כירוקיטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 34°47′49″N 33°20′36″E / 34.79694°N 33.34333°E / 34.79694; 33.34333

כירוקיטיה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Khirokitia2.jpg
מראה הבתים העגולים המשוחזרים בצידה המזרחי של כירוקיטיה
מדינה Flag of Cyprus.svg קפריסין
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1998, לפי קריטריונים 2, 3, 4
מראה באתר

כירוקיטיה (יוונית Χοιροκοιτία) הוא אתר ארכאולוגי בדרומה של קפריסין, בחצי הדרך בין לרנקה ללימסול, אשר התגלה בשנת 1934. חשיבותו של המקום היא בכך שזהו היישוב הראשון הידוע באי אשר התאפיין בתרבות מפותחת ומאורגנת, ומאז שנת 1998 הוא מוכרז כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף האלף התשיעי לפני הספירה התקיים יישוב ארעי של ציידים-לקטים בקפריסין, אך החוקרים בדעה כי הם עזבו את האי זמן קצר לאחר מכן. יישוב של קבע החל בקפריסין בסביבות שנת 7000 לפנה"ס, מועד בו הוקמה כירוקיטיה על גבעה סמוך לנהר מרוני, ככל הנראה בידי מתיישבים שהגיעו מאסיה הקטנה או מהלבנט. מקימי היישוב היו חקלאים שגידלו דגנים ובעלי חיים משלושה מינים - עיזים, כבשים וחזירים אותם הביאו עימם מארצות מוצאם. מסיבה שטרם נתבררה, נינטשה כירוקיטיה, כמו גם כ-20 יישובים אחרים ברחבי האי, באמצע האלף ה-6 לפנה"ס, ויושבה מחדש רק אלף שנים לאחר מכן.

יישוב מאוחר זה הותיר אחריו ממצאי מבנים מרשימים פחות מקודמו, אך מתקופה זו התגלו עדויות לגידול צמחים ובעלי חיים מסוגים נוספים, כמו האייל, וכן שרידי קדרות אופייניים, הרומזים לכך שהמתיישבים החדשים השתייכו לקבוצת מהגרים חדשה באי. האתר ננטש באופן סופי בתחילת האלף הרביעי לפנה"ס.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כירוקיטיה יושבת על מורדותיה של גבעה סמוך לפיתול בנהר מרוני, במרחק של כ-6 ק"מ צפונית לחופי הים התיכון. אורכו של האתר כ-200 מטר ממזרח למערב, והוא משתרע על שטח של כ-1.5 הקטאר. המבנים המוקדמים ביותר במקום עגולים ושוכנים על שיפוליה המזרחיים של הגבעה. מתחם זה הוקף בחומה ממנה נחשף קטע באורך של יותר מ-180 מטר. הגישה אל המתחם הייתה ממערב, ומיתר צדדיו הוא הוקף על ידי מורדותיו של עמק הנהר. חלקו המאוחר יותר של היישוב הוקם בצידה המערבי של הגבעה, והוקף גם הוא בחומה ממנה נחשף קטע של כ-60 מטר. חומה זו, העשויה מגושי אבן גדולים, נישאה לגובה של 3 מטר והייתה ברוחב של 2.5 מטר.

כ-20 בתים נחשפו במקום. קוטרם החיצוני נע בין 2.3 ל-9.2 מטר וקירותיהם עבים למדי, כך שקוטרם הפנימי נע בין 1.4 ל-4.8 מטר בלבד. הבתים הוקמו בצפיפות מאבן גיר, צפחה ומלבני בוץ, ישירות על הקרקע וללא שימוש ביסודות. החוקרים סבורים כי הבקתות העגולות תפקדו כחדרים אשר נבנו סביב חצר מרכזית, ויחדיו יצרו יחידת דיור אחת. גגות הבתים היו שטוחים ועשויים מענפים ומגומא שצופו בצפחה, ובקירות חלק מהם נקבעו חלונות. במספר מקומות קיימות עדויות לכך שקירותיהם הפנימיים של הבתים היו צבועים, ונתגלו ראיות גם לעמודים שתמכו בקומות העליונות. בתוך הבתים התגלו תנורים וספסלים, ובסמוך להם שכנו אסמים, דירים ומבנים אחרים שנועדו לשימושים חקלאיים וביתיים.

בחלק מהבתים התגלו שרידי אדם שנקברו מתחת לרצפת האדמה, ואלה מעידים על טקסי קבורה שנהגו במקום, או על צורה כלשהי של פולחן שהוקדש לאבות המשפחה. אוכלוסיית היישוב מנתה בין 300 ל-600 איש בכל פרק זמן נתון. התושבים היו נמוכים למדי - הגברים היו בממוצע בגובה של 1.61 מטר והנשים בגובה של 1.51 מטר. תוחלת החיים עמדה על 22 שנים בשל תמותת תינוקות גבוהה.

באתר נמצאו כלים מאבן ומעצם, ומאוחר יותר גם כלי קדרות, אך הממצאים החשובים ביותר הם דמויות אנושיות מאבן, ובמקרה אחד גם מחרס, המצביעים על קיומה של אמונה רוחנית בקרב התושבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כירוקיטיה בוויקישיתוף


Flag of Cyprus
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בקפריסין

פאפוסהכנסיות המצוירות בהרי הטרואודוסכירוקיטיה