ג'מייקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'מייקה היא מדינה במרכז אמריקה השוכנת על אי בים הקריבי. מצפון למדינה ניתן למצוא מעבר לים את קובה, וממזרח את האי היספניולה, שבמערבו האיטי ובמזרחו הרפובליקה הדומיניקנית.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 גאוגרפיה 5 דתות בג'מייקה 5.1 היהודים בג'מייקה 6 דמוגרפיה 6.1 מוצאים אתנים 6.2 שפה 6.3 הגירה לארצות אחרות 7 ספורט 8 פשע 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ג'מייקה

הפסקה נמצאת בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם פסקה זו לא נערכה במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותה.

המתיישבים הראשונים באי היו שבטי הארוואק והטאינו, שהתיישבו בו בין שנת 4000 לפנה"ס לשנת 1000 לפנה"ס. אף על פי שיש הטוענים כי השבטים נכחדו עם בואם של האירופים, אחרים טוענים כי הם שרדו למשך זמן קצר. ישנן מעט מאוד עקבות מהתרבות הארווקית, ומועצת המורשת הלאומית הג'מייקנית מנסה לאתר כל עדות מהשבט.

הספרדים טענו לבעלות על ג'מייקה לאחר שנחת עליה כריסטופר קולומבוס לראשונה ב-1494. סביליה לה נובה, הייתה למושבה הספרדית הראשונה על האי. סביליה ננטשה בשנת 1544, בשל מספר פשיטות פיראטיות עליה, ובירת ג'מייקה הועברה לעיר הספרדית. בעיר ישנה הקתדרלה העתיקה ביותר בקריבים. הספרדים גורשו מן האי על ידי האנגלים בקרב סנט אן. אך למרות זאת, האי לא נפל סופית לידי האנגלים עד שנת 1655, בקרב מגדל האי, בו כבשו האנגלים סופית את ג'מייקה. דון ארנולדו דה יאסי הגן על המגדל מפני האנגלים למשך חמש שנים, עד שברח לקובה.

במהלך מאתיים שנות השלטון הבריטיות הראשונות, ג'מייקה הפכה לאחת מיצאניות הסוכר הגדולות בעולם. היא ייצאה כ-77,000 טון סוכר בין שנת 1820 לשנת 1824, דבר שהתאפשר בשל השימוש המסיבי בעבדים אפריקאים. לאחר ביטול העבדות בתחילת המאה ה-19, החלו הבריטים להביא פועלים זולים יותר מסין ומהודו. צאצאיהם של פועלים אלו עוד חיים בג'מייקה כיום.

בתחילת המאה ה-19, תלותה הכבדה של הממלכה המאוחדת בעבדותם של האפריקאים השחורים, גרמו לכך שמספר השחורים באי עבר את מספר הלבנים בו ביחס של 20 ל-1, דבר שהוביל להזדמנויות רבות למהפכות מצדם. לאחר סדרת מהפכות, העבדות בוטלה לחלוטין ב-1834, עם שויון זכויות מלא לשחורים.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של ג'מייקה

המדינה אינה סובלת ממאבקים אתניים, אך יש מתח בגלל הפער הכלכלי הגדל והולך. בג'מייקה החלה התנועה לזכויות האישה הקריבית, ונשים יכולות להגיע בה למעמד בכיר בעסקים ובפוליטיקה.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת ג'מייקה

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של ג'מייקה

ג'מייקה היא מדינת אי בים הקריבי, כ-150 ק"מ מדרום לקובה. האי מורכב משפלת חוף, שבה מרוכזת רוב האוכלוסייה ומרכסים ציוריים, שהגבוה שבהם הוא רכס ההרים הכחולים.

[עריכה] דתות בג'מייקה

הנוצרים מהווים 65.3% מכלל האוכלסייה בג'מייקה, שבמקום הראשון עם הזרם הגדול ביותר הפרוטסטנטים. בג'מייקה מספר כתות עיקריות: כנסית האלוקים, אדוונטיסטים של היום השביעי, בפטיזם, פנטקוסטיזם ואנגליקניזם. מוצא הראסטפארי הוא בג'מייקה. הזרם הזה שנקרא אפריקניזם מאמינים שהיילה סלאסי, קיסר אתיופיה היה התגלמות האל. הדתות האחרות בג'מייקה הן הדת הבהאיית, הינדואיזם, בודהיזם והאיסלאם.

[עריכה] היהודים בג'מייקה

ערך מורחב – יהדות האיים הקריביים

הקהילה היהודית בג'מייקה מונה כ‭250-‬ יהודים, רובם מתבוללים. הקהילה נוסדה ב-1656 ולכבוד אירועי 350 שנה לקהילה נפתח שם מרכז למורשת יהודי ג'מייקה. המתיישבים היהודים הראשונים היו אנוסים ממגורשי ספרד, שהיו באונייה בדרכם מהעיר רסיפה שבברזיל להולנד. בדרך, הם נשבו על ידי הספרדים והוגלו לג'מייקה. האשמה נגדם הייתה כי הם עברו על חוקי האינקוויזיציה הספרדית, שאסרה על יהודים להתיישב ב"עולם החדש"‬ ביבשת אמריקה.

כיום מתגוררות באי בנוסף ליהודים הילידים כ‭20-‬ משפחות ישראליות, אך הן אינן שומרות על קשר עם הקהילה היהודית המקומית.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של ג'מייקה

[עריכה] מוצאים אתנים

אוכלסיית ג'מייקה מורכבת בעיקר מאנשים ממוצא אפרקאי המהווים כ90.9% מהאוכלסייה הכללית של המדינה. האוכלסייה הכללית של ג'מייקה מורכבת בנוסף גם מכמה מיעוטים שביחד מהווים 9.1% מהאוכלסייה. המיעוטים הם: 7.3% מעורבים, 1.3% הודים ג'מייקנים, 0.2% לבנים, 0.2% אסייאתים ו0.1% לבנונים (שבאו מלבנון). רמת ההגירה לתוך ג'מייקה נמצאת בעלייה קבועה ובדרך כלל מסין, קולומביה, דרום אסיה ועוד מקומות בקראייבים.

[עריכה] שפה

השפה הרשמית של ג'מייקה היא השפה האנגלית. אך השפה הלא רשמית שמדוברת אצל אחוז יותר גדול באוכלסייה היא השפה הג'מייקנית. הרבה מאוד שפות מדוברות בתוך האוכלוסייה (בדומה לרוסית בישראל) אף על פי שאלו לא השפות הרשמיות.

[עריכה] הגירה לארצות אחרות

קרוב למיליון ג'מייקנים היגרו במשך השנים למדינות שונות ובמיוחד לארצות הברית, הממלכה המאוחדת וקנדה וחלקם אפילו לקובה. הערים שהג'מייקנים מהגרים אליהן בארצות הברית הן: ניו יורק, באפלו, מיאמי, אטלנטה, אורלנדו, טמפה, וושינגטון הבירה, פילדלפיה, הרטפורד ולוס אנג'לס. רוב אוכלסיית המהגרים הג'מייקנית בקנדה מתגוררת בטורונטו, מונטריאול ואוטווה. בממלכה המאוחדת המהגרים מתגוררים בערים גדולות ומצורפים לקהילה הקריבית-בריטית.

[עריכה] ספורט

לג'מייקנים יש עניין רב בספורט. סוגי הספורט הפופולרים ביותר בג'מייקה הם: כדורגל, קריקט, אתלטיקה קלה ורכיבה על סוסים. הופעת הבכורה במונדיאל של נבחרת ג'מייקה בכדורגל הייתה במונדיאל 1998 בו הנבחרת לא הצליחה לעבור את הסיבוב הראשון. אתלטים ג'מייקנים רבים הגיעו להישגים במשחקים אולימפים ואליפויות עולם באתלטיקה ביניהם אסאפה פאוול ואוסיין בולט, המחזיק בשיא העולם בריצת 100 מטר בזמן של 9.72 שניות. נבחרת הבובסלאד (מגררת) של ג'מייקה זכתה להכרה עולמית ולהצלחה מסוימת לאחר הופעה מפתיעה באולימפיאדת החורף 1992.

[עריכה] פשע

כמה אזורים בג'מייקה הם בעלי רמות קשות של פשיעה. רוב השנים ג'מייקה הגיעה לטבלת המדינה שהכי הרבה נרצחים בה ביחס למספר התושבים וממוקמת במקום השלישי אחרי קולומביה ודרום אפריקה על פי הערכת האו"ם. ב2005 היו בג'מייקה 1,674 מקרי רצח שהם 64.10 מקרים ל-1000 איש. באותה השנה היא הייתה המדינה עם שיעור מקרי הרצח הגבוה בעולם.

[עריכה] קישורים חיצוניים