הר הרצל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר הרצל
(למפת ירושלים רגילה)
הר הרצל
 
הר הרצל
הר הרצל
הכניסה הראשית להר הרצל

הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. בהר נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של המדינה וכן חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה והציונות. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ועתיד לקום בו היכל הזיכרון הלאומי שבו יונצחו כל הנופלים בהגנה על הארץ.‏[1]

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה"ל, חללי משטרת ישראל, ונפגעי פעולות האיבה בהשתתפות ראשי המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה. במוצאי יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נערך ברחבת הר הרצל "טקס הדלקת המשואות" - הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

ההר מתנשא לגובה של 834 מטרים מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים, בין השכונות עין כרם, קריית יובל, בית הכרם, בית וגן, ויפה נוף הר זה, והכתף הסמוכה אליו עליה בנוי יד ושם, מכונים הר הזיכרון.

הכניסות להר הרצל ולבית הקברות הצבאי בו מצויות בקצה הדרומי של שדרות הרצל. בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הישנה. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים‏[2].

בחודש מרץ 2014 נבחר בית הקברות של הר הרצל לאחד מ-20 בתי הקברות היפים ביותר בעולם על ידי המגזין "BusinessInsider".‏[3]

קבר הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבורת בנימין זאב הרצל בישראל
המצבה הזמנית על קברו של הרצל, 1950
המצבה הקבועה על קברו של הרצל

בשנת 1904 נפטר בנימין זאב הרצל - חוזה מדינת היהודים. בצוואתו ביקש להיקבר בווינה ושעצמתיו יועברו, יחד עם עצמות בני משפחתו, לקבורה בארץ ישראל בידי נציגי העם היהודי.

בשנת 1948 עוד לפני סיומה של מלחמת העצמאות, החליטה ממשלת ישראל במסגרת מאמציה לביסוס מוסדות המדינה (המוחשיים והסמליים) – להעלות את עצמותיו של הרצל ולקוברן בשטח המדינה. בכך הייתה מעוניינת הממשלה ביצירת אתר קבורה ממלכתי וייצוגי – פנתאון של מנהיגי המדינה ושל ההנהגה הציונית שקדמו להקמתה.

לאחר הקמת המדינה הוקמה וועדה משותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית שמטרתה הייתה מציאת מקום עבור קבורתו של הרצל וגם החלטה על תכנון אתר הקבר וסביבתו. בראשות הוועדה עמד יוסף וייץ. הוועדה התלבטה באשר למקום בו ייקבר הרצל, זאת מפני שעד תקופה זו, נקברו מנהיגיה של התנועה הציונית במספר רב של מקומות דוגמת בית הקברות טרומפלדור בתל אביב ובית הקברות כנרת בסמוך לקבוצת כנרת (בו נקברו ראשי הציונות הסוציאליסטית). זאת לאחר שכשל הרעיון של מנחם אוסישקין להקים "פנתאון לאומי" במערת ניקנור שבמורדותיו הדרומיים של הר הצופים.

הוועדה, שלא הייתה מעוניינת לקבור את הרצל בבית קברות קיים, אלא ליצור אתר חדש בעל משמעות סמלית לתקומת המדינה אותה חזה, בחרה בירושלים כמקום קבורתו. בחירה זו הייתה לצורך הדגשת ריבונותה של ישראל על העיר, שהייתה אמורה להישאר תחת ריבונות בינלאומית על פי תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947. מבין החלופות נבחרה פסגה חשופה באזור שכונת "בית וגן" במערב ירושלים, שכונתה עד אותה תקופה בשמה הערבי "אלשראפה" ("הנשקפת"). אזור זה נכבש על ידי פלוגת יהונתן במלחמת העצמאות בשנת 1948 ושימש כבסיס כוחות עיקרי לחיילים שנקראו לכבוש את העיר. בין השיקולים שהובילו לבחירת האתר צוינו שליטתו הטופוגרפית על האזור (זו אחת הפסגות הגבוהות ביותר בירושלים, בגובה 834 מ' מעל פני הים) וריחוקו מ קו הגבול עם ירדן.

בתאריך 17 באוגוסט 1949, הובאו עצמותיו של הרצל לקבורה בישראל. טקס טקס הקבורה נערך במעמד ראשי המדינה ומנהיגי התנועה הציונית ועל הקבר הוצבה מצבה זמנית.

בשנת 1950 נערכה התחרות לעיצוב הקבר על ידי ההסתדרות הציונית. מדינת ישראל, שהייתה באותה תקופה בשיאו של משבר כלכלי ותחת משטר "צנע" לא יכלה להרשות לעצמה הקמת אנדרטה רחבת היקף. לפיכך הופיעה במפרט התחרות לתכנון האתר בקשה לפשטות וצניעות המתאימות "לתנועה עממית ולמדינה צעירה שנאבקת על קיומה ועסוקה במפעל קיבוץ הגלויות" וכמו כן לא לעבור על האיסור ההלכתי בעשיית פסל. המפרט דרש, מלבד תכנון קבר הרצל, גם את תכנון קבריהם של בני משפחתו ואת קברו של דוד וולפסון (ממשיכו של הרצל בראשות התנועה הציונית).

עד מאי 1951 הגישו את הצעותיהם לאתר 63 אדריכלים ופסלים מ-11 ארצות. חבר השופטים החליט פה אחד ובחר את תוכניתו של האדריכל הירושלמי יוסף קלארווין (שלימים תכנן גם את משכן הכנסת בעיר). תוכניתו של קלארווין כללה הקמת מאוזוליאום מעל הקבר בצורת כיפה בגובה של ששה מטרים אך מחוסר תקציב התוכנית נעצרה. במהלך הזמן שבו התוכנית הוקפאה החלו לפקוד את הקבר אנשים פרטיים שהחלו לקיים טקסים פרטיים מסביב לקבר. בשנת 1959 החליטה הנהלת ההסתדרות הציונית לגנוז את התוכנית באופן סופי ולהישאר עם מצבת אבן פשוטה. לאחר גניזת התוכנית החלו העבודות להקמת הפארק עם הגנים מסביב לקבר ובשאר אזורי ההר בתכננו של אדריכל הנוף יעקב ניצן. בשנת 1960 הוקמה מצבה קבועה מעל הקבר, עשויה מאבן שחורה ועליה הכיתוב - הרצל.

ליד רחבת קברו של הרצל, נקברו עצמות הוריו ואחותו שהועלו לארץ מעט אחריו. בספטמבר 2006 הועלו עצמות ילדיו האנס ופאולינה, ונקברו גם הם בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל.

בית הקברות האזרחי הממלכתי של מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של אליעזר קפלן בחלקת גדולי האומה
קבר האחים לחללי סלבדור

בית הקברות האזרחי בהר הרצל מורכב מחלקות שונות שאין קשר מהותי בניהן. לכל אחת מחלקות אלו היו נסיבות הקמה ייחודיות.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חלקת גדולי האומה

בשנת 1952, עם פטירתו של שר האוצר וסגן ראש הממשלה אליעזר קפלן, החליט ראש הממשלה דוד בן גוריון לקבור את קפלן בשולי בית הקברות הצבאי בהר הרצל משום שהוא "נפל על משמר המדינה". יוסף וייץ, שהיה אחראי על קברו של הרצל והשטח המקיף אותו, לקבורת קפלן בשטח משום שוועד הנאמנים של הר הרצל החליט שלא ייקברו אישים נוספים בהר חוץ מהרצל ומחליפו בהנהלת הסוכנות - דוד וולפסון. וייץ הציע להקים בהר המנוחות חלקה מיוחדת שתיועד ל"אישי האומה" וקפלן ייקבר בה. לאחר דין ודברים הורה בן גוריון על קבורת קפלן בהר הרצל. לאחר קבורתו של קפלן הוחלט על העברת המשך הטיפול בחלקה למחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון. המצבה על קברו של קפלן, שבעקבותיה נקבע עיצוב שאר המצבות בחלקה, עוצבה על ידי מתכנן בית הקברות הצבאי בהר - אשר חירם.‏[4]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל

באותה השנה הועלו עצמותיו של דוד וולפסון ונקברו בחלקה מיוחדת בהר הרצל. בחלקה זו נקברו בהמשך גם שאר ראשי ההסתדרות הציונית העולמית. עצמותיהם של בני משפחתו של הרצל, שהובאו לארץ בשלבים החל משנות ה-50 ועד שנות ה-2000, נקברו גם הן באותה חלקה.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חלקת משפחת ז'בוטינסקי

בשנת 1964, עם העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי הוכשרה חלקה קבורה מיוחדת עבורו ועבור בני משפחתו בסמוך לחלקת גדולי האומה.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חלקת המעפילים בהר הרצל

באותה שנה, עם העלאת עצמותיהם לארץ של נספי אוניית המעפילים "סלבדור" הוקמה בסמוך לחלקת משפחת ז'בוטינסקי, חלקה מיוחדת עבורם שהוקדשה גם עבור חללים נוספים של אוניות מעפילים. בשנת 1992 הוקמה חלקה נוספת לקבורת חללי אוניית המעפילים אגוז.

בית הקברות הצבאי הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הקברות הצבאי בהר הרצל
חלקת חללי מחלקת הל"ה

בשנת 1949, במקביל לתהליך הבאתו לקבורה של הרצל (ללא קשר לעניין) החל משרד הביטחון לאתר מקומות להקמתם של מספר בתי קברות צבאיים שבהם יובאו לקבורה ההרוגים הרבים של מלחמת העצמאות. במספר ערים נבחרו שטחים בהם יוקמו בתי העלמין הצבאיים, ומשרד הביטחון פנה אל הקרן הקיימת על מנת לאתר אזור בירושלים שבו יוקם בית העלמין הצבאי של העיר. האתר שנבחר להקמת בית הקברות בירושלים היה חלק מהגבעה עליה הוחלט כבר קודם לקבור את הרצל. לאחר שהתברר ש"לפי דברי המטפלים, יספיק השטח לתוכנית של קבר הרצל, ויהיה שטח מתאים לבית קברות צבאי, וכנראה שעל גבעה אחת יהיה הקבר של יוצר החזון הציוני ובית הקברות של מגשימי הציונות". תכנית זו לא מצאה חן בעיני מתכנני אתר קבר הרצל שלא רצו "להאפיל" על הקבר אך התקבלה לאחר שמתכנני בית הקברות הצבאי התחייבו שהתכנית לא תפריע לבניית האתר סביב לקבר הרצל ולבית הקברות הצבאי הוגדרו כניסות נפרדות.‏[5] אל בית הקברות החדש הועברו גופותיהם של הנופלים בקרבות על ירושלים.‏[6]

לתכנון בית הקברות נבחר האדריכל אשר חירם, שהיה "אדריכל הבית" של היחידה להנצחת החייל. בשל האילוצים הטופוגרפיים בבניית בית קברות על צלע הר, בנה חירם טרסות שיחלקו את ההר לחלקות עם קרקע ישרה. גם המצבה הצבאית בבית קברות זה ובשאר בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל עוצבה על ידי חירם. את הגנים בהר תכנן הגנן חיים גלעדי.

בשל מיקומו של בית הקברות בירושלים הוחלט שהוא לא ישמש רק כבית קברות איזורי אלא כבית הקברות הצבאי הלאומי. עקב החלטה זו נקברו במקום גם נופלים מהתקופה שלפני הקמת המדינה שחלקם נקברו בקברי אחים – נופלי המחתרות, עולי הגרדום, לוחמי הבריגדה היהודית, צנחני היישוב, וכדומה. בנוסף, הוקמו בהר אנדרטאות מרכזיות לקבוצות שונות שלא הובאו לקבר ישראל או שנקברו במקומות אחרים.

ההר בנוי חלקות חלקות, כאשר חללי מלחמת העצמאות קבורים בחלקות שונות על פי אזורי הקרבות. חללי המלחמות הבאות (עד מלחמת יום הכיפורים), נקברו בחלקות שהוקדשו לחללי אותה מלחמה. החל ממלחמת ההתשה, נקברים כל החללים יחד על פי סדר נפילתם. בנוסף לחלקות הכלליות נמצאות בהר גם חלקות "ייחודיות" כדוגמת חלקת עולי הגרדום, חלקת המשטרה, קברי אחים ועוד. לזכר חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע נמצא בבית הקברות גן הנעדרים. בשנת 1954 בעת הרחבת בית הקברות, נתגלתה במקום מערת קבורה מתקופת בית שני. המערה שומרה ושולבה באתר. בכל חלקה בבית הקברות ישנה רחבה קטנה לטקסים ובנוסף קיימת רחבה מרכזית לטקסים גדולים יותר.

היכל הזיכרון הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היכל הזיכרון הלאומי

היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל הוא מיזם של משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום. לפי התכנון כל טקסי יום הזיכרון אמורים לעבור אליו מרחבת הטקסים המרכזית שנמצאת בבית הקברות הצבאי. בחודש פברואר 2014 החלה הבנייה בכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי והיא כוללת גם כניסה חדשה לאתר.

לצד היכל הזיכרון ימוקמו משרדי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון.‏[7][8]

אנדרטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת מגיני הרובע היהודי

בהר הרצל ובבית הקברות הצבאי בו הוקמו במהלך השנים מספר רב של אנדרטאות ואתרי הנצחה, חלקם לזכר חיילים וחלקם לזכר אזרחים.

אנדרטאות לזכר חיילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטאות לזכר אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים נוספים בהר הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון הרצל
  • מוזיאון הרצל - ניצב ברחבת הכניסה הראשית, ובו תצוגה על חייו ופועלו, כולל שיחזור חדר עבודתו בווינה עם רהיטיו המקוריים. בשנת 2005 שופץ ושודרג המוזיאון והפך לאינטראקטיבי.
  • מדרשת הר הרצל - מרכז חינוכי הנמצא בצמוד אל מוזיאון הרצל ליד רחבת הכניסה הראשית. הבניין החדש הוקם בשנת 2010 והחליף את המדרשה לציונות ששכנה בבניין מוזיאון הרצל. המדרשה הוקמה בתור המרכז הארצי ללימוד הציונות ונפתחה בשנת 2013.
  • גן האומות - נמצא בחלקו הדרומי של ההר, בין קברו של הרצל לרחבת הכניסה הראשית. הגן מרוכב מעצים שניטעו בידי נשיאים וראשי מדינות שביקרו בארץ, כאשר על כל עץ מצוין שם הנוטע של אותה המדינה וסוג העץ שניטע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

סמל פורטל צה"ל.png

פורטל צה"ל הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים בצבא הגנה לישראל. הפורטל מציג את יחידות הצבא ומבנהו, חילותיו, אמצעי הלחימה שלו, אישים, היסטוריה צבאית וקרבות בהם לקח חלק ועוד.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אופיר בר-זהר, השרים אישרו הקמת היכל זיכרון בהר הרצל ב-40 מיליון ש', באתר הארץ, 22 באפריל 2012
  2. ^ נעמה ריבה, יש צל בירושלים: כך תיראה הכניסה החדשה להר הרצל, באתר Xnet‏, 6 בנובמבר 2013
  3. ^ http://www.businessinsider.com/worlds-most-stunning-cemeteries-2014-2?op=1
  4. ^ מעוז עזריהו בשיתוף מנשה שני במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל: השנים הראשונות, היחידה להנצחת החייל, אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון, 2013. עמ' 72
  5. ^ מעוז עזריהו בשיתוף מנשה שני במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל: השנים הראשונות, היחידה להנצחת החייל, אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון, 2013. עמ' 57
  6. ^ גבורי ישראל שנפלו הובאו לקברות בהר הרצל, דבר, 18 בנובמבר 1949; א. תלמי, פרשת חיפוש הגופות, דבר, 18 בנובמבר 1949; ב-228 ארונות מובלים חללי ירושלים למנוחת נצחים בהר-הרצל, מעריב, 17 בנובמבר 1949; חודש ימים נמשך ליקוט עצמות הקדושים, מעריב, 17 בנובמבר 1949 המשך; "בזכותם אנו חיים בירושלים" (שיחה עם הרב הצבאי הראשי סגן-האלוף ש. גורונצ'יק), מעריב, 17 בנובמבר 1949; א. ירושלמי, מסע האבל של 228 ארונות, מעריב, 20 בנובמבר 1949
  7. ^ ליאל קייזר, יום הזיכרון | שר הביטחון אהוד ברק הכריז על הקמת היכל זיכרון לאומי בהר הרצל, באתר הארץ, 18 באפריל 2010
  8. ^ נועם דביר, תוכנית היכל הזיכרון: קיר לבנים כמספר הנופלים, באורך 250 מטרים, באתר הארץ, 21 באפריל 2010