ליתיום פלואורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליתיום פלואורי
LiF-crystal.jPeG
בסגול - ליתיום, בצהוב-ירקרק - פלואור
פרטים
שמות נוספים פלואוריד הליתיום, ליתיום פלואוריד
נוסחה כימית LiF
מראה מוצק לבן
מצב צבירה בטמפרטורת החדר מוצק
טמפרטורת היתוך 845 °C (1118 K)
טמפרטורת רתיחה 1676 °C (1949 K)

ליתיום פלואורי הוא תרכובת אי-אורגנית שנוסחתה הכימית LiF. זהו מלח הליתיום של חומצה הידרופלואורית. ליתיום פלואורי הוא מוצק בצבע לבן בטמפרטורת החדר. הסריג שלו הוא יוני, במבנה אנלוגי לזה של נתרן כלורי, אך מסיסותו במים נמוכה בהרבה. ליתיום פלואורי משמש בין השאר בתערובות של מלחים מותכים[1] ובאופטיקה של אור אולטרה סגול.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליתיום פלואורי מיוצר מליתיום הידרוקסידי ומימן פלואורי או על ידי המסת ליתיום קרבונט במימן פלואורי עודף, ייבוש על ידי אידוי וחימום.

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחים מותכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלואור מיוצר על ידי אלקטרוליזה של אשלגן דו פלואורי מותך. האלקטרוליזה יעילה יותר כאשר האלקטרוליט מכיל אחוזים בודדים של ליתיום פלואורי. ייתכן כי הסיבה לכך היא יצירת שכבה של Li-C-F על אלקטרודות הפחמן[1] . מלח מותך שימושי, FLiNaK, מורכב מתערובת של ליתיום פלואורי, נתרן פלואורי ואשלגן פלואורי.

אופטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל הפער האסור הרחב שלו, גביש של ליתיום פלואוריד שקוף לאור אולטרה סגול, יותר מאשר כל חומר אחר, ולפיכך משמש באופטיקה של אור אולטרה-סגול[2], בדומה למגנזיום פלואורי.

גלאי קרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליתיום פלואורי משמש כאמצעי לגילוי סך החשיפה לקרינה מייננת מהסוגים גמא, בטא ונייטרונים. קריאת רמת החשיפה נעשית באמצעות חימום הגביש, הגורם לו לפלוט אור בעוצמה התלויה ברמת החשיפה לקרינה. [3]

כורים גרעיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליתיום פלואורי מצטיין ביציבות כימית ולתערובות LiF/BeF2 יש נקודת התכה נמוכה (360 עד 459 מעלות צלזיוס). ותכונות מצוינות מבחינת אינטרקציה עם נייטרונים. בשנים 1964-1969 הופעל במעבדות Oak Ridge בארצות הברית כור גרעיני ניסיוני, שהדלק הגרעיני שלו היה תערובת של מלחי פלואור, ביניהם אורניום ארבע-פלואורי. התערובת הכילה 65% ליתיום פלואורי, מועשר באיזוטופ הנפוץ ליתיום-7. נוזל הקירור במעגל הקירור הראשי של הכור היה תערובת מותכת של ליתיום פלואורי ובריליום דו-פלואורי . [4] מספר כורים נסיוניים ותכנונים של כורים עתידיים המבוססים על עקרונות דומים נעשו במהלך השנים ואף כיום .[5] [6]

קתודה עבור דיודה פולטת אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליתיום פלואורי משמש באופן נרחב בדיודה פולטת אור פולימרית כשכבת צימוד להגברת פליטת האלקטרונים מהקתודה. עובי שכבה אופייני הוא כננומטר אחד. [7][8][9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 J. Aigueperse, P. Mollard, D. Devilliers, M. Chemla, R. Faron, R. Romano, J. P. Cuer, “Fluorine Compounds, Inorganic” in Ullmann’s Encyclopedia of Industrial Chemistry, Wiley-VCH, Weinheim, 2005.
  2. ^ Crystran Ltd., a manufacturer of infrared and ultraviolet optics. אוחזר ב־2010-12-28.
  3. ^ CJKarzmark, J White and JF Fowler, Lithium Fluoride Thermoluminescence Dosimetry, Phys. Med. Biol. 1964, Vol. 9, No. 3, pp273-286
  4. ^ MW Rosenthal, An Account of Oak Ridge National Laboratory’s Thirteen Nuclear Reactors, Aug 2009 (rev. Mar 2010), Oak Ridge National Laboratory, ORNL/TM-2009/181 [1]
  5. ^ China enters race to develop nuclear energy from thorium | Duncan Clark | Environment | theguardian.com
  6. ^ Fuji molten Salt Reactor
  7. ^ Sigma-Aldrich website [2]
  8. ^ Z.Y.Liu et. al., Solution-processed small molecular electron transport layer for multilayer polymer light-emitting diodes, Synthetic Metals 161 (2011) 426–430
  9. ^ R.H Friend et.al., LiF/Al cathodes and the effect of LiF thickness on the device characteristics and built-in potential of polymer light-emitting diodes, Applied Physics Letters, Nov 2000, Vol. 77, iss. 19, pp. 3096-3098