לוגריתם
|
לוגריתמים בבסיסים שונים : אדום הוא בבסיס e, צהוב בבסיס 2, כחול בבסיס 1/2. כל שֶנֶת על גבי הציר היא בגודל יחידה אחת. לוגריתמים בכל הבסיסים עוברים דרך הנקודה (1,0) , שכן כל מספר שאינו 0 ומועלה בחזקת 0 נותן תוצאה 1. בנוסף כולם עוברים דרך (1,"b"), עבור בסיס "b" שכן כל מספר מועלה בחזקת 1 הוא המספר עצמו.
|
במתמטיקה, לוגריתם (Logarithm) הוא פונקציה הפוכה לפונקציה המעריכית. הפונקציה מסומנת באותיות
.
הלוגריתם של
בבסיס נתון
(הגדול מאפס ושונה מ-1 ובהתאם x חיובי), הוא החזקה שבה יש להעלות את
כדי לקבל את
.
אם
ו־
, נאמר ש־
הוא לוגריתם של
לפי בסיס
, ונכתוב זאת:
.
- דוגמה:
, משום ש-
. - ובמילים: הלוגריתם של
לפי בסיס
הוא
, משום ש־
בחזקת
שווה ל־
.
בסיס ברירת המחדל:
שימוש בסימון
ללא ציון הבסיס עלול לבלבל מעט, משום שמשמעותו משתנה לפי ההקשר:
- בטקסטים מתמטיים משמעותו
(הלוגריתם הטבעי, שבסיסו מספר אוילר). נהוג לכתוב פונקציה זו בקיצור
. - בטקסטים הנדסיים משמעותו
. - בטקסטים שעוסקים במדעי המחשב משמעותו
, לעתים נכתב בקיצור
.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע היסטורי
הלוגריתמים הוכנסו לשימוש בתחילת המאה ה-17 על ידי ג'ון נפייר. עד להחלפתם על ידי המחשב והמחשבון, בחצי השני של המאה ה-20, היו הלוגריתמים כלי עזר עיקרי לחישוב, באמצעות לוח לוגריתמים ובאמצעות סרגל חישוב. הרעיון הבסיסי מאחורי שני עזרי חישוב אלה הוא הכלל לפיו לוגריתם של מכפלה שווה לסכום הלוגריתמים של כל אחד מאיברי המכפלה. כלל זה מאפשר להחליף פעולת כפל, שהיא פעולה מורכבת יחסית, בפעולת החיבור הפשוטה יותר. בכלים אלה נעשה שימוש בלוגריתמים לפי בסיס
.
[עריכה] חוקי הלוגריתמים
החוקים המפורטים להלן נכונים לכל
ממשיים חיוביים, ובתנאי שבסיס הלוגריתמים שונה מ־1.
|
ערכים מיוחדים |
|
|
כפל, חילוק והעלאה בחזקה |
לכל
ממשי:
|
|
הלוגריתם והפונקציה המעריכית |
לכל
ממשי:
|
|
שינוי בסיס הלוגריתם |
|
|
כאשר a > 1:
כאשר a < 1:
כאשר a > 1:
כאשר a < 1:
|
|
|
|
|
|
|
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
, משום ש-
.
לפי בסיס
, משום ש־
(ה
.
.
, לעתים נכתב בקיצור
.








, מחשבים
או
, שנותן תוצאה זהה).








