הר הרצל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר הרצל
Mount Herzl IMG 1149.JPG

הכניסה הראשית אל הר הרצל, בשדרות הרצל 1 בירושלים
גובה 834 מטר
מיקום

הרי יהודה, ירושלים, ישראל

רכס הרים הרי ירושלים
קואורדינטות 31°46′26.07″N 35°10′50.09″E / 31.7739083°N 35.1805806°E / 31.7739083; 35.1805806קואורדינטות: 31°46′26.07″N 35°10′50.09″E / 31.7739083°N 35.1805806°E / 31.7739083; 35.1805806
(למפת ירושלים רגילה)
מיקום הר הרצל במפת ירושלים
 
הר הרצל
הר הרצל
תבליט המתאר את הסביבה בכיכר הכניסה אל הר הרצל
מפת מסלול המבקרים עם נקודות הציון וההסבר בהר הרצל
מפת בית הקברות הצבאי בהר הרצל
שלט הסבר למסלול המבקרים בהר הרצל
עמדת מפה עם חוברת הסברים במסלול המבקרים
לוח זיכרון למייסדי בית הקברות הצבאי

הר הרצל הוא הר המתנשא לגובה של 834 מטר מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים, בין השכונות עין כרם, קרית יובל, בית הכרם, בית וגן, ויפה נוף. מצפון להר תוחם את המתחם כביש דרך דוד מרדכי מאיר העובר ביער ירושלים יחד עם שכונת הר נוף ומושב בית זית. הכביש המחבר את הר הרצל אל שכונת הר נוף בתוך יער ירושלים נקרא בשם: דרך הר הרצל. האתר מעוצב בצורת פארק עירוני גדול עם פנסי רחוב, שלטי הכוונה, ועם ברזיות. על חלקו הצפוני של ההר נמצא בית הקברות הלאומי של מדינת ישראל ואילו בחלקו הדרומי נמצאת רחבת קבר הרצל וסביבה בית הקברות האזרחי הממלכתי הלאומי בו קבורים מנהיגי המדינה וחלקת המעפילים שטבעו בדרכם אל הארץ. באזור הכניסה הראשית מצוי גן האומות בו ניטעו עצים בידי משלחות זרות שביקרו במקום. במקום פזורים גם עצי זית רבים, עצי ברוש, ועצי אורן.

בהר הרצל נמצאים מספר מוסדות לאומיים, בהם חלקת קברו של בנימין זאב הרצל, ולידו בית הקברות הצבאי הראשי של מדינת ישראל בו שמורים מקומות קבורה עבור ראשי צבא הגנה לישראל ועבור ראשי משטרת ישראל, חלקת גדולי האומה עבור מנהיגי המדינה ולידה חלקה מיוחדת עבור זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו, חלקת ראשי התנועה הציונית ומשפחת הרצל, חלקת המעפילים שנספו בדרכם אל הארץ, לוחמי מחתרות שנהרגו טרם הקמת המדינה, ועתיד לקום בו היכל הזיכרון הלאומי שבו יונצחו כל הנופלים בהגנה על הארץ.‏[1]

לכל חלקת קברים בהר הרצל ישנה "במה" או "רחבה" לעריכת אזכרות או טקסי זיכרון. רוב טקסי הזיכרון המרכזיים לזכר חללי המלחמות של ישראל נערכים ברחבת הטקסים המרכזית בבית הקברות הצבאי.

בנוסף, נמצאת במקום גם מערת קבורה עתיקה שהתגלתה בשנת 1954 ובצמוד אליה הוקם גן הנעדרים לזכר חיילי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. במורדותיו המערביים של ההר שוכן, בכתף ההר המכונה הר הזיכרון - המוזיאון והמרכז לחקר השואה "יד ושם" וכן מוזיאון הרצל. כמו כן הוא משולב עם אנדרטאות רבות לזכר הנופלים בהגנה על הארץ ולזכר חללי פעולות טרור.

שתי הכניסות לבית הקברות נמצאות בקצה שדרות הרצל. הכניסה הראשית אל הר הרצל נמצאת בשדרות הרצל 1 ליד צומת הכניסה אל יד ושם ובסמוך אליה הכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי. מול ההר נמצאים בית החולים שערי צדק, בניין הנהלת יד שרה, מכון התלמוד הישראלי השלם, המכון המדעי-טכנולוגי להלכה ו-"גן הר הרצל הקטן". ברחבת הכניסה הראשית מצוי פסל המנורה שעוצב במיוחד עבור בית המקדש השלישי[דרושה הבהרה] ועוצב על ידי הפסל בן ציון צפוני בשנת 2002 ונדד בכמה מקומות עד שהגיעו ליעדו הסופי בכניסה הראשית אל הר הרצל, ולידו מוזיאון הרצל ובתוכו המדרשה לציונות ע"ש ד"ר אריה צימוקי. ליד מוזיאון הרצל נמצא "מרכז חינוכי ע"ש סטלה ואלכסנדר מרגוליס" ובצמוד אליו גן ע"ש סטפן נורמן - נכדו של הרצל שנקבר בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה"ל, חללי משטרת ישראל, וחללי הטרור בארץ בהשתתפות ראשי המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה. כמו גם ברחבת הר הרצל נערך "טקס הדלקת המשואות" המשמש בתור הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

בכניסה אל הר הרצל מתחיל מסלול המבקרים בו מפוזרות אבני סימון המספרות על כל אנדרטה ועל כל חלקה. בנוסף ישנם גם עמדות מחשב המספרות על כל חללי ישראל מתוך אתר האינטרנט "יזכור" של משרד הביטחון. בכניסה אל אנדרטת חללי פעולות האיבה ישנו צג מחשב המספר על כל קורבנות הטרור של ישראל. בנוסף ישנו גם דיבורון בחלקת גדולי האומה המספר על האישים הקבורים במקום. מסלול המבקרים ממשיך גם אל מוזיאון יד ושם ומסתיים בבקעת הקהילות החרבות. כבישים עגולים ומקביל אליהם שבילים להולכי רגל מקיפים את רחבת הר הרצל ואת חלקת גדולי האומה.

בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הישנה. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים‏[2].

הר הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר הרצל שעל שמו קרוי ההר בצמרת ההר מהווה למעשה את חזונו של הרצל ואת חזון הציונות והמדינה הציונית.

הרקע להקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 עוד לפני סיומה של מלחמת העצמאות, החליטה ממשלת ישראל במסגרת מאמציה לביסוס מוסדות המדינה (המוחשיים והסמליים) – להעלות את עצמותיו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ולקוברן בשטח המדינה. בכך הייתה מעוניינת הממשלה ביצירת אתר קבורה ממלכתי וייצוגי – פנתאון של מנהיגי המדינה ושל ההנהגה הציונית שקדמו להקמתה. הרצל, שנפטר בשנת 1904, ביקש בצוואתו להיקבר בווינה ולהיות מועבר בידי נציגי העם היהודי יחד עם בני משפחתו לקבורה, בארץ ישראל.

תכנון האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ועדת הרצל - לאחר הקמת המדינה הוקמה משותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית שמטרתה הייתה מציאת מקום עבור קבורתו של הרצל וגם החלטה על תכנון קברו של הרצל ועיצוב סביבתו. הוועדה עמדה בראשותו של יוסף וייץ (שעל שמו כביש המחבר את הר הרצל עם שכונת קריית משה) והאתר שנבחר היה גבעה במערב ירושלים בו שכן בית הקברות הצבאי הראשי של מדינת ישראל. בין השאר היה וייץ ממקימיו של הר הרצל והרחבה שלפני קברו של הרצל.

הוועדה שמונתה לבחירת המקום התלבטה באשר למקום בו ייקבר הרצל, זאת מפני שעד תקופה זו, נקברו מנהיגיה של התנועה הציונית במספר רב של מקומות דוגמת בית הקברות טרומפלדור בתל אביב וקבוצת כנרת (בה נקברו ראשי הציונות הסוציאליסטית). זאת לאחר שכשל הרעיון של מנחם אוסישקין להקים "פנתיאון לאומי" במערת ניקנור שבמורדותיו הדרומיים של הר הצופים.

הוועדה, שלא הייתה מעוניינת לקבור את הרצל בבית קברות קיים, אלא ליצור אתר חדש בעל משמעות סמלית לתקומת המדינה אותה חזה, בחרה בירושלים כמקום קבורתו וזאת לא רק עקב היותה עיר בירה, אלא גם לצורך הדגשת ריבונותה של ישראל על העיר, שהייתה אמורה להישאר תחת ריבונות בינלאומית על פי תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947. מבין החלופות נבחרה פסגה חשופה באזור שכונת "בית וגן" במערב ירושלים, שכונתה עד אותה תקופה בשמה הערבי "אלשראפה" ("הנשקפת"). אזור זה נכבש על ידי פלוגת יהונתן במלחמת העצמאות בשנת 1948 ושימש כבסיס כוחות עיקרי לחיילים שנקראו לכבוש את העיר. בין השיקולים שהובילו לבחירת האתר צוינו שליטתו הטופוגרפית על האזור (זו אחת הפסגות הגבוהות ביותר בירושלים, בגובה 834 מ' מעל פני הים) וריחוקו מקו הגבול עם ירדן וממזרח ירושלים. שיקול נוסף היה היותו אתר קבורה לאומי עבור חיילי צה"ל והמדינה החדשה שנוצרה.

כשנה לאחר הקמת המדינה הובאו עצמותיו של הרצל לקבורה בישראל, בתאריך 17 באוגוסט 1949 נערך טקס טקס הקבורה במעמד ראשי המדינה ומנהיגי התנועה הציונית. על הקבר הוצבה מצבה זמנית ותהליך עיצוב האתר כולו ארך עוד כמה שנים.

בשנת 1950 נערכה התחרות לעיצוב הקבר על ידי ההסתדרות הציונית. עד מאי 1951 הגישו את הצעותיהם לאתר 63 אדריכלים ופסלים מ-11 ארצות. חבר השופטים החליט פה אחד ובחר את תוכניתו של האדריכל הירושלמי יוסף קלארווין (שלימים תכנן גם את משכן הכנסת בעיר). לאחר זכייתו של קלארווין הוא הציע להקים מאוזוליאום בצורת כיפה בגובה של ששה מטר מעל הקבר שתיראה למרחוק מעל ההר אך מחוסר תקציב התוכנית נעצרה. ישראל, שהייתה באותה תקופה בשיאו של משבר כלכלי ותחת משטר ה"צנע" לא יכלה להרשות לעצמה הקמת אנדרטה רחבת היקף. לפיכך הופיעה במפרט התחרות לתכנון האתר בקשה לפשטות וצניעות המתאימות "לתנועה עממית ולמדינה צעירה שנאבקת על קיומה ועסוקה במפעל קיבוץ הגלויות" וכמו כן לא לעבור על האיסור ההלכתי בעשיית "פסל ותמונה". המפרט דרש, מלבד תכנון קבר הרצל, גם את תכנון קברם של בני משפחתו ואת קברו של דוד וולפסון (ממשיכו של הרצל בראשות התנועה הציונית). במהלך הזמן שבו התוכנית הוקפאה החלו לפקוד את הקבר אנשים פרטיים שהחלו לקיים טקסים פרטיים מסביב לקבר. בשנת 1959 החליטה הנהלת ההסתדרות הציונית לגנוז את התוכנית באופן סופי ולהישאר עם מצבת אבן רגילה. לאחר גניזת התוכנית החלו העבודות להקמת הפארק עם הגנים מסביב לקבר ובשאר אזורי ההר שהיה חשוף ברובו. אדריכל הנוף של הר הרצל היה יעקב ניצן.

תיאור האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אתר הקבר - קברו של חוזה המדינה נמצא בפיסגת ההר הנושא את שמו מימול רחבה גדולה שבה נערך בכל שנה טקס פתיחת אירועי יום העצמאות. על הקבר ישנה מצבה שחורה ועליה השם: "הרצל" משלושת צדדיה ומסביבה ערוגת פרחים בצורת עיגול המקיפה את הקבר עם תרני דגלים. בקצה הרחבה נמצאת סככה שהוקמה עבור קבוצות הדרכה ולפניה רחבת חנייה. אזור הרחבה מוקף בכבישים ושבילים להולכי רגל בצורת עיגול.

ליד קברו של הרצל, נקברו הוריו. בספטמבר 2006 הועלו עצמות ילדיו האנס ופאולינה, ונקברו ב"חלקת משפחת הרצל וראשי ההסתדרות הציונית". בצמוד אל החלקה ישנה מרפסת נוף הצופה אל ירושלים.

תהליך "התקדשותו" של הר הרצל כסמל המרכזי לזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל הוא תוצאה של גורמים נוספים מלבד קבורת הרצל בראש ההר:

  • קבורתם באתר של כאלף חללי מלחמת העצמאות בשנים 1949-1953.
  • קבורתם של מנהיגים ציוניים נוספים באתר, בהם זאב ז'בוטינסקי, מקים התנועה הרוויזיוניסטית, וראשי ההסתדרות הציונית.
  • הקמת חלקת "גדולי האומה" בה נקברו ראשי ממשלות, נשיאים ויושבי ראש הכנסת.
  • קיום טקסיה הרשמיים של המדינה ברחבת הפארק, ובראשם טקס יום העצמאות, המתקיים במקום עד היום.
  • הקמת מוסד יד ושם על שלוחה קרובה להר, המכונה כיום הר הזיכרון. ניתן לראות בקרבה בין המוסדות סמל לאחד הנרטיבים המרכזיים בתרבות הישראלית (במיוחד בשנים הראשונות להקמתה) והוא המעבר שביצע העם היהודי "משואה לתקומה", כאשר הר הרצל מביע הן את השאיפה להקמת המדינה (בדמות קברו של הרצל והמנהיגים הציוניים) והן את המחיר להקמתה (בדמות בית העלמין הצבאי). בשנת 2003 נסלל השביל המחבר המתחיל סמוך לחלקת גדולי האומה ומוביל אל הכניסה הראשית של יד ושם. למידו הוקמה אנדרטת נצר אחרון לזכר חללי צה"ל ניצולי השואה אשר נהרגו בהגנת הארץ ללא שיכלו להקים משפחה בארץ.
  • רחבת הר הרצל - הרחבה שלפני קברו של הרצל משמשת מדי שנה כאתר טקס הדלקת המשואות - הטקס הרשמי של סיום אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ותחילת חגיגות יום העצמאות. הטקס כולל פתיחת חגיגות יום העצמאות והדלקת המשואות. הטקס בהשתתפות יושב ראש הכנסת פותח באופן רשמי את חגיגות יום העצמאות. לאחר קבורתו של הרצל בצמרת ההר שקיבל את שמו הוחלט לסלול רחבה גדולה בצידו הדרומי של הקבר בו בו יערכו טקסי יום העצמאות. בשנת 1950 נערך במקום טקס יום העצמאות הראשון בהשתתפות יוש ראש הכנסת יוסף שפרינצק. מאחר שלא היו הרבה משתתפים בטקס הוחלט לאחר כמה שנים להרחיב את הרחבה שלפני הקבר ולערוך בו טקסים יותר גדולים שיציינו את פתיחת אירועי יום העצמאות וסיום יום הזיכרון.
  • גן האומות בהר הרצל - בחלקו הדרומי של הר הרצל בשטח הנמצא בין קברו של הרצל ורחבת הכניסה הראשית נמצא "גן האומות" שבו ישנם עצי זית שניטעו בידי נשיאים וראשי מדינות שביקרו בארץ. על כל עץ מצוין שם הנוטע של אותה המדינה וסוג העץ שניטע. בקצה הצפוני של הגן בראש ההר, בסמוך אל חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל וגם בסמוך אל חלקת גדולי האומה ישנן שתי מרפסות תצפית אל ירושלים והסביבה. בקצה המזרחי של הגן בשביל היורד מקבר הרצל אל רחבת הכניסה הראשית ישנו צופר המציין את צפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום השואה. בשטח הגן בקצה רחבת הר הרצל למרגלות קבר הרצל נמצאת סככת בטון למנוחה והרצאות. בקצה הגן ליד רחבת הכניסה הראשית נמצא פסל המנורה. בשולי גן האומות ליד יער ירושלים ישנו שטח עבור מחנאות.
  • מוזיאון הרצל - ברחבת הכניסה הראשית ניצב מוזיאון הרצל, ובו תצוגה על חייו ופועלו, כולל שיחזור חדר עבודתו בווינה על רהיטיו המקוריים. בשנת 2005 שופץ ושודרג המוזיאון והפך לאינטראקטיבי. בצמוד אליו פועלת המדרשה ללימודי ציונות על שם ד"ר אריה צימוקי. המוזיאון נמצא בכניסה הראשית אל הר הרצל בקצה שדרות הרצל ופינת הכביש המוביל אל יד ושם
  • מדרשת הר הרצל - מדרשת הר הרצל ללימודי הציונות היא מרכז חינוכי הנמצא בצמוד אל מוזיאון הרצל ליד רחבת הכניסה הראשית ובסמוך אל גן האומות ואל הכביש המוביל אל יד ושם. הבניין החדש הוקם בשנת 2010 ונקרא בשם: המרכז החינוכי ע"ש סטלה ואלכסנדר מרגוליס והחליף למעשה את המדרשה לציונות ע"ש ד"ר אריה צימוקי ששכנה בבניין מוזיאון הרצל. המדרשה אמורה לשמש בתור המרכז הארצי ללימוד נושא הציונות ועתידה להפתח בשנת 2013. בצמוד אל הבניין ישנו גן קטן בשם: "גן נורמן" לזכרו של "סטפן תאודור נורמן", נכדו של הרצל שהתאבד בארצות הברית.

בית הקברות האזרחי הממלכתי של מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע להקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 עם פטירתו של אליעזר קפלן חיפש ראש הממשלה דוד בן-גוריון מקום ראוי ומכובד לקבורתו. הוחלט על קבורתו בסמוך לקברו של הרצל, שהיה הקבר הראשון בחלקת גדולי האומה וקבע למעשה את הר הרצל בתור בית הקברות הלאומי של ישראל. באותה השנה הועלו עצמותיו של דוד וולפסון ונקברו בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל והוחלט על הבאתם לארץ של עצמותיהם של בני משפחת הרצל וקבורתם בחלקה זו. בשנת 1964, עם העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי וסירובו של בן-גוריון לקוברו בחלקת גדולי האומה, הוכשרה חלקה קבורה מיוחדת עבורו ועבור בני משפחתו בסמוך לחלקת גדולי האומה. באותה שנה, עם העלאת עצמותיהם לארץ של נספי אוניית המעפילים "סלבדור" הוקמה בסמוך לחלקת משפחת ז'בוטינסקי, חלקה מיוחדת עבורם ועבור חללים נוספים של אוניות מעפילים. בסמוך לחלקת גדולי האומה בראש ההר, ממוקמות שתי מרפסות תצפית הצופות אל עבר ירושלים, ומהן מדרגות לבית הקברות הצבאי. שם קבורים גם חללי אוניית המעפילים אגוז, ולידם קבר אחים לחללי אוניית המעפילים סלבדור הקבורים ב"חלקת המעפילים". בסמוך אליה, בתחילתו של השביל המחבר היורד אל הכניסה הראשית של "יד ושם" נמצאת "אנדרטת נצר אחרון" לזכר חללי צה"ל שנפלו במלחמת העצמאות לאחר שאיבדו את כל משפחתם בשואה ולא זכו להקים בית בישראל. בקצה בית הקברות הצבאי ובסמוך אל חלקת גדולי האומה נמצאת אנדרטת חללי פעולות האיבה לזכר קורבנות הטרור בישראל.

תיאור האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות האזרחי הממלכתי מכיל בתוכו אנדרטאות וגני זיכרון לאומיים לזכר מנהיגים ואישי ציבור חשובים בתולדות הציונות ומדינת ישראל. וקרוי בפי העם בשם: חלקת גדולי האומה שהוא שם כולל גם לשאר החלקות הנמצאות בחלקו הדרומי של הר הרצל וכולל גם את "קבר הרצל" עם רחבת הר הרצל.

בית הקברות הצבאי הלאומי של מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הקברות הצבאי בהר הרצל

הרקע להקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לתהליך הבאתו לקבורה של הרצל (ובתחילה גם ללא קשר ישיר) החל משרד הביטחון בשנת 1949 לפעול להקמתם של מספר בתי קברות צבאיים מרכזיים שבהם יובאו לקבורה ההרוגים הרבים של מלחמת העצמאות. במספר ערים נבחרו שטחים בהם יוקמו בתי העלמין הצבאיים, וכך פנה משרד הביטחון אל הקרן הקיימת על מנת לאתר אזור בירושלים שבו יוקם בית העלמין הצבאי של העיר. זמן קצר לפני טקס קבורתו של הרצל בפסגת ההר החליטה הקרן הקיימת לייעד את מורדותיו הצפוניים של ההר לצורך הקמת בית העלמין הצבאי של ירושלים, אליו יועברו גופותיהם של הנופלים בקרבות על ירושלים, זאת מתוך מודעות לסמליות הרבה בבחירת האתר.‏[3] לאחר שנבחר האתר בחלקו הצפוני של ההר, החליטו ראשי מערכת הביטחון להפוך את המקום לבית העלמין הצבאי הממלכתי ובכך לחזק את הקשר הסמלי החזק בין הנופלים במערכות ישראל לבין המדינה הריבונית המיוצגת באמצעות הר הרצל. בתוך כך נקברו במקום גם נופלים מהתקופה שלפני הקמת המדינה שחלקם נקברו בקברי אחים – נופלי המחתרות, עולי הגרדום, לוחמי הבריגדה היהודית הצנחנים באירופה הנאצית, וכדומה, והוקמו בו אנדרטות מרכזיות לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע הנמצאות בגן הנעדרים שבו נערך בכל שנה הטקס המרכזי של יום הזיכרון לחללי צה"ל. במקום קבורים גם נוצרים ששרתו עבור כוחות הביטחון של מדינת ישראל. הקבר הראשון אינו פתוח כמו שאר הקברים והוא מכוסה באבנים מישתלבות.

תיאור האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אתר בית העלמין - המצבות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל הוקמו על פי תבנית אחידה לפיה המצבות מאוזנות, ועליהן מונחת כרית אבן עליה חקוקים פרטי הנופל. הכרית מעוצבת כאבן שפניה חלקים, ואילו צדדיה אינם מסותתים, כסמל לאבני הכותל המערבי. בחלק מהאתרים שובצה ערוגת פרחים בלב המצבה. את התבנית עיצב ותיכנן המהנדס והאדריכל היהודי-הונגרי ד"ר אשר חירם אשר זכה בתחרות של משרד הביטחון לתכנן את בתי הקברות הצבאיים בארץ. חירם תכנן בנוסף גם כמה מן האנדרטאות בהר הרצל. את הגנים בהר הרצל תיכנן אדריכל הנוף חיים גלעדי. בית הקברות עצמו נמצא על מדרונותיו הצפוניים של הר הרצל. תכנון בית העלמין מושפע מהטופוגרפיה ההררית באתר, והוא מחולק למספר רב של חלקות הבנויות במפלסים לאורך המדרון ומכיל בתוכו אנדרטאות וגני זיכרון לאומיים לזכר הלוחמים למען ארץ ישראל. המתכננים ניצלו אילוץ זה ונעזרו בטרסות על מנת לחלק את האתר לאזורי קבורה המופרדים זה מזה באמצעות הצמחייה והפרשי הגובה. לכל חלקה בבית הקברות ישנה רחבת קטנה לטקסים ואירועי זיכרון לזכר אותו קרב או אותה המלחמה שבה נמצאת הרחבה כאשר הרחבה המרכזית נמצאת בצמוד אל גן הנעדרים ובה נערך טקס הזיכרון המרכזי לזכר כל חללי מערכות ישראל. בכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי ואל משרדי הנהלת בית הקברות נמצאים שלטי זיכרון לזכרם של מתכנני בית הקברות הצבאי.
הנקברים בחלקות מחולקים על פי תקופות היסטוריות ואירועים מרכזיים. כך, חללי כל מלחמה (עד מלחמת יום הכיפורים) קבורים באזור נפרד וכמוהם גם נופלי המחתרות וחללי העיר העתיקה. בנוסף מפוזרות על המדרון גם אנדרטאות זיכרון. אנדרטאות אלה כוללות אנדרטאות ללוחמים שנפלו במלחמת העולם השנייה בשורות הצבא האדום וצבא פולין, אנדרטה לזכר צוות הצוללת אח"י דקר בגן הנעדרים, אנדרטה לזכרו של אלי כהן, המרגל הישראלי שנתלה ונקבר בדמשק. ואנדרטאות לזכר חיילים יהודים שנלחמו במסגרת צבאית בארצם (כגון האנדרטה לזכר חיילים יהודים של הצבא האדום שנלחמו במלחמת העולם השנייה) והאנדרטה לזכר החיילים העבריים שטבעו על סיפונה של הספינה ארינפורה במלחמת העולם השנייה. וכמו כן האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה שנשלחו לבצע משימת חבלה בבתי הזיקוק של טריפולי בלבנון, וממנה לא שבו. בקצהו הצפוני של בית הקברות הצבאי נמצאת "חלקת המשטרה". סמוך לחלקת גדולי האומה נמצאת "חלקת עולי הגרדום" שבה קבורים חללי המחתרת ניל"י וחללי פרשת "עסק הביש" שניתלו בקהיר. ובסמוך נמצאת "חלקת הצנחנים היהודיים שנפלו באירופה" בהגנה על אירופה מפני הנאצים. בבית העלמין קבורים גם אלופים כגון: האלוף רחבעם זאבי שנרצח בשנת 2001 בעת ששכן בבית מלון בירושלים בעודו בתפקיד שר התיירות. וכמו כן קבורים בו גם ראשי המטה הכללי של צה"ל כגון: רב אלוף יגאל ידין ורב אלוף דוד אלעזר ובצמוד אליו קברו של יוני נתניהו וכן האלופים יוסף אבידר, שמעון מזא"ה, עוזי נרקיס, דוד שאלתיאל, יהושפט הרכבי, אסף שמחוני ואחרים. כמו כן גם קבורים בו רבנים ראשיים לצה"ל כגון האלוף הרב גד נבון. בנוסף קבורים בו גם לוחמי המחתרות שנהרגו לפני הקמת המדינה כגון דוד רזיאל ולוחמי צה"ל שנהרגו בחוץ לארץ כדוגמת מאיר בינט ועצמותיהם הובאו ארצה לקבורה בארץ וגם חללים אלמונים שלא זוהו או שזוהו בשלב מאוחר יותר. בנוסף קבורים במקום גם אנשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וגם אנשי שירות הביטחון הכללי שנהרגו בעת מילוי תפקידם. בית הקברות בנוי בצורת מפלסים היורדים מראש ההר כלפי מטה והחלקות בבית הקברות אינן מסודרות לפי השנים. בכניסה הראשית של בית הקברות הצבאי עתיד לקום היכל הזיכרון הלאומי בו יונצחו כל הנופלים שנהרגו בהגנה על הארץ.
  • רחבת הטקסים המרכזית - בסמוך אל גן הנעדרים ואל מערת הקבורה העתיקה נמצאת רחבת הטקסים המרכזית בה נערך כמידיי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הטקס המרכזי לזכר חללי צה"ל בהשתתפות ראש הממשלה, נשיא המדינה, הרמטכ"ל, נציגי ארגון יד לבנים ומשפחות שכולות.
  • קברי אחים בהר הרצל - הנם קברים או חלקות קבורה מיוחדות, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, שבהם נטמנים חללי מערכות ישראל, אשר היה קושי בזיהוי גופתם. לעתים זוהו גופות החללים ברגע האחרון שלפני הקבורה, כגון, במקרה של חללי מחלקת הל"ה, שזוהו על ידי הרב הצבאי של צה"ל, באותה עת. חלקות קבורה מיוחדות אלה מצויות בין החלקות השונות בבית הקברות הצבאי, ומיועדות לקברי אחים של חללים שהובאו מקרבות שהתרחשו במקומות שונים, ולעתים אף כוללים "חללים אלמונים", שלא זוהו כלל. בנוסף, קבורים בקבר אחים בהר הרצל גם חללי המעפילים, שטבעו בניסיון לעלות לארץ ישראל בדרך הים, כגון חללי האונייה סלבדור, שהובאו לקבר אחים המוני בחלקת המעפילים, ללא שם וללא כיתוב על מצבתם. רוב קברי האחים הללו הם מתקופת מלחמת העצמאות, ובהם גם קברים של משפחות שלמות. בכניסה אל חלקת חללי מלחמת יום כיפור בסמוך אל חלקת גדולי האומה ישנו קבר אחים מיוחד לזכר חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות במצרים ועליו גם מצבות לזכר חיילי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע באזור תעלת סואץ ואזור סיני.
  • היכל הזיכרון הלאומי - היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל הוא מיזם של משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום. ההיכל אמור להחנך ביום הזיכרון בשנת 2015 ויכלול רחבת טקסים שאמורה להחליף את רחבת הטקסים הקיימת כיום לפני קברו של בנימין זאב הרצל. היכל הזיכרון עתיד להיבנות בכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי מצפון לכניסה הראשית אל הר הרצל. לפי התכנון כל טקסי יום הזיכרון אמורים לעבור אליו מרחבת הטקסים המרכזית שנמצאת בבית הקברות הצבאי ליד גן הנעדרים. בנוסף ימוקמו לצידו משרדי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון .‏[4][5]

אנדרטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטאות ענק:

אנדרטאות קטנות יותר לזכר הנעדרים באוניות מעפילים ואוניות מלחמה:

אנדרטאות לזכר אזרחים:

חלקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלקה הראשונה בהר הרצל הוקמה מיד לאחר קום המדינה עבור חיילי צה"ל שנפלו במלחמת העצמאות הכוללת גם קברי אחים ללוחמים שנפלו בהגנה על הארץ. החלל הראשון שנקבר בהר הרצל מסומן במצבה סגורה שלא כמו שאר החללים הקבורים במקום. לאחר הבאתו לקבורה של הרצל במקום נהפך בית הקברות גם לבית קברות בו נקברים אזרחים. בתחילת שנות ה-50 הוקמה בסמוך אל קבר הרצל גם חלקה עבור מנהיגי המדינה, חלקת שבעת הצנחנים שנפלו במלחמת העולם ה-2, וחלקת מנהיגי הציונות. בשנת 1956 הוקמה חלקת מלחמת סיני הצבועה באבנים אפורות. בתחילת שנות ה-60 הוקמה במקום חלקת המעפילים לאחר שהוקם קבר אחים המוני לנספים על האונייה "סלבדור" בדרך אל הארץ. ונקבר זאב ז'בוטינסקי בחלקה מיוחדת מחוץ אל חלקת גדולי האומה לאחר העלאת עצמותיו ארצה וסירובו של בן-גוריון לקברו ליד מנהיגי המדינה. כמה שנים לאחר מכן הוקמה חלקת עולי הגרדום לאחר מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג והבאתו לקבורה בארץ. חלקת חללי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה מפוצלות ב-2 מקומות. חלקת מלחמת יום כיפור מתחילה עם קבר אחים מיוחד בו מסומנות מצבות זיכרון גם לזכר נעדרים. ולידה חלקת מלחמת לבנון הראשונה עם במה מיוחדת לטקסי זיכרון. בסוף שנות ה-80 הוקמה גם חלקה מיוחדת עבור שוטרים. חלקת מלחמת לבנון השנייה היא החלקה החדשה והקטנה ביותר והיא צמודה אל קברי החללים משנות ה-90 והאלפיים.

הר הזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הר הזיכרון לזכר קורבנות השואה (נקרא גם "כתף הר הזיכרון") - היא שלוחה במערבו של הר הרצל בגובה 806 מטר מעל פני הים הנושא את שמו ממוסד יד ושם - המוסד הרשמי להנצחת השואה הנמצא בראשו. הר הזיכרון מסמל את צמיחתו ותקומתו של העם היהודי בארצו על ידי כך שהוא מנציח את קטסטרופת השואה שלאחריה צמחה מדינת ישראל, את המנהיגים הגדולים שהובילו את העם לתקומה זו ואת החיילים שהגשימו את החזון הציוני מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום. הרחוב המוביל אליו נקרא בשם: רחוב הזיכרון (לזכר קורבנות השואה) ומקיף אותו רחוב בשם דרך ישראל שוכמן שהיה מנהלו הראשון של מוסד יד ושם ומתחבר אל דרך יוסף וייץ שנקרא על שמו של יוזם הקמת הר הרצל.
  • מצפה כרם - בסמוך אל יד ושם נמצא "מצפה כרם" בו שכן בעבר אתר ארכיאולוגי שעליו הוקם גם הכפר הערבי "חירבת חמאמה".

טקסים לאומיים ממלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טקס הזיכרון המרכזי לחללי מערכות ישראל - מדי שנה ביום הזיכרון נפתח טקס הזיכרון המרכזי לחללי צה"ל עם צפירת דומייה ברחבת הטקסים של בית הקברות הצבאי.
  • טקס הזיכרון המרכזי לחללי פעולות האיבה והטרור - מדי שנה לאחר סיום טקס יום הזיכרון נערך ברחבת האנדרטה לזכר חללי פעולות האיבה הטקס המרכזי לזכר כל קורבנות הטרור. במקביל אל הטקס בהר הרצל נערך ברחבת בית המוסדות הלאומיים בירושלים לרגלי האנדרטה לקורבנות האנטישמיות הטקס המרכזי לזכר הקורבנות היהודיים של האנטישמיות ברחבי העולם.
  • טקס הזיכרון המרכזי לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע - נערך מדי שנה בתאריך ז' באדר ברחבת גן הנעדרים.
  • טקס הדלקת המשואות - הטקס המרכזי הסוגר את יום הזיכרון ופותח את יום העצמאות. הטקס נערך ברחבת הר הרצל.
  • טקס הדלקת שש המשואות - טקס הזיכרון המרכזי לפתיחת אירועי יום השואה הנפתח ברחבת גטו ורשה במוזיאון יד ושם בהר הזיכרון הסמוך.

אסון הר הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באפריל 2012 במהלך החזרות לקראת טקס הדלקת המשואות נהרגה סגן משנה הילה בצלאלי ונפצעו עוד שבעה חיילים בהתמוטטות עמודי התאורה. בצלאלי הייתה אמורה להשתתף במופע הדגלנים עם דגל חיל הרפואה. היא נקברה בסמוך אל המקום שבו נהרגה בחלקת בית העלמין הצבאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

סמל פורטל צה"ל.png

פורטל צה"ל הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים בצבא הגנה לישראל. הפורטל מציג את יחידות הצבא ומבנהו, חילותיו, אמצעי הלחימה שלו, אישים, היסטוריה צבאית וקרבות בהם לקח חלק ועוד.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מירון בנבנישתי, עיר המנוחות: בתי העלמין של ירושלים, ירושלים: כתר, 1990.
  • מעוז עזריהו, פולחני מדינה : חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים 1956-1948, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, 1995.
  • משה אורן, השביל המחבר, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]