כיכר טקסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 41°02′13″N 28°59′09″E / 41.03694°N 28.98583°E / 41.03694; 28.98583

כיכר טקסים ממרומי מלון מרמרה

כיכר טַקְסים (טורקית Taksim Meydanı) היא כיכר מרכזית ומרכז תחבורתי באזור הנושא אותו שם ברובע בייאואולו (Beyoğlu) בחלק האירופי של איסטנבול בטורקיה. מקור שמה של הכיכר ב-"تقسيم", מילה טורקית ממוצא ערבי, שמשמעותה "חלוקה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז התרבות על שם אטאטורק ממזרח לכיכר

ב-1731 נבנתה אמת מים באורך של 23 קילומטר שהובילה מים אל איסטנבול מצפון. קצה אמת המים היה בכיכר, שהייתה הנקודה הגבוהה ביותר באזור. בשנת 1732 בנה הסולטאן מהמוט הראשון מאגר ומתקן לחלוקת מים בכיכר וזה העניק לה את שמה. המתקן חילק את המים לצינורות משנה שהזרימו אותם לרבעים הסמוכים לכיכר. המתקן נסגר בשנת 1950, אך מאגר המים ניצב עדיין בקצה המערבי של הכיכר.

לאורך שנות קיומה הייתה הכיכר מוקד חשוב להפגנות ולעצרות פוליטיות, ובמידה רבה שימשה כראי של החברה הטורקית כולה. ב-1 במאי 1977, במהלך הפגנה לרגל אחד במאי שבה השתתפו כחצי מיליון אנשי שמאל‏[1], נפתחה על המפגינים אש צלפים מכיוון בניין מאגר המים וייתכן שגם ממלון מרמרה שמדרום לכיכר. בין 34 ל-42 איש נהרגו ו-126 עד 220 איש נפצעו באירוע, רובם נמחצו או נדרסו במהלך הפאניקה שהשתלטה על הכיכר, והאירוע נודע לימים כ"טבח כיכר טקסים". העובדה שאיש לא נתפס או הועמד לדין בשל האירוע גרמה להאשמתה של המדינה העמוקה (טורקית "derin devlet") באחריות לו. הראשון שטען לכך בפומבי היה בולנט אג'וויט, ראש ממשלת טורקיה לפני האירוע ולאחריו אך לא בעת הטבח עצמו. אג'וויט טען ב-7 במאי 1977 כי "למספר ארגונים וכוחות של המדינה גופא, אך הנמצאים מחוץ לשלטון מדינת החוק הדמוקרטית" ("Devlet içindeki, fakat demokratik hukuk devletinin denetimi dışındaki bazı örgütler ve güçler") יש יד במקרה ‏[2][3].

בסוף חודש מאי 2013 החל בכיכר גל מחאות עקב התחלת בנייה של מרכז מסחרי בפארק טקסים גזי הצמוד לכיכר. המחאה החלה לאחר שהשלטונות אשרו לעקור מספר עצים לשם הקמת מרכז מסחרי. המחאות התפשטו והפכו למחאות נגד ראש הממשלה ארדואן.‏[4]

הכיכר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות בכיכר טקסים כנגד בניית המרכז המסחרי בפארק גזי יוני 2013

מאז 1928 ניצבת אנדרטת הרפובליקה (Cumhuriyet Anıtı) לזכרה של מלחמת העצמאות של טורקיה במרכז הכיכר העגולה בטקסים. האנדרטה, מעשה ידיו של הפסל האיטלקי פייטרו קנוניקה (Pietro Canonica), מתנשאת לגובה 11 מטרים ועשויה אבן וברונזה. לאנדרטה ארבע חזיתות שכל אחת מהן עוסקת בנושא אחר. בפינה הדרום-מערבית של הכיכר מתחילות שדרות העצמאות (İstiklal Caddesi), המדרחוב המרכזי ברובע ואחד החשובים בעיר כולה. לאורך שדרת העצמאות נמתח קו החשמלית הנוסטלגית (nostaljik tramvay) המקיף את הכיכר העגולה בטקסים ומקשר בינה לקו הפוניקולר התת-קרקעי, הטונל (Tünel). מצפון לכיכר העגולה שוכן "גן טקסים" (Taksim Gezi Parkı) המשתרע לאורך שדרות הרפובליקה (Cumhuriyet Caddesi), הדרך הראשית המובילה צפונה. לאורך שדרות העצמאות שכנו בעבר מחנות של חיל התותחנים ושל היניצ'רים, יחידת העילית הידועה בתקופת האימפריה העות'מאנית. עוד ניצבים בכיכר מרכז אטאטורק לתרבות (Atatürk Kültür Merkezi, AKM) ומלון מרמרה שגובהו 96 מטר. הכיכר, כמו האזור כולו, היא מוקד מסחר ובה מלונות, משרדי נסיעות, מסעדות ובתי עסק רבים נוספים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר טקסים במערך התחבורה המסילתי באיסטנבול
הפוניקולר בתחנת טקסים

לכיכר תפקיד מרכזי במערך התחבורה הציבורית והפרטית בעיר. מעבר להיותה נקודת מפגש לקווי אוטובוס ומוניות שירות, מאז שנת 2000 פועלת מתחת לכיכר תחנת רכבת תחתית הנושאת את שמה ומשמשת באופן זמני כתחנה הסופית בקצהו הדרומי של קו הרכבת התחתית בעיר. בנוסף יוצא מהכיכר פוניקולר קבאטש-טקסים המוביל בתוך פחות משתי דקות אל רובע קבאטש (Kabataş) שלחוף הבוספורוס ואל תחנת הרכבת הקלה שנמצאת בו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיכר טקסים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]