובר 1976 13 ביולי 1980 -
12 משה שריר 13 ביולי 1980 26 באוגוסט 1984 לימים ראש אגף פיתוח ויוזמות ייחודיות בג'וינט ישראל
13 אורי מנוס 26 באוגוסט 1984 1988 -
14 ישראל אסף 1988 - -

הגדנ"ע בחיל החינוך והנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1991 פורסמה פקודת הארגון החדשה לחיל החינוך והגדנ"ע, בה נכתב, בין היתר, כי אחד הענפים במחלקת חינוך והכנה לשירות יטפל בנושאי הכנת נוער לשירות בצה"ל. עד אותה שנה טיפל פיקוד הגדנ"ע במשימה זו, בעוד חיל החינוך התרכז בהסברה וחינוך החיילים המשרתים בצה"ל ופחות בהפעלתם (חלוקה שהייתה נהוגה עוד מימי הקמתו של הגדנ"ע בהגנה). התפקידים שנכללו תחת הגדרה זו מתחלקים להכשרה ולהכנה ערכית ומנטלית: טיפוח כושר גופני ומיומנות קליעה, תוכניות הסברה לקראת שירות, תוכניות הכנה לגיוס לכלל הנוער (כולל אימון התנסות בבסיס גדנ"ע) ולמתנדבים ליחידות המובחרות בפרט וכן תיאום והנחייה של השירות הלאומי.

הגוף אשר בין שאר תפקידיו היה ממונה על פעילות בקרב הנוער נקרא מחלקת השכלה, נוער ומקא"ם (כאשר היה קיים ענף נוער שהוכפף לו). בערך בשנת 1997 נעשה בחיל החינוך שינוי ארגוני: הוקמו מרכזים נפרדים לתחומי העיסוק השונים של החיל-כך למשל הוקמו מרכז חינוך, מרכז אוכלוסיות מיוחדות, מרכז נח"ל ומרכז גדנ"ע. בשנת 2000 אוחדו מרכז הגדנ"ע ומרכז הנח"ל למרכז נוער ונח"ל. בשלהי שנת 2004 אוחדו מספר מרכזים למערך מג"ן, שעד היום הוא הגוף בצה"ל שעוסק בהכנת נוער לשירות, מלבד תפקידיו הנוספים.

מפקדי המחלקה, המרכזים ובהמשך מערך מג"ן, מהמוקדם למאוחר הם:

פעילויות הגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבוע גדנ"ע לתלמידים: בשבוע זה תלמידים מבתי הספר התיכוניים בארץ יוצאים להתנסות בת חמישה ימים. ההתנסות מתרחשת בבסיס אימונים המיועד לקלוט תלמידים ולהעבירם את החוויה הראשונית לקראת שירותם הצבאי. למרות החוויה המשמעותית לתלמיד, בשנים האחרונות קיימת מגמה של צמצום היקפי הגדנ"ע ופחות ופחות תלמידים עוברים דרך בסיסים אלה. החוויות אותן דוגמים התלמידים בשבוע זה הן ראשוניות בעבור רובם ומהוות אתגר גדול. חלק מהחוויות הן: לינה בת חמישה ימים מחוץ לבית, לינה באוהלים, מקלחות משותפות, עמידה בזמנים ומשמעת צבאית, שיעורים עיוניים המלמדים על הנשק, ירי במטווח ב M16, שדאות, זחילות קרביות, עבודה צוותית מאומצת וכו'. תלמידים מעידים ששבוע זה גרם להם להבין קצת יותר לקראת מה הם הולכים מיד עם סיום לימודיהם בבתי הספר ובעיקר עזר להפחית חששות. עצם העלייה על מדים והשהייה הממושכת באווירה ובמשמעת צבאית עושות את שלהם.

פעילות משותפת לפיקוד הגדנ"ע ולגופים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוד הגדנ"ע היה הגוף הצבאי היחיד שהותר לו להפעיל בני נוער‏[5]. חילות צה"ל וגופים נוספים שביקשו להפעיל את הנוער, נדרשו לפנות אל פיקוד הגדנ"ע.

חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדנ"ע ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדנ"ע ים הוקם ב-1949 במטרה לאמן בני נוער בשיט וימאות, כהמשך טבעי של האגודות הימיות, שחלקן פעלו במחתרת בתקופת טרום המדינה.

הקורס הראשון-בן חודש-אורגן על ידי האגודה הימית זבולון בחיפה, בסיומו הועלו תריסר הנערים לאוניית הסוחר עצמאות ויצאו להפלגה בת ארבעה חודשים כדי להשתלם באומנות הים. בני הקורס הראשון היו פורצי הדרך, ואחרי קורס זה התארגנו 50 בני נוער תחת שרביטו של חנינא מלצר, קצין גדנ"ע ים ראשון. בקורס השני התאמנו 50 בני הנוער באימוני יבשה על הכרמל ובתום האימון היבשתי עלו להכשרה על שלוש מאוניות חיל הים ומאוחר יותר על אוניות הסוחר חיפה ותל אביב, כצוערים ימיים. לימים בוטלו רבים מהחוגים החיליים, ומגדנ"ע ים נותר גדנ"ע צלילה.

גדנ"ע צלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדנ"ע צלילה קיימה קורסי ימאות ושיוט במועדוני המסגרת ברחבי הארץ, ומדי קיץ התקיים קורס במתכונת של היום-במהלכו התאמנו הנערים בבסיס הגדנ"ע לאימון יבשתי ובבסיס האימונים של השייטת בעתלית. רבים מבני הנוער שפקדו את בסיסי גדנ"ע צלילה, התגייסו לשייטת ולחיל הים. את המסגרת ארגן זאב פריד. עמוס בן צבי היה מפקד ומדריך ראשי של קורס מפקדי סירות בקיסריה.

גדנ"ע חובלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדנ"ע חובלים הוא שבוע הכנה לקורס חובלים המיועד לבוגרי ובוגרות כיתה י"א.

ההרשמה לשבוע הגדנ"ע נפתחת כל שנה בסביבות חודש ינואר, ושבוע הגדנ"ע עצמו נערך במהלך החופש הגדול. המעוניינים להגיע לגדנ"ע עוברים יום מיון בביתן חיל הים בבסיס תל-השומר, בנוסף למבחנים בצו הראשון. מי שנמצא מתאים על פי שני אלה, מקבל זימון לגדנ"ע. הנתונים הדרושים תואמים לתנאי הקבלה לקורס החובלים (פרופיל-72 וקב"א-52).

שבוע הגדנ"ע נערך במשך 5 ימים בתנאי שדה בבה"ד חיל הים בחיפה. המשתתפים בגדנ"ע מתגוררים בבסיס, ולובשים מדים לאורך כל הפעילות. המשתתפים מחולקים לצוותים של 5-6 גדנ"עים, ולכל צוות מוצמד צוער בקורס החובלים בשלב הייעודי. המשתתפים לומדים על הקורס, על חיל הים ומפליגים הפלגות יום ולילה על סירות גומי אותן הם לומדים להרכיב ולהפעיל בעצמם. במהלך ההפלגות מצטרף לכל צוות חובל במילואים. שבוע הגדנ"ע כולל גם סיור בבסיס חיפה ובעכו העתיקה, מור"קים והכנה לגיבוש. בבוקר היום האחרון מתקיים טקס ברחבת המסדרים של הבה"ד אליו מוזמנים משפחות המשתתפים, והוא כולל גם משט תצוגה של החניכים בסירות גומי.

לאחר הגדנ"ע מקבלים משתתפיו זימון לגיבוש חובלים בן 4 ימים בבה"ד חיל הים. למי שעובר את הגיבוש בהצלחה מובטח מקום בקורס החובלים.

חיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל המודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו של גדנ"ע מזרחנות

במסגרת החוגים החיליים של שנות החמישים, קוימו חוגי מודיעין.

בשנת 1976 ענף קד"ץ (קדם צבאי) בחיל המודיעין יזם עם פיקוד הגדנ"ע סמינרים שמטרתם לקרב נוער במגמות ערבית בתיכונים להכיר את חיל המודיעין, לאתר מועמדים מראש ולגייסם לתפקידים הדורשים כישורי שפה. עד יוני באותה שנה התקיימו עשרה מחזורים של "סמינרי מזרחנים".

גדנ"ע מזרחנים, סמינר מודיעין באופק ופעולות נוספות מועברות על ידי מדור טיפוח לימודי מזרחנות בחיל המודיעין שבאופן כללי פועל לשם הגברת לימודי השפה הערבית בבתי ספר. בסופו של דבר, פעילות זו מביאה להגדלת כמות המתגייסים הפוטנציאלים לחיל, הגברת מידת ההיכרות של בני הנוער את התרבות הערבית ולשיפור כללי ברמת השפה.

חיל התקשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתו של עקיבא עצמון, במסגרת יוזמת החוגים החיילים, פיקוד הגדנ"ע הפעיל את חוגי הקשר.

החל משנת 2002 חיל התקשוב מפעיל את ה"גדנ"ע תקשוב"‏[6] כדי להגביר את הגיוס אליו. כל שנה החיל משקיע בפרסום, שבעקבותיו מתקבלות פניות מהורים או נערים המעוניינים להשתתף בתוכנית. בחופשת הקיץ, קבוצת נערים שחבריה עברו מיון ראשוני, מגיעה לקורס בן חמישה ימים בבה"ד 7 במחנה גדעונים שבצריפין. הנערים בקורס משתתפים בפעולות שדאות והדמיות של תרגילים משולבים שבמהלכם הם מתנסים בהפעלת מכשירים בהם נעשה שימוש בחיל התקשוב-כמו מחשבי כף יד, מכשירי קשר ואמצעי ניווט מבוססי GPS. החיל מלווה את משתתפי הקורס בהמשך הליך הגיוס במטרה לגייסם אל החיל.

חיל רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-90 התקיימו מחנות קיץ משותפים לגדנ"ע ולחיל רפואה, בשם "מד"א חר"פ" שהכשירו בני נוער מתנדבים במד"א. במחנות אלו שולבו תכנים רפואיים עם מערכי שיעור רגילים של הגדנ"ע והכנה לצה"ל.

אתרים בעלי קשר לגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיסי גדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה הגדנ"ע בבאר אורה, 1951

בסיסי הגדנ"ע שימשו להפעלת בני נוער באימונים מרוכזים. ביניהם היו:

  • באר אורה
  • בסיס אימון פיקודי במחנה בית ליד-בסיס זה היווה חלק חיוני בפעילות הגדנ"ע. הבסיס החל את פעילותו ב-23 ביוני 1948. הפעילות בו הופסקה זמנית במהלך מלחמת העצמאות משום שהבסיס הופגז מספר פעמים. באפריל 1992 הועבר מחזור אחרון של אימון התנסות בבסיס ולקראת ה-17 באותו חודש הועבר לרשות הנח"ל, כחלק מפירוק פיקוד הגדנ"ע.
  • מרווה (היאחזות נח"ל במקור)
  • נורית

מתוך בסיסי הגדנ"ע שהיו קיימים במרוצת השנים, בימים אלו רק שלושה נותרו פעילים: בסיס גדנ"ע שדה בוקר, בסיס גדנ"ע צלמון ובסיס גדנ"ע ג'וערה. לאחר האיחוד עם חיל החינוך, פעולות גדנ"ע התקיימו בבסיסי החיל המשותפים, בהם נכללים בסיסים שהיו ברשות חיל החינוך כמו מחנה שערי אברהם (כיום בה"ד חיל החינוך והנוער) בשנים האחרונות התקיימו פעילויות גדנ"ע גם בבית הספר לשריון ובמחנה שבטה.

בסיסים בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס גדנע חצרים

חוות חקלאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוות החקלאיות שימשו בחלקן למבצעי התערות בהם בני נוער עולים קיבלו הכשרות בחקלאות.

אתרי מסעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חג"ם-חינוך גופני מורחב/מוגבר
  • ח"ץ-חיל צעיר/ים או חיל שדה צעיר. כינוי לא רשמי ליחידות נוער עד הקמת הגדנ"ע שדבק גם בשמן של יחידות גדנ"ע בהן היו חברים בעיקר בני נוער מבוגרים וביחידות הגדנ"ע שלחמו בקרבות מלחמת העצמאות.
  • מק"ל-מקום לימוד. נעשה שימוש בכינוי זה בצירוף מספר כדי לזהות מקומות אימון, מטעמי חשאיות.
  • עלומים-כינוי אחר לגדנ"ע
  • קצנ"א-קצין נוער ארצי (או קצין גדנ"ע ארצי-נקרא גם קצין נוער וחג"ם)
  • קצנ"ג-קצין נוער גלילי
  • קצנ"מ-קצין נוער מחוזי

תקופת צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://noar.education.gov.il
  2. ^ חברי הוועדה היו: ב"צ מוסינזון כנציג מחלקת החינוך, א' קצנלסון וש"ז שרגאי מהוועד הלאומי, יעקב דורי ומשה סנה מהפיקוד העליון.
    חברי ועדת הביצוע: ד"ר ארתור בירם, יעקב דורי, יהושע אלוף, ד"ר עמנואל סימון, זאב פלדמן, צבי נשרי, יצחק שדה ויצחק דובנו.
  3. ^ אהוד אמיר, "גדנ"ע ירושלים בתש"ח", משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2003.
  4. ^ מסיבות כלכליות וכנראה גם במטרה להפחית את חשיפת צה"ל לתקשורת
  5. ^ כשאגף הנוער והנח"ל נתן את האישור לביטוח המשתתפים בפעילויות
  6. ^ אשר בתחילה כונה גדנ"ע הייטק