סימון מתמטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במתמטיקה ובלוגיקה נהוג לסמן עצמים, יחסים ואף מילות קישור בסימנים מיוחדים, על-מנת לקצר ולחסוך אי-הבנות בכתיבה ובקריאה. בערך זה מובאת רשימה של סימונים שכיחים.

קריאתם של ביטויים מתמטיים נעשית משמאל לימין, גם כאשר הם משולבים בטקסט עברי.

שימוש באותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה מערכות מספרים וקבועים מספריים שקיבלו סימן קבוע משלהם (ראו להלן).

מלבד אלה, נהוגה היררכיה של סוגי אותיות, הנמצאת בהתאמת-מה לגודלו של האובייקט המסומן. לדוגמה, מרחב וקטורי יסומן באות לטינית גדולה כגון \ V, בעוד שאבריו יסומנו באותיות קטנות \ u,v, ומשפחה של מרחבים תסומן באות מעוטרת כגון \ \mathcal V. אלו אינם כללים מחייבים, ויש להם יוצאי דופן רבים. לדוגמה, טופולוגיה מקובל לסמן באות היוונית טאו, בעוד שאת הקבוצות הפתוחות השייכות לטופולוגיה מסמנים באותיות לטיניות גדולות, למשל \ U.

לרוב האותיות בהן נעשה שימוש מגיעות מהאלפבית הלטיני או מהאלפבית היווני. לעתים נדירות יותר נעשה שימוש גם במערכות כתב אחרות. למשל באלפבית העברי נעשה שימוש לציון עוצמות.

סימונים אריתמטיים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם דוגמה הערות
\ + פלוס / חיבור \ 1 + 3 = 4 משמש גם לחיבור קבוצות
\ - מינוס / חיסור \ 4 - 1 = 3
\ \cdot או \ \times כפל \ 2 \cdot 4 = 4 \times 2 = 8 בדרך כלל, אפשר להשתמש בסימון \cdot ובסימון \times להביע את אותה הפעולה. אך כאשר מדובר בווקטורים, לשני הסימונים יש כוונות שונות. הביטוי {\vec A}\cdot{\vec B} הוא מכפלה סקלרית, אבל {\vec A}\times{\vec B} הוא מכפלה וקטורית. בנוסף עדיף להשתמש בסימון \cdot כאשר יש פרמטרים או נעלמים כדי למנוע בלבול עם המשתנה \ x.
\ \frac{a}{b}, \ a/b או \ a:b חילוק \ \frac{8}{4} = 8/4 = 8:4 = 2
\left(~~\right) סוגריים 3\times\left(5-1\right)=12 הסוגריים קובעים את סדר הפעולות: הפעולות בתוך הסוגריים מופעלות לפני הפעולות מחוצה להם. הסוגריים מסמנים גם n-יות סדורות, שבהם חשיבות לסדר (בניגוד לקבוצות), לדוגמה: \left(5, 4, 3\right). הסימון (a,b) מסמן גם קטע פתוח.
\ a^b חזקה \ 2^3 = 8
\ \sqrt{a} שורש ריבועי \ \sqrt{4} = 2
\ \sqrt[n]{a} שורש מסדר n \ \sqrt[3]{8} =2
\ \left|a\right| ערך מוחלט (או עוצמה או דטרמיננטה) \ |1| = |-1| = 1 הערך המוחלט של מספר ממשי או מרוכב הוא המרחק שלו מאפס. הסימון משמש גם לדטרמיננטה של מטריצה או לעוצמה (מספר האיברים) של קבוצה.
\ \pm פלוס מינוס
  1. \ x=\pm3
  2. 41\%\pm2\%
שני שימושים עיקריים: 1. לציון שכל אחד משני הסימנים (פלוס או מינוס) אפשרי, כגון "פתרונות המשוואה \ x^2=9 הם \ x=\pm 3". מקובל שאם התו מופיע פעמיים באותו ביטוי, הוא מתייחס לאותו סימן: \ 4\cdot \sqrt{9} = 4\cdot (\pm 3) = \pm 12; כדי לתאר סימנים הפוכים, משתמשים בתו ההפוך \ \mp, כגון \cos(A \pm B) = \cos A \cos B \mp \sin A \sin B.

2. לציון טווח (כגון בסטטיסטיקה, \ 41\%\pm 2\%, היינו בין \ 39\% ל-\ 43\%)

יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם משמעות דוגמה דוגמה במילים הערות
\ = שווה הביטויים בשני צדי הסימון שווים זה לזה \ A=B \ A שווה ל- \ B
\ > גדול מ- הביטוי בצד שמאל גדול מהביטוי בצד ימין \ A > B \ A גדול מ- \ B קיים סימון הפוך: \ <
\ \geq גדול מ- או שווה ל- הביטוי בצד שמאל גדול או שווה לביטוי בצד ימין \ A \geq B \ A גדול מ או שווה ל- \ B קיים סימון הפוך: \ \leq
\gg הרבה יותר גדול מ- הביטוי בצד שמאל הרבה יותר גדול (כך שהביטויים לא באותו סדר גודל) מהבטוי בצד ימין
 A\gg B \ A הרבה יותר גדול מ- \ B קיים סימון הפוך: \ \ll
\ \sim דומה ל-, שקול ל- סימון כללי ליחסי שקילות רבים \ A \sim B \ A דומה ל- \ B
\ \approx שווה בקירוב ל- הביטויים שווים בערכם המקורב זה לזה \ A \approx B \ A שווה בקירוב ל - \ B לעתים משמש במקום \ \sim לסימון שקילות
 \ \not{} אינו היחס אליו הסימן מצטרף אינו מתקיים \ A \neq B \ A אינו שווה ל - \ B מצטרף כשלילה למגוון סימונים שונים
\propto יחס ישר הביטוי בצד שמאל נמצא ביחס ישיר לביטוי בצד ימין. A\propto B \ A נמצא ביחס ישר ל - \ B נפוץ גם בפיזיקה
\cong איזומורפיות האובייקטים משני צידי הסימן איזומורפיים זה לזה. A \cong B \ A איזומורפי ל- \ B יחס זה משמש בעיקר בין מבנים אלגבריים

לוגיקה פורמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטים מורכבים לעתים מחלקים, אשר גוררים לוגית זה את זה. למשל המשפט "בכל מחשב יש מעבד", גורר שאם קיים מחשב, אזי קיים מעבד. הוא אינו גורר שקיים מחשב, או שאם יש מעבד, הוא בהכרח נמצא בתוך מחשב. המשפט "כל מעבד נמצא במחשב" אינו נובע מהמשפט הנ"ל. כמו כן, ישנם משפטים השקולים זה לזה, למשל "כל העטים כחולים, ורק הם כחולים", ו - "אם משהו הוא כחול, אזי הוא עט, ואם משהו הוא עט, אזי הוא כחול". בקיצור, אפשר לומר ש"x הוא עט אם ורק אם הוא כחול". סימני הלוגיקה הפורמלית מאפשרים להצרין את הקשרים הללו.

על הסימונים האלה אמר המתמטיקאי פול הלמוס‏[1] "... הסימבוליזם של הלוגיקה הפורמלית חיוני לדיון בלוגיקה של המתמטיקה, אבל בתור אמצעי להעברת רעיונות מאדם לאדם הוא הופך לקוד מסורבל. הכותב נאלץ לקודד בו את המחשבות שלו (אני מסרב להאמין שאדם כלשהו חושב במונחי \ \wedge, \vee או \ \exists), והקורא נאלץ לפענח אותו. בשני הכיוונים מדובר בבזבוז זמן. פסוקים פורמליים הם משהו שמכונות יכולות לכתוב, ומעטים מלבד מכונות יכולים לקרוא".

סימון שם משמעות דוגמה דוגמה במילים הערות
\ \neg שלילה היפוך ערך אמת \ \neg A אם \ A אמיתי אז \neg A שקרי ולהיפך מקובלים גם הסימונים \sim A ו-\bar{A}
\ \Rightarrow גורר ש- הביטוי / ההסק הלוגי מצד שמאל גורר את זה שמצד ימין \ A = B \Rightarrow B = A \ A = B גורר ש - \ B = A
\ \Leftrightarrow אם ורק אם / שקילות הביטויים גוררים זה את זה \ A = B \Leftrightarrow B = A \ A = B אם ורק אם - \ B = A
 \or או הביטוי הוא אמת אם אחד מהאיברים מצידי הסימן הוא אמת, אחרת שקר A \or B הביטוי הוא אמת אם \ A נכון או \ B נכון
 \and וגם הביטוי הוא אמת אם שני מהאיברים מצידי הסימן הוא אמת, אחרת שקר A \and B הביטוי הוא אמת אם \ A נכון וגם \ B נכון
\ \forall לכל לכל איבר המקיים [...] \ \forall a > 10 : a > 9 לכל a הגדול מ-10, a גדול מ-9
\ \exist קיים קיים איבר המקיים [...] \ \exist~a < 3 קיים a הקטן מ-3.
\ \exist ! קיים יחיד קיים איבר יחיד המקיים [...] \ \exist ! L \in \mathbb{N}: 7 < L < 9 קיים מספר טבעי יחיד \ L בין 7 ל- 9.
\ \equiv מוגדר בתור / שקול ל- / שווה תמיד ל - הביטוי בצד שמאל מוגדר כביטוי בצד ימין \ A \equiv B הסימון משמש למספר דברים שונים במתמטיקה
\ := מוגדר בתור הביטוי בצד שמאל מוגדר כביטוי בצד ימין \ A := B \ A מוגדר בתור \ B מקור הסימון הוא פעולת ההשמה בשפות תכנות (מדעי המחשב)

גאומטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם דוגמה הסבר במילים
AB ישר/קטע AB הקטע הישר שקודקודיו הם הנקודות A ו-B (הישר העובר בין A ל-B)
\angle זווית \alpha = \angle BAC במשולש ABC הזווית \ \alpha היא הזווית שנוצרת בקודקוד A בין הישרים AB ל-AC
\perp אורתוגונליות/ניצבות/מאונכות \ AB \perp BD הישר AB מאונך ל-BD
\| ישרים מקבילים \ AB \| CD הישר AB מקביל ל-CD
\triangle משולש  \triangle BAC המשולש ABC שצלעותיו הן AB, BC ו-CA
\theta^\circ זווית במעלות קשת \ 360^\circ במעגל יש 360 מעלות

תורת המספרים האלמנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם משמעות דוגמה
\ a|b \ \ מחלק מספר המחלק מספר אחר: \ 7 | 21 אבל \ 7 \!\not | \,20.  
\gcd(a,b) מחלק משותף מקסימלי המספר הטבעי הגדול ביותר המחלק שני מספרים נתונים \gcd(4,6)=2
\ a\equiv b \pmod{n} שקילות מודולרית המספרים שקולים מודולו n, כלומר, נותנים אותה שארית בחלוקה ל-n. 6 \equiv 1 \pmod{5}
\ \left( \frac{a}{p} \right) סימן לז'נדר / סימן יעקובי הסימן הוא 1+ אם a הוא שארית ריבועית מודולו p  \left( \frac{9}{11} \right) = +1

קומבינטוריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם משמעות דוגמה דוגמה במילים הערות
\ ! עצרת \ n! הוא מכפלת כל המספרים הטבעיים מ-1 עד n. \ 5! = 1\times2\times3\times4\times5 = 120 מספר התמורות של n עצמים שונים. מקובל להגדיר \ 0!=1.
\ {n\choose k} מקדם בינומי מספר תת-הקבוצות בגודל k של קבוצה בגודל n {5 \choose 3} = \frac{5!}{3!2!}. במקרה הכללי: {n \choose k} = \frac{n!}{k!(n-k)!}. מסומן גם כ-\ C(n,k).

תורת הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, קבוצות מסומנות בסוגריים מסולסלים, כאשר איברי הקבוצה מנויים בין הסוגריים. כך ניתן גם להגדיר את הקבוצה, באופן חד משמעי: תחילה נסמן את האיברים, ואחר כך את התנאי שהם מקיימים, כאשר קיימת הפרדה ביניהם. למשל, קבוצת כל המספרים הממשיים הקטנים מ-2 אך הגדולים מ-1 תסומן: \ A = \{ a \mid 1<a<2 \} או: \ A = \{ a \mid 1<a,a<2 \}.

סימונים מקובלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם הסבר דוגמה דוגמה במילים הערות
\ \in נמצא ב - / שייך ל - הביטוי בצד שמאל נמצא כאיבר בקבוצה שבצד ימין \ A \in B \ A שייך ל- \ B
\ \subset מוכל ב- הקבוצה בצדו השמאלי של הסימן מוכלת בקבוצה שבצדו הימני של הסימן \ A \subset B \ A מוכל ב- \ B אפשר גם כך: הקבוצה בצד הימני מוכלת בקבוצה שבצד השמאלי: \ \supset
\ \subseteq מוכל או שווה ל- הקבוצה בצדו השמאלי של הסימן מוכלת בקבוצה בצדו הימני של הסימן או שווה לה \ A \subseteq B \ A מוכל ב- או שווה ל- \ B אפשר גם כך: הקבוצה בצד הימני מוכלת בקבוצה בצד השמאלי, או שווה לה: \ \supseteq
\ \cup איחוד איחוד של שתי קבוצות \ A ו-\ B הוא הקבוצה המכילה את כל האיברים של שתי הקבוצות \ A\cup B \ A איחוד \ B  
\ \cap חיתוך חיתוך של שתי קבוצות \ A ו-\ B הוא הקבוצה המכילה את כל האיברים ב-\ A ששייכים גם ל-\ B \ A\cap B \ A חיתוך \ B  
\cup\!\!\!\cdot או \uplus או \sqcup איחוד זר איחוד של שתי קבוצות \ A ו-\ B זרות \ A\uplus B \ A איחוד זר עם \ B מסמנים זאת כך כאשר A \cap B = \emptyset
- או \ הפרש קבוצות האיברים שנמצאים בקבוצה אחת אך לא באחרת A-B = A \backslash B A פחות B A - B = \{ x | x \in A \mbox{ and } x \notin B \}
\ \Delta הפרש סימטרי הפרש סימטרי של שתי קבוצות הוא קבוצת כל האיברים השייכים בדיוק לאחת משתי הקבוצות \ A\Delta B   A\Delta B=(A\backslash B)\cup(B\backslash A)
\ \times מכפלה קרטזית קבוצה המורכבת מזוגות סדורים של A ו-B \ A \times B   \ A \times B = \{ (a,b) \ | \ a \in A , b \in B \}
\ f : A \rightarrow B פונקציה מ-A ל-B פונקציה שהתחום שלה הוא הקבוצה A והטווח שלה הוא הקבוצה B \ x^2 : \mathbb{R} \rightarrow \mathbb{R} \ x^2 היא פונקציה מהממשיים לממשיים  
\ x \mapsto f(x) כלל התאמה תיאור כלל התאמה ואיזה איבר בטווח הוא מתאים לאיבר במקור \ x \mapsto x^2 פונקציה המתאימה ל-x את ריבועו x^2 מופיע בדרך כלל מתחת לביטוי מהצורה f: A \to B (ראו לעיל) ומושלם על ידו
\ f = \lambda x \in A . f(x) \in B פונקציה בתחשיב למדא תיאור פונקציה באמצעות סימון למדא \ \lambda x . x^2 פונקציה המתאימה ל-x את ריבועו x^2 סימון זה נמצא בשימוש בעיקר בלוגיקה מתמטית, שפות פורמליות ומדעי המחשב
\displaystyle\aleph_0 אלף אפס עוצמת המספרים הטבעיים - האינסוף הקטן ביותר, כמשמעותו של מושג זה בתורת הקבוצות | \mathbb{N} | = \aleph_0    
\!\, \aleph או 2^{\aleph_0} אלף - עוצמת הרצף עוצמתה של קבוצת המספרים הממשיים ושל קבוצת הנקודות על קו ישר או על קטע | \mathbb{R} | = \aleph    

קבוצות ומבנים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם הגדרה
\ \emptyset הקבוצה הריקה \ \emptyset = \{ \}
\ \mathbb{N} המספרים הטבעיים \ \mathbb{N} = \{0,1,2,3,... \} או \ \mathbb{N} = \{1,2,3,... \} (שתי האפשרויות מקובלות ותלויות בהקשר)
\ \mathbb{Z} המספרים השלמים \ \mathbb{Z} = \{ 0,\pm 1,\pm 2,\pm 3,... \}
\ \mathbb{Q} המספרים הרציונלים \ \mathbb{Q} = \{\frac{n}{m} \mid n,m\in \mathbb{Z},m\ne 0 \}
\ \mathbb{R} המספרים הממשיים
\ (a,b) קטע פתוח במספרים הממשיים \ \{x : a<x<b\}; סימונים כמו \ (,] או \ [,] מציינים שאחת מנקודות הקצה (או שתיהן, בהתאמה) כלולה (או כלולות) בקטע
\ \mathbb{C} המספרים המרוכבים \ \mathbb{C} = \{ x+yi \mid x,y \in \mathbb{R} \} כאשר \ i^2 = -1
\ \mathbb{F}_q השדה הסופי מסדר q השדה היחיד עד כדי איזומורפיזם הכולל q איברים (כש-q הוא חזקה של ראשוני)
\ \mathbb{Q}_p שדה המספרים ה-p-אדיים ההשלמה המטרית של \ \mathbb{Q} ביחס לערך מוחלט p-אדי

טופולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם הסבר דוגמה
\mathrm{Int}(A), A^\circ פנים של קבוצה קבוצת כל הנקודות שנמצאות בתוך קבוצה ולא על שפתה [0,1)^\circ = (0,1)
\mathrm{Cl}(A), \overline{A} סגור של קבוצה קבוצת הנקודות שנמצאות בקבוצה או על השפה שלה \overline{[0,1)} = [0,1]
\partial A שפה של קבוצה קבוצת הנקודות שאינן בפנים ואינן בחוץ של קבוצה \partial [0,1) = \{ 0 , 1 \}

אנליזה מתמטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם הסבר דוגמה
\ a_n איבר בסדרה \ \{ a_n \} כל איבר בסדרה מיוצג על ידי שם הסדרה ומספר האינדקס שלו בסדרה \ \{ a_n \} = a_1 , a_2 , a_3 , ... , a_n
\ f(x) פונקציה הפעלת הפונקציה \ f על המשתנה \ x \ f(x)= \sin (x) , f(\frac{\pi}{2} ) = \sin{( \frac{\pi}{2})} = 1
\ f ^ \prime או \ \dot {f} נגזרת סימון לנגזרת. הסימון הימני הוא המקובל יותר בקרב המתמטיקאים ואילו השמאלי נפוץ יותר בקרב פיזיקאים ובעיקר כאשר הנגזרת היא לפי הזמן. \ \dot{r} = v , (x^2)^ \prime =2x
\frac{\partial f(x,y)}{\partial x} d מסולסלת (∂), סימון לנגזרת חלקית הנגזרת החלקית של הפונקציה \displaystyle f(x,y) יחסית ל- \displaystyle x אבל לא ל-\displaystyle y \frac{\partial}{\partial x} x^3y=3x^2y
\ \partial_x נגזרת חלקית לפי המשתנה x נגזרת חלקית של הפונקציה f כאשר שאר משתניה קבועים, המיוצגת ומטופלת כאופרטור לינארי על מרחב הפונקציות הגזירות \ \partial_x f(x,y) = \partial_x x^3 y = 3x^2 y
\ \int אינטגרל סימון לאינטגרל. \int_a^b{f(x)dx}
\oint_{C} אינטגרל קווי על מסלול סגור (כלומר אין למסלול התחלה או סוף) וה-C הוא קיצור למילה האנגלית contour
\ \lim_{x \rightarrow a} f(x) גבול גבול של f (לרוב פונקציה או סדרה) כאשר המשתנה לפיו מחושב הגבול שואף ל- a \ \lim_{x \rightarrow 1}3x=3
\ \infty אינסוף (במשמעותו בחשבון אינפיניטסימלי) משמש לשם הצגת שאיפה לאינסוף של משתנים, סדרות ופונקציות \ \lim_{n \rightarrow \infty} n^2=\infty
\nabla או \vec{\nabla} נבלה או "דל" וקטור דיפרנציאלי הגרדיאנט של פונקציה סקלרית \displaystyle f(x) ~~~~~~~~ \nabla f(x)~~~~~~~~~

הדיברגנץ של פונקציה וקטורית \displaystyle {\vec f(x)} ~~~~~~~~ \nabla \cdot {\vec f(x)}
הרוטור של פונקציה וקטורית \displaystyle {\vec f(x)} ~~~~~~~~ \nabla \times {\vec f(x)}
הלפלסיאן של פונקציה סקלרית \displaystyle f(x) ~~~~~~~~ \nabla^2 f(x)

\ (f*g)(x) קונבולוציה הקונבולוציה של הפונקציה \displaystyle f(x) עם הפונקציה \displaystyle g(x) (h*g)(x) = \int_{-\infty}^{\infty} h(x-\tau)g(\tau)d\tau
F(\omega)={\mathcal F}\left\{f(t)\right\} או \hat{f} התמרת פורייה התמרת פורייה של הפונקציה \ f מתחום המשתנה \ t לתחום המשתנה  \ \omega
F(s)={\mathcal{L}}\left\{f(t)\right\} התמרת לפלס התמרת לפלס של הפונקציה \ f מתחום המשתנה \ t לתחום המשתנה \ s
\lceil~~\rceil פונקציית גג (ערך שלם עליון) המספר השלם הכי קטן אשר גדול או שווה למספר הנוכחי

\lceil7.1\rceil=8,~~\lceil-7.1\rceil=-7

\lfloor~~\rfloor פונקציית רצפה (ערך שלם תחתון) המספר השלם הכי גדול אשר קטן או שווה למספר הנוכחי (לעתים נרשם כסוגריים מרובעים: [~~][2])

\lfloor7.9\rfloor=7,~~\lfloor-7.9\rfloor=-8

אלגברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סימונים הנהוגים באלגברה לינארית ותחומים אחרים באלגברה מופשטת:

סימון שם הסבר דוגמה
\ \vec{v} \ , \ \bar{v} \ , \ \mathbf{v} וקטור (אלגברה) שתי הצורות מקובלות, לעתים נהוג אף לסמן וקטור באות דגושה. \ \vec{r} = (-1,4,2),\bar{A}=\mathbf{A}
\ \hat {u} וקטור יחידה וקטור בעל נורמה 1 \ \hat{x} = (1,0,0) , \hat{y} = (0,1,0) , \hat{z} = (0,0,1)
\ \oplus סכום ישר פעולה הבונה מבנה אלגברי מתוך מבנים נתונים. \ V \oplus \{ 0 \} = V
\ \mathbb{F}^n המרחב הווקטורי שאיבריו הם ה-n-יות הסדורות מעל שדה \ \mathbb{F} \ \mathbb{V} = \mathbb{R}^n
\ \langle \bar{a} , \bar{b} \rangle מכפלה פנימית של הווקטור a בווקטור b ראו מרחב מכפלה פנימית
\|x\| נורמה הכללה של מושג ה"אורך" עבור וקטור, להרחבה ראו נורמה \|x\|=\sqrt{\langle x,x\rangle}
\begin{pmatrix} x & y \\ z & v \end{pmatrix} או \begin{bmatrix}
x & y  \\
z & v \end{bmatrix} מטריצה
\det A = \left| \begin{array}{ccc} a_{11} & \cdots & a_{1n} \\ \vdots & \ddots & \vdots \\ a_{n1} & \cdots & a_{nn} \end{array} \right| דטרמיננטה של מטריצה פונקציה המקבלת מטריצה ומחזירה סקלר בשדה מעליה היא מוגדרת
\ [A:B] אינדקס של תת-חבורה B בחבורה A, או ממד של השדה A מעל תת-השדה B
  1. [ G : H ] = | G / H |   כאשר H \subset G חבורות.
  2. [ K : F ] = \dim_FK כאשר F \subset K שדות.
\ A/B חבורת מנה, חוג מנה, או הרחבת שדות.
R[x] חוג הפולינומים מעל חוג R חוג הפולינומים במשתנה x כך שמקדמי הפולינומים הם מ-R \mathbb{Q}[x] = חוג הפולינומים עם מקדמים רציונליים
\left[ \ \ , \ \ \right] קומוטטור בתורת החבורות: [g,h]=ghg^{-1}h^{-1}
בחוגים או אלגברות: [a,b]=ab-ba
\left[ \partial_x , x \right] = \partial_x x - x \partial_x = 1
\otimes מכפלה טנזורית K \otimes_F E מכפלה טנזורית של K ב-E מעל F
\hookrightarrow שיכון (מונומורפיזם) העתקה חד-חד-ערכית \ f : \mathbb{N} \hookrightarrow \mathbb{Z} \quad ; \quad f(n)=n
\twoheadrightarrow אפימורפיזם העתקה שהיא על \ g : \mathbb{Z} \twoheadrightarrow \mathbb{N} \quad ; \quad g(n)=|n|
R^\times (ולעתים גם R^*) חבורת האיברים ההפיכים בחוג R חבורת האיברים r \in R כך שקיים s \in R כך ש-rs=1_R = sr \mathbb{Z}^\times = \{ \pm 1 \} ו-\mathbb{R}^\times = \mathbb{R} - \{ 0 \}

הסתברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון שם הסבר דוגמה
\Pr [E] הסתברות מאורע מקרי הסתברות המאורע E \Pr [ A=6 \text{ and } E < 8], \Pr [ \text{a die falls on } 2]
P_X(x) (לפעמים בקיצור P(x)) הסתברות משתנה מקרי הסתברות המאורע שהמשתנה X מקבל את הערך x. P_X(x) = \Pr[X=x]
\Pr [A \mid B] הסתברות מותנית הסתברות המאורע A בהינתן שהמאורע B קרה \Pr[A\mid B] = \frac{\Pr[A \cap B]}{\Pr[B]}
\mathbb{E}X או \mathbb{E}[X] או \bar X או \langle X \rangle תוחלת התוחלת (ממוצע משוקלל) של משתנה מקרי X \mathbb{E}[ X ] = \sum_x xP(x).
\text{var}(X) שונות השונות של משתנה מקרי (מסמלת עד כמה מפוזרים הערכים סביב התוחלת שלהם) \operatorname{var}(X) = \mathbb{E}[(X-\mathbb{E}[X])^2]
\sigma סטיית תקן שורש השונות של משתנה מקרי \sigma = \operatorname{var}^{1/2}(X)
\sim דרך התפלגות כיצד מפולג משתנה מסוים X\sim U[0,1] - המשתנה X מפולג אחיד (Uniform) בין 0 ל-1.
Y\sim Bin(n,p) - המשתנה Y מפולג בינומית (Binomial) עם הפרמטרים n,p.
Z\sim N(\mu,\sigma^2 - המשתנה Z מפולג נורמלית עם תוחלת \mu ושונות \sigma^2.
R\sim b(p) - המשתנה R הוא משתנה ברנולי עם פרמטר p.
Q\sim Pois(\lambda) - המשתנה Q מפולג פואסונית עם פרמטר \lambda.

סימונים חשובים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימונים חשובים נוספים:

סימון שם הסבר דוגמה
\ c_i אינדקס האיבר במקום ה-i בסדרה כלשהי \ c_3 , a_4 , F_{42} , \alpha_{\beta_{\gamma}}
\ \sum_{i=a}^{n} סכום סכום האיברים בעלי האינדקסים a עד n \ \sum_{i=0}^{n} {q^i} = q^0+q^1+\dots+q^n= \frac{q^{n+1}-1}{q-1} (סכום סדרה הנדסית)
\ \prod_{i=a}^{n} מכפלה מכפלת האיברים בעלי האינדקסים a עד n \ \prod_{i=0}^{4} {a_i} = a_0 \cdot a_1 \cdot a_2 \cdot a_3 \cdot a_4
\ \pi הקבוע המתמטי פאי היחס בין היקף לקוטר המעגל \ \pi \approx 3.1415926
\ e הקבוע המתמטי e בסיס הלוגריתם הטבעי \ e = \sum_{n=0}^{\infty} (1/n!) \approx 2.718281828
\ i היחידה המדומה (קיצור באנגלית של המלה imaginary) \ i^2=-1 \mathbb{C} = \left\{ x + i y \mid x , y \in \mathbb{R} \right\}
\Re החלק הממשי של מספר מרוכב  \mbox{Re}\left\{5-2i\right\}= \Re\left\{5-2i\right\}=5 5 הוא החלק הממשי של המספר המרוכב ‎5-2i
\Im החלק המדומה של מספר מרוכב  \mbox{Im}\left\{5-2i\right\}= \Im\left\{5-2i\right\}=-2 (2-) הוא החלק המדומה של המספר המרוכב ‎5-2i
\ \circ הרכבת פונקציות (g \circ f)(x) = g(f(x)) \exp \circ \sin = [\![ x \mapsto e^{\sin(x)} ]\!]

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת המספרים הממשיים \ a_n מתכנסת לגבול \ L אם ורק אם

  • לכל \ \varepsilon > 0 קיים \ n_0 טבעי, כך שלכל \ n>n_0 מתקיים \ |a_n-L|< \varepsilon.

בסימונים, אפשר לכתוב \ \forall \varepsilon > 0: \exist n_0\in \mathbb{N}: \forall n > n_0: |a_n-L| < \varepsilon.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P mathematics.svg

פורטל המתמטיקה הוא שער לכל הנושאים הקשורים במתמטיקה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של ענף המתמטיקה, מושגי יסוד בתחום, היסטוריה של המתמטיקה, מתמטיקאים חשובים ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ How to write mathematics, 1970; מתורגם
  2. ^ ראו למשל: דניאלה ליבוביץ', חשבון אינפיניטסימלי I, האוניברסיטה הפתוחה, 2004