לנוקס מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לנוקס מילר
Lennox Miller
לנוקס מילר (משמאל) בריצת 100 מטר באולימפיאדת מינכן (1972) בה זכה במקום השלישי
לנוקס מילר (משמאל) בריצת 100 מטר באולימפיאדת מינכן (1972) בה זכה במקום השלישי
לידה 8 באוקטובר 1946
קינגסטון, ג'מייקה
פטירה 8 בנובמבר 2004 (בגיל 58)
פסדינה, קליפורניה
מידע כללי
מדינה ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה
השכלה אוניברסיטת דרום קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 79 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.83 מטרים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 100 מטר
תקופת הפעילות 19651974 (כ־9 שנים)
הישגים
שיאים אישיים 100 יארד: 9.32 שניות
100 מטר: 10.04 שניות
200 מטר: 20.35 שניות
מאזן מדליות
מתחרה עבור ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה
אתלטיקה
המשחקים האולימפיים
כסף מקסיקו סיטי 1968 ריצת 100 מטר
ארד מינכן 1972 ריצת 100 מטר
משחקי חבר העמים הבריטי
זהב אדינבורו 1970 4X100 מטר
כסף אדינבורו 1970 ריצת 100 מטר
המשחקים הפאן-אמריקאיים
זהב קאלי 1971 4X100 מטר
כסף אדינבורו 1970 ריצת 100 מטר
אליפות איי הודו המערבית
זהב בריג'טאון 1965 ריצת 100 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לנוקס ולנסיה מילראנגלית: Lennox Valencia Miller; ‏8 באוקטובר 19468 בנובמבר 2004) הוא אתלט ג'מייקני שזכה במדליית כסף אולימפית (מקסיקו סיטי 1968) ובמדליית ארד אולימפית (מינכן 1972) בריצת 100 מטר. המדליה בה זכה באולימפיאדת מקסיקו סיטי הייתה המדליה האולימפית הראשונה של ג'מייקה. כמו כן זכה מילר במדליות זהב במשחקי חבר העמים הבריטי (אדינבורו 1970) ובמשחקים הפאן-אמריקאיים (קאלי 1971) במרוץ שליחים 4X100 מטר.

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנוקס מילר נולד ב-1946 בבירת ג'מייקה, קינגסטון. בנעוריו עבר לחיות בקליפורניה, ארצות הברית שם למד באוניברסיטת דרום קליפורניה פסיכולוגיה ובהמשך השלים לימודי רפואת שיניים. לאחר פרישתו מפעילות ספורטיבית פתח מילר מרפאת שיניים בפסדינה, קליפורניה בה עבד 30 שנה.

קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1965[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות איי הודו המערבית (אנ') שנערכה בברידג'טאון, ברבדוס זכה מילר במדליית זהב בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.6 שניות לפני פבלו מקניל (אנ') מג'מייקה (10.7 שניות) ווינסטון שורט (אנ') מטרינידד וטובגו (10.9 שניות).

1966[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי חבר העמים הבריטי שנערכו בקינגסטון, ג'מייקה(אנ') לא עבר מילר את שלב חצי הגמר בריצת 110 יארד לאחר שהשיג תוצאה של 10.7 שניות.

1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות הקולג'ים של ארצות הברית שנערכה בפרובו, יוטה קבעה רביעיית הרצים של אוניברסיטת דרום קליפורניה, בה היה מילר שותף, שיא עולם בריצת 4X110 יארד (38.6 שניות) שלא נשבר עד היום[1][2].

1968[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מקסיקו סיטי זכה מילר במדליית כסף בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.04 שניות אחרי ג'ים היינס (9.95 שניות - שיא עולם) ולפני צ'ארלס גרין (10.07 שניות), שניהם מארצות הברית. המדליה בה זכה מילר הייתה המדליה האולימפית הראשונה בה זכתה ג'מייקה.

באותה אולימפיאדה היה מילר חלק מנבחרת ג'מייקה שהתחרתה במרוץ שליחים 4X100 מטר אך הגיעה רק למקום הרביעי בתוצאה של 38.4 שניות וזאת לאחר שקבעו שיא עולמי בחצי הגמר (38.3 שניות). שיא זה נשבר בריצת הגמר על ידי נבחרת ארצות הברית שקבעה תוצאה של 38.24 שניות.

1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי חבר העמים הבריטי שנערכו באדינבורו, סקוטלנד(אנ') זכה מילר, יחד עם נבחרת ג'מייקה, במדליית זהב במרוץ שליחים 4X100 מטר בתוצאה של 39.46 שניות לפני נבחרת גאנה (39.82 שניות) ונבחרת אנגליה (40.05 שניות)[3].

בנוסף זכה מילר במדליית כסף בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.32 שניות אחרי דון קווארי מג'מייקה (10.24 שניות) ולפני הייזלי קרופורד מטרינידד וטובגו (10.33 שניות).

1971[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בקאלי, קולומביה(אנ'), זכה מילר, יחד עם נבחרת ג'מייקה, במדליית זהב במרוץ שליחים 4X100 מטר בתוצאה של 39.28 שניות לפני נבחרת קובה (39.84 שניות) ונבחרת ארצות הברית (39.84 שניות)[4].

בנוסף זכה מילר במדליית כסף בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.32 שניות אחרי דון קווארי מג'מייקה (10.29 שניות) ולפני דלאנו מריוות'ר (אנ') מארצות הברית (10.34 שניות).

1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מינכן זכה מילר במדליית ארד בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.33 שניות אחרי ולרי בורזוב מרוסיה (10.14 שניות) ורוברט טיילור מארצות הברית (10.24 שניות).

1974[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי חבר העמים הבריטי שנערכו בקרייסטצ'רץ', ניו זילנד (אנ') הגיע מילר, עם נבחרת ג'מייקה, למקום הרביעי במרוץ שליחים 4X100 מטר בתוצאה של 39.77 שניות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר נישא לאבריל ולזוג נולדו 2 בנות. בתו של מילר, אינגר מילר (אנ') זכתה, יחד עם נבחרת ארצות הברית, במדליית זהב אולימפית (אטלנטה 1996) במרוץ שליחים 4X100 מטר כשאביה היה מאמנה.

ב-2004 נפטר מילר כתוצאה ממחלת הסרטן ונקבר בעיר פסדינה בה חי[5][6][7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לנוקס מילר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זמן מה לאחר 1967 עברו התחרויות לשיטה המטרית כך שהתדירות הנמוכה של ריצות למרחק 110 יארד הקטינה את האיום על השיא
  2. ^ בין השותפים לזכייה היה גם או. ג'יי. סימפסון
  3. ^ חבריו של מילר לנבחרת היו ארול סטיוארט (אנ'), קרל לאוסון (אנ') ודון קווארי
  4. ^ חבריו של מילר לנבחרת היו אלפרד דלאי (אנ'), קרל לאוסון (אנ') ודון קווארי
  5. ^ הספד ללנוקס מילר, באתר iaaf.org
  6. ^ הודעה על פטירתו של לנוקס מילר, באתר worldathletics.org
  7. ^ הודעה על פטירתו של לנוקס מילר, באתר ניו יורק טיימס, 10 בנובמבר 2004