הר הרצל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. ראו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הכניסה הראשית להר הרצל, ינואר 2009
תבליט הדרכה בכניסה אל בית הקברות הצבאי
פסל החנוכיה הסמוך לכניסה הראשית להר הרצל

הר הרצל הוא הר המתנשא לגובה של 834 מטר מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים, בין השכונות עין כרם, בית הכרם, בית וגן, ויפה נוף ובנוי בצורת פארק עירוני גדול עם פנסי רחוב ועם ברזיות. על חלקו הצפוני של ההר נמצא בית הקברות הלאומי של מדינת ישראל ואילו בחלקו הדרומי נמצאת רחבת קבר הרצל וסביבה בית הקברות האזרחי הממלכתי בו קבורים מנהיגי המדינה וחלקת המעפילים שטבעו בדרכם אל הארץ. באזור הכניסה הראשית מצוי גן האומות בו ניטעו עצים בידי משלחות זרות שביקרו במקום.

בהר הרצל נמצאים מספר מוסדות לאומיים, בהם חלקת קברו של בנימין זאב הרצל, ולידו בית הקברות הצבאי הראשי של מדינת ישראל בו שמורים מקומות קבורה עבור ראשי צבא הגנה לישראל ועבור ראשי משטרת ישראל, חלקת גדולי האומה עבור מנהיגי המדינה ולידה חלקה מיוחדת עבור זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו, חלקת ראשי התנועה הציונית ומשפחת הרצל, חלקת המעפילים שנספו בדרכם אל הארץ, לוחמי מחתרות שנפלו טרם הקמת המדינה, ועתיד לקום בו היכל הזיכרון הלאומי שבו יונצחו כל הנופלים בהגנה על הארץ.

בנוסף, נמצאת במקום גם מערת קבורה עתיקה שהתגלתה בשנת 1954 ובצמוד אליה הוקם גן הנעדרים לזכר חיילי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. במורדותיו המערביים של ההר שוכן, בכתף ההר המכונה הר הזיכרון - המוזיאון והמרכז לחקר השואה "יד ושם" וכן מוזיאון הרצל. כמו כן הוא משולב עם אנדרטאות רבות לזכר הנופלים בהגנה על הארץ ולזכר חללי פעולות טרור.

שתי הכניסות לבית הקברות נמצאות בקצה שדרות הרצל. הכניסה הראשית נמצאת ליד צומת הכניסה אל יד ושם ובסמוך אליה הכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי. מול ההר נמצאים בית החולים שערי צדק, בניין הנהלת יד שרה, מכון התלמוד הישראלי השלם, המכון המדעי-טכנולוגי להלכה ו-"גן הר הרצל הקטן". ברחבת הכניסה הראשית מצוי פסל החנוכייה שעוצב במיוחד עבור בית המקדש השלישי ועוצב על ידי הפסל בן ציון צפוני, ולידו מוזיאון הרצל ובתוכו המדרשה לציונות ע"ש ד"ר אריה צימוקי. ליד מוזיאון הרצל נמצא "מרכז חינוכי ע"ש סטלה ואלכסנדר מרגוליס" ובצמוד אליו גן ע"ש סטפן נורמן - נכדו של הרצל שנקבר בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל.

תוכן עניינים

[עריכה] אתר קבר הרצל

המצבה הזמנית על קברו של הרצל, 1950

[עריכה] הרקע להקמתו

בשנת 1948 עוד לפני סיומה של מלחמת העצמאות, החליטה ממשלת ישראל במסגרת מאמציה לביסוס מוסדות המדינה (המוחשיים והסמליים) – להעלות את עצמותיו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ולקוברן בשטח המדינה. בכך הייתה מעוניינת הממשלה ביצירת אתר קבורה ממלכתי וייצוגי – פנתאון של מנהיגי המדינה ושל ההנהגה הציונית שקדמו להקמתה. הרצל, שנפטר בשנת 1904, ביקש בצוואתו להיקבר בווינה ולהיות מועבר בידי נציגי העם היהודי יחד עם בני משפחתו לקבורה, בארץ ישראל, אולם לא ציין במפורש את המקום בו הוא מבקש להיקבר.

הוועדה שמונתה לבחירת המקום, והייתה משותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית, התלבטה באשר למקום בו ייקבר הרצל, זאת מפני שעד תקופה זו, נקברו מנהיגיה של התנועה הציונית במספר רב של מקומות דוגמת בית הקברות טרומפלדור בתל אביב וקבוצת כנרת (בה נקברו ראשי הציונות הסוציאליסטית). זאת לאחר שכשל הרעיון של מנחם אוסישקין להקים "פנתיאון לאומי" במערת ניקנור שבמורדותיו הדרומיים של הר הצופים.

הוועדה, שלא הייתה מעוניינת לקבור את הרצל בבית קברות קיים, אלא ליצור אתר חדש בעל משמעות סמלית לתקומת המדינה אותה חזה, בחרה בירושלים כמקום קבורתו וזאת לא רק עקב היותה הבירה, אלא גם לצורך הדגשת ריבונותה של ישראל על העיר, שהייתה אמורה להישאר תחת ריבונות בינלאומית על פי תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947. מבין החלופות נבחרה פסגה חשופה באזור שכונת "בית וגן" במערב ירושלים, שכונתה עד אותה תקופה בשמה הערבי "אלשראפה" ("הנשקפת"). אזור זה נכבש על ידי פלוגת יהונתן במלחמת העצמאות בשנת 1948 ושימש כבסיס כוחות עיקרי לחיילים שנקראו לכבוש את העיר. בין השיקולים שהובילו לבחירת האתר צוינו שליטתו הטופוגרפית על האזור (זו היא אחת הפסגות הגבוהות ביותר בירושלים, בגובה 834 מ' מעל פני הים) וריחוקו מקו הגבול עם צבא ירדן. טקס הקבורה נערך ב- 17 באוגוסט 1949, ועל הקבר הוצבה מצבה זמנית, בעוד תהליך עיצוב האתר כולו, ארך עוד כמה שנים.

[עריכה] תיאור האתר

  • ועדת הרצל - מיד לאחר קום המדינה נבחרה ועדת מיוחדת מטעם ראשי המדינה ומנהיגי ההסתדרות הציונית לבחירת מקום בו יקבר הרצל. הוועדה עמדה בראשותו של יוסף וייץ (שעל שמו כביש המחבר את הר הרצל עם שכונת קריית משה) והאתר שנבחר היה גבעה במערב ירושלים בו שכן בית הקברות הצבאי הראשי של מדינת ישראל. בין השאר היה וייץ ממקימיו של הר הרצל והרחבה שלפני קברו של הרצל.
  • אתר הקבר - לאחר טקס הקבורה הוקמה ועדה משותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית שמטרתה הייתה החלטה על תכנון קברו של הרצל וסביבתו. ישראל, שהייתה באותה תקופה בשיאו של משבר כלכלי ותחת משטר ה"צנע" לא יכלה להרשות לעצמה הקמת אנדרטה רחבת היקף. לפיכך הופיעה במפרט התחרות לתכנון האתר בקשה לפשטות וצניעות המתאימות "לתנועה עממית ולמדינה צעירה שנאבקת על קיומה ועסוקה במפעל קיבוץ הגלויות" וכמו כן לא לעבור על האיסור ההלכתי בעשיית "פסל ותמונה". המפרט דרש, מלבד תכנון קבר הרצל, גם את תכנון קברם של בני משפחתו ואת קברו של דוד וולפסון (ממשיכו של הרצל בראשות התנועה הציונית).

ליד קברו של הרצל, נקברו הוריו. בספטמבר 2006 הועלו עצמות ילדיו האנס ופאולינה, ונקברו ב"חלקת משפחת הרצל וראשי ההסתדרות הציונית". בצמוד אל החלקה ישנה מירפסת נוף הצופה אל ירושלים.

עד מאי 1951 הגישו את הצעותיהם לאתר 63 אדריכלים ופסלים מ-11 ארצות. חבר השופטים החליט פה אחד ובחר את תוכניתו של האדריכל הירושלמי יוסף קלארווין (שלימים תכנן גם את משכן הכנסת בעיר).

תהליך "התקדשותו" של הר הרצל כסמל המרכזי לזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל הוא תוצאה של גורמים נוספים מלבד קבורת הרצל בפסגתו:

  • קבורתם של מנהיגים ציוניים נוספים באתר, בהם זאב ז'בוטינסקי, מקים התנועה הרוויזיוניסטית, וראשי ההסתדרות הציונית.
  • הקמת חלקת "גדולי האומה" בה נקברו ראשי ממשלות, נשיאים ויושבי ראש הכנסת.
  • קיום טקסיה הרשמיים של המדינה ברחבת הפארק, ובראשם טקס יום העצמאות, המתקיים במקום עד היום.
  • הקמת מוסד יד ושם על שלוחה קרובה להר, המכונה כיום הר הזיכרון. ניתן לראות בקרבה בין המוסדות סמל לאחד הנרטיבים המרכזיים בתרבות הישראלית (במיוחד בשנים הראשונות להקמתה) והוא המעבר שביצע העם היהודי "משואה לתקומה", כאשר הר הרצל מביע הן את השאיפה להקמת המדינה (בדמות קברו של הרצל והמנהיגים הציוניים) והן את המחיר להקמתה (בדמות בית העלמין הצבאי). בשנת 2004 הוקם שביל המתחיל בחלקת גדולי האומה ומוביל אל הכניסה הראשית של יד ושם וצמוד אליו אנדרטת נצר אחרון לזכר חללי צה"ל שבאו מן השואה ונפלו בהגנת הארץ ללא שיכלו להקים משפחה בארץ.
  • גן האומות - בחלקו הדרומי של הר הרצל בשטח הנמצא בין קברו של הרצל והכניסה הראשית נמצא "גן האומות" שבו ישנם עצים שניטעו בידי נשיאים וראשי מדינות שביקרו בארץ. על כל עץ מצוין שם הנוטע של אותה המדינה וסוג העץ שניטע. בקצה הגן ליד רחבת הכניסה נמצא פסל החנוכייה.
  • מוזיאון הרצל - ברחבת הכניסה הראשית ניצב מוזיאון הרצל, ובו תצוגה על חייו ופועלו, כולל שיחזור חדר עבודתו בווינה על רהיטיו המקוריים. בשנת 2005 שופץ ושודרג המוזיאון והפך לאינטראקטיבי. בצמוד אליו פועלת המדרשה ללימודי ציונות על שם ד"ר אריה צימוקי. המוזיאון נמצא בכניסה הראשית אל הר הרצל בקצה שדרות הרצל ופינת הכביש המוביל אל יד ושם
  • מדרשת הר הרצל - מדרשת הר הרצל ללימודי הציונות היא מרכז חינוכי הנמצא בצמוד אל מוזיאון הרצל ליד רחבת הכניסה הראשית ובסמוך אל גן האומות ואל הכביש המוביל אל יד ושם. הבניין החדש הוקם בשנת 2010 ונקרא בשם: המרכז החינוכי ע"ש סטלה ואלכסנדר מרגוליס והחליף למעשה את המדרשה לציונות ע"ש ד"ר אריה צימוקי ששכנה בבניין מוזיאון הרצל. המדרשה משמשת בתור המרכז הארצי ללימוד נושא הציונות.

[עריכה] בית הקברות האזרחי הממלכתי של מדינת ישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
קברה של ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר

[עריכה] הרקע להקמתו

בשנת 1952 עם פטירתו של אליעזר קפלן חיפש ראש הממשלה דוד בן גוריון מקום ראוי ומכובד לקבורתו ולבסוף הוחלט על קבורתו בסמוך אל קברו של הרצל שלמעשה היה הקבר הראשון בחלקת גדולי האומה וקבע למעשה את הר הרצל בתור בית הקברות הלאומי של ישראל. באותה השנה הועלו עצמותיו של דוד וולפסון ונקברו בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל והוחלט על הבאתם לארץ של עצמותיהם של משפחת הרצל וקבורתם בחלקה זו. לאחר מכן בשנת 1963 עם העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי וסירובו של בן-גוריון על קבורתו בחלקת גדולי האומה הוכשרה חלקה קבורה מיוחדת עבורו ועבור בני משפחתו בסמוך אל חלקת גדולי האומה. בשנת 1964 עם העלאת עצמותיהם לארץ של נספי אוניית המעפילים "סלבדור" הוקמה בסמוך אל חלקת משפחת ז'בוטינסקי חלקה מיוחדת עבורם ועבור חללים נוספים של אוניות מעפילים.

[עריכה] תיאור האתר

[עריכה] בית הקברות הצבאי הלאומי של מדינת ישראל

חלקת הל"ה בבית הקברות הצבאי
קבר חייל אלמוני
אבני זיכרון לזכר חללי צה"ל הנעדרים בגן הנעדרים לזכר חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע בסמוך אל אנדרטת הצוללת דקר
חלקת הצנחנים שנפלו באירופה

[עריכה] הרקע להקמתו

במקביל לתהליך הבאתו לקבורה של הרצל (ובתחילה גם ללא קשר ישיר) החל משרד הביטחון בשנת 1949 לפעול להקמתם של מספר בתי קברות צבאיים מרכזיים שבהם יובאו לקבורה ההרוגים הרבים של מלחמת העצמאות. במספר ערים נבחרו שטחים בהם יוקמו בתי העלמין הצבאיים, וכך פנה משרד הביטחון אל הקרן הקיימת על מנת לאתר אזור בירושלים שבו יוקם בית העלמין הצבאי של העיר. זמן קצר לפני טקס קבורתו של הרצל בפסגת ההר החליטה הקרן הקיימת לייעד את מורדותיו הצפוניים של ההר לצורך הקמת בית העלמין הצבאי של ירושלים, אליו יועברו גופותיהם של הנופלים בקרבות על ירושלים, זאת מתוך מודעות לסמליות הרבה בבחירת האתר.‏[1] לאחר שנבחר האתר בחלקו הצפוני של ההר, החליטו ראשי מערכת הביטחון להפוך את המקום לבית העלמין הצבאי הממלכתי ובכך לחזק את הקשר הסמלי החזק בין הנופלים במערכות ישראל לבין המדינה הריבונית המיוצגת באמצעות הר הרצל. בתוך כך נקברו במקום גם נופלים מהתקופה שלפני הקמת המדינה שחלקם נקברו בקברי אחים – נופלי המחתרות, עולי הגרדום, לוחמי הבריגדה היהודית הצנחנים באירופה הנאצית, וכדומה, והוקמו בו אנדרטות מרכזיות לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע הנמצאות בגן הנעדרים שבו נערך בכל שנה הטקס המרכזי של יום הזיכרון לחללי צה"ל.

[עריכה] תיאור האתר

  • אתר בית העלמין - המצבות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל הוקמו על פי תבנית אחידה לפיה המצבות מאוזנות, ועליהן מונחת כרית אבן עליה חקוקים פרטי הנופל. הכרית, אבן שצדדיה אינם מסותתים מסמלת את אבני הכותל עליהם מרבים לשפוך דמעות והם השריד היחיד שנותר מחורבן הבית שאליו מתגעגעים ומייחלים לבנייתו מחדש. בחלק מהאתרים שובצה ערוגת פרחים בלב המצבה. את התבנית עיצב ותיכנן המהנדס והאדריכל היהודי-הונגרי ד"ר אשר חירם אשר זכה בתחרות של משרד הביטחון לתכנן את בתי הקברות הצבאיים בארץ וגם נקבר בהר הרצל ונחשב בתור האזרח היחיד שנקבר בבית קברות צבאי בארץ, ובנוסף גם תיכנן כמה מן האנדרטאות בהר הרצל. את הגנים בהר הרצל תיכנן אדריכל הנוף חיים גלעדי. בית הקברות עצמו, נמצא כאמור על מדרונותיו הצפוניים של הר הרצל. תכנון בית העלמין מושפע מהטופוגרפיה באתר והוא מחולק למספר רב של חלקות הבנויות במפלסים לאורך המדרון. המתכננים ניצלו אילוץ זה ונעזרו בטרסות על מנת לחלק את האתר לאזורי קבורה המופרדים זה מזה באמצעות הצמחייה והפרשי הגובה. הנקברים בחלקות מחולקים על פי תקופות היסטוריות ואירועים מרכזיים. כך, חללי כל מלחמה (עד מלחמת יום הכיפורים) קבורים באזור נפרד וכמוהם גם נופלי המחתרות וחללי העיר העתיקה. כמו כן קבורים שם גם חללי אוניית המעפילים אגוז. ולידם קבר אחים לחללי אוניית המעפילים סלבדור הקבורים ב"חלקת המעפילים". בנוסף מפוזרות על המדרון גם אנדרטאות הזיכרון, כגון האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, הצוללת אח"י דקר בגן הנעדרים בה נמצאת מצבה לזכרו של אלי כהן, המרגל הישראלי שנתלה ונקבר בדמשק. ואנדרטאות לזכר חיילים יהודים שנלחמו במסגרת צבאית בארצם (כגון האנדרטה לזכר חיילים יהודים של הצבא האדום שנלחמו במלחמת העולם השנייה) והאנדרטה לזכר החיילים העבריים שטבעו על סיפונה של הספינה ארינפורה במלחמת העולם השנייה. וכמו כן האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה שנשלחו לבצע משימת חבלה בבתי הזיקוק של טריפולי בלבנון, וממנה לא שבו. בנוסף גם "אנדרטת נצר אחרון" לזכר חללי צה"ל שאיבדו את כל משפחתם בשואה ולא זכו להקים בית בישראל. בקצהו הצפוני של בית הקברות הצבאי נמצאת "חלקת המשטרה". סמוך לחלקת גדולי האומה נמצאת "חלקת עולי הגרדום" שבה קבורים חללי המחתרת ניל"י וחללי פרשת "עסק הביש" שניתלו בקהיר. ובסמוך נמצאת "חלקת הצנחנים היהודיים שנפלו באירופה" בהגנה על אירופה מפני הנאצים. בבית העלמין קבורים גם אלופים כגון: האלוף רחבעם זאבי שנרצח בשנת 2001 בעת ששכן בבית מלון בירושלים בעודו בתפקיד שר התיירות. וכמו כן קבורים בו גם ראשי המטה הכללי של צה"ל כגון: רב אלוף יגאל ידין ורב אלוף דוד אלעזר ובצמוד אליו קברו של יוני נתניהו וכן האלופים יוסף אבידר, שמעון מזא"ה, עוזי נרקיס, דוד שאלתיאל, יהושפט הרכבי, אסף שמחוני ואחרים. כמו כן גם קבורים בו רבנים ראשיים לצה"ל כגון האלוף הרב גד נבון. בנוסף קבורים בו גם לוחמי המחתרות שנפלו לפני הקמת המדינה כגון דוד רזיאל ולוחמי צה"ל שנפלו בחוץ לארץ כדוגמת מאיר בינט ועצמותיהם הובאו ארצה לקבורה בארץ וגם חללים אלמונים שלא זוהו או שזוהו בשלב מאוחר יותר. בנוסף קבורים במקום גם אנשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וגם אנשי שירות הביטחון הכללי שנפלו בעת מילוי תפקידם. בשביל המוביל מהכניסה אל בית הקברות הצבאי אל קבר הרצל ישנו צופר המציין את צפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום השואה. בית הקברות בנוי בצורת מפלסים היורדים מראש ההר כלפי מטה והחלקות בבית הקברות אינן מסודרות לפי השנים. בכניסה הראשית של בית הקברות הצבאי עתיד לקום היכל הזיכרון הלאומי בו יונצחו כל הנופלים שנהרגו בהגנה על הארץ.
  • רחבת הטקסים המרכזית - בסמוך אל גן הנעדרים ואל מערת הקבורה העתיקה נמצאת רחבת הטקסים המרכזית בה נערך כמידיי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הטקס המרכזי לזכר חללי צה"ל בהשתתפות ראש הממשלה, נשיא המדינה, הרמטכ"ל, נציגי ארגון יד לבנים ומשפחות שכולות.
מערת קבורה עתיקה מתקופת בית שני שנמצאת בחלקת חללי מלחמת העצמאות
  • קברי אחים בהר הרצל - הנם קברים או חלקות קבורה מיוחדות, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, שבהם נטמנים חללי מערכות ישראל, אשר היה קושי בזיהוי גופתם. לעתים זוהו גופות החללים ברגע האחרון שלפני הקבורה, כגון, במקרה של חללי מחלקת הל"ה, שזוהו על ידי הרב הצבאי של צה"ל, באותה עת. חלקות קבורה מיוחדות אלה מצויות בין החלקות השונות בבית הקברות הצבאי, ומיועדות לקברי אחים של חללים שהובאו מקרבות שהתרחשו במקומות שונים, ולעתים אף כוללים "חללים אלמונים", שלא זוהו כלל. בנוסף, קבורים בקבר אחים בהר הרצל גם חללי המעפילים, שטבעו בניסיון לעלות לארץ ישראל בדרך הים, כגון חללי האונייה סלבדור, שהובאו לקבר אחים המוני בחלקת המעפילים, ללא שם וללא כיתוב על מצבתם. רוב קברי האחים הללו הם מתקופת מלחמת העצמאות, ובהם גם קברים של משפחות שלמות. בכניסה אל חלקת חללי מלחמת יום כיפור בסמוך אל חלקת גדולי האומה ישנו קבר אחים מיוחד לזכר חיילי צה"ל שנפלו בקרבות במצרים ועליו גם מצבות לזכר חיילי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע באזור תעלת סואץ ואזור סיני.
הדמייה של היכל הזיכרון הלאומי הנראה כצורה של לפיד
  • היכל הזיכרון הלאומי - היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל הוא מיזם של משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום. ההיכל אמור להחנך ביום הזיכרון בשנת 2013 ויכלול רחבת טקסים שאמורה להחליף את רחבת הטקסים הקיימת כיום לפני קברו של בנימין זאב הרצל. היכל הזיכרון עתיד להיבנות בכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי מצפון לכניסה הראשית אל הר הרצל. לפי התכנון כל טקסי יום הזיכרון אמורים לעבור אליו מרחבת הטקסים המרכזית שנמצאת בבית הקברות הצבאי ליד גן הנעדרים. בנוסף ימוקמו לצידו משרדי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון .[2][3]

[עריכה] אנדרטאות

אנדרטאות ענק:

אנדרטאות קטנות יותר לזכר הנעדרים באוניות מעפילים ואוניות מלחמה:

אנדרטאות לזכר אזרחים:

  • אנדרטת נצר אחרון - אנדרטה לזכר העולים "ניצולי השואה" שהגיעו לארץ ממחנות ההשמדה של הנאצים ומיד עם גיוסם לצה"ל בתקופת מלחמת השחרור ב-1948 נפלו בקרבות על הגנת המדינה ללא כל שריד מבני משפחתם שהושמדו בשואה. מקים האנדרטה הוא יהודה שטרנפלד שהקים אתרי הנצחה ובנוסף הדליק משואה בטקס יום העצמאות ה-52 למדינת ישראל. האנדרטה נחנכה ב-22 באפריל 2004 על השביל היורד אל מהר הרצל אל הכניסה הראשית של יד ושם וחקוקים עליה 275 חללי צה"ל שהוכרזו בתור "נצר אחרון" לבני משפחתם שהושמדו בשואה. האנדרטה מחולקת ל-2 חלקים כאשר החלק הראשון הוא לוח אבן השוכב על האדמה ובו חקוקים שמות החללים ואילו החלק השני הוא מבנה אבן בצורת בית הפוך אשר שקוע באדמה וריק מתוכן.
  • אנדרטת חללי פעולות האיבה - אתר ההנצחה המרכזי לזכר כל חללי הטרור עליה רשומים שמות כל חללי פעולות האיבה ונרצחי פעולות הטרור בישראל. מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מתקיים טקס זיכרון ממלכתי ברחבת האנדרטה לזכר כל הנספים. מאז חנוכת האנדרטה בשנת 1998 נקרא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשם "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה".
  • אתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל - מוקדש להנצחת זכרם של אלפים מקהילת יהודי אתיופיה אשר נספו באתיופיה ובסודאן בדרכם לעלייה לישראל בראשית שנות ה-80. האתר הוקם בכניסה אל המתחם ונחנך בשנת 2007. אתר ההנצחה החליף אנדרטה זמנית שהוקמה בשנת 1989 סמוך לקיבוץ רמת רחל ליד ירושלים.

[עריכה] הר הזיכרון

  • הר הזיכרון לזכר קורבנות השואה (נקרא גם "כתף הר הזיכרון") - היא שלוחה במערבו של הר הרצל בגובה 806 מטר מעל פני הים הנושא את שמו ממוסד יד ושם - המוסד הרשמי להנצחת השואה הנמצא בראשו. הר הזיכרון מסמל את צמיחתו ותקומתו של העם היהודי בארצו על ידי כך שהוא מנציח את קטסטרופת השואה שלאחריה צמחה מדינת ישראל, את המנהיגים הגדולים שהובילו את העם לתקומה זו ואת החיילים שהגשימו את החזון הציוני מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום. הרחוב המוביל אליו נקרא בשם: רחוב הזיכרון (לזכר קורבנות השואה) ומקיף אותו רחוב בשם דרך ישראל שוכמן שהיה מנהלו הראשון של מוסד יד ושם ומתחבר אל דרך יוסף וייץ שנקרא על שמו של יוזם הקמת הר הרצל.
  • מצפה כרם - בסמוך אל יד ושם נמצא "מצפה כרם" בו שכן בעבר גם הכפר הערבי "חירבת חמאמה".
  • השביל המחבר אל יד ושם - בסמוך אל חלקת גדולי האומה מתחיל שביל להולכי רגל שהוקם על ידי תנועות הנוער בשנת 2003 המוביל אל שערי הכניסה אל יד ושם בתחילתו של השביל נמצאים חלקת גדולי האומה ומימולה חלקת המעפילים ובצמוד אליה נמצאת אנדרטת נצר אחרון לזכר חללי צה"ל שעלו לארץ מיד עם קום המדינה ונפלו מבלי להשאיר זכר אחריהם. במורד השביל ישנם לוחות זיכרון הכוללות תמונות בתולדות הציונות שהובילו אל הקמת המדינה. בתמונה האחרונה ישנו רמקול המשמיע את קולו של דוד בן גוריון מכריז על הקמת המדינה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • מירון בנבנישתי, עיר המנוחות: בתי העלמין של ירושלים, ירושלים: כתר, 1990.
  • מעוז עזריהו, פולחני מדינה : חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים 1956-1948, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, 1995.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר הרצל


[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ גבורי ישראל שנפלו הובאו לקברות בהר הרצל, דבר, 18 בנובמבר 1949; א. תלמי, פרשת חיפוש הגופות, דבר, 18 בנובמבר 1949; ב-228 ארונות מובלים חללי ירושלים למנוחת נצחים בהר-הרצל, מעריב, 17 בנובמבר 1949; חודש ימים נמשך ליקוט עצמות הקדושים, מעריב, 17 בנובמבר 1949 המשך; "בזכותם אנו חיים בירושלים" (שיחה עם הרב הצבאי הראשי סגן-האלוף ש. גורונצ'יק), מעריב, 17 בנובמבר 1949; א. ירושלמי, מסע האבל של 228 ארונות, מעריב, 20 בנובמבר 1949
  2. ^ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1163850.html
  3. ^ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1164339.html
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא