ברבדוס
| ברבדוס | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: Pride and Industry (גאווה וחריצות) | |||||
| המנון לאומי: In Plenty and in Time of Need | |||||
| יבשת | אמריקה המרכזית | ||||
| שפה רשמית | אנגלית | ||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
ברידג'טאון |
||||
| משטר | דמוקרטיה פרלמנטרית ומונרכיה חוקתית | ||||
| ראש המדינה - מלכה - מושל כללי - ראש ממשלה |
מלכה אליזבת השנייה אליוט בלגרייב (ממלא מקום) בארי פרוינדל |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מבריטניה 30 בנובמבר 1966 |
||||
| שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
430 קמ"ר 202 בעולם זניח |
||||
| אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2013) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
288,725 נפש 179 בעולם 671.45 נפש לקמ"ר 16 בעולם |
||||
| תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2012) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
7,091 מיליון $ 157 בעולם 24,560 $ 56 בעולם |
||||
| מדד הפיתוח האנושי[4] (2012) - דירוג עולמי |
0.825 38 בעולם |
||||
| מטבע | דולר ברבדיאני (BBD) | ||||
| אזור זמן | UTC -4 | ||||
| סיומת אינטרנט | .bb | ||||
| קידומת בינלאומית | 1-246+ | ||||
ברבדוס (באנגלית: Barbados) היא מדינת אי הממוקמת באוקיינוס האטלנטי, מעט מזרחה לים הקריבי. היא שוכנת על אי מקבוצת האיים האנטילים הקטנים, ממזרח לשרשרת האיים המרכזית. 434 קילומטר צפונית לונצואלה. שטח האי - 431 קמ"ר ברובו שטח מישורי נמוך, ואזורים גבוהים יותר בפנים האי.
בריטניה שלטה על האי משנת 1627 ועד קבלת העצמאות ב-1966.
האקלים, האדמה והנוף קבעו את הבסיס הכלכלי של ברבדוס: סוכר ותיירות. האקלים הנוח כל ימות השנה מושך כמיליון תיירים בשנה, רובם מאמריקה ואירופה. האקלים נוח במיוחד לגידול סוכר, ועד היום מבוססת הכלכלה על גידול סוכר ועיבדו. בשנות ה-80 נעשה מאמץ מוצלח לגוון את הכלכלה, ופותחו ענפים חדשים ובהם בנקאות ותעשיית רכיבים אלקטרוניים.
תוכן עניינים |
פוליטיקה וממשל [עריכה]
ברבדוס היא מדינה עצמאית מאז 30 בנובמבר 1966. היא מתפקדת כמונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית, כאשר אליזבת' השנייה מתפקדת כראש המדינה, המיוצגת על ידי המושל הכללי אליוט בלגרייב, ועל ידי ראש הממשלה. מספר הנציגים בתוך בית האסיפה עלה בהדרגה מ-24 נציגים עם הקמת המדינה, לסכום הנוכחי של 30 מושבים.
במהלך שנות ה-90, על פי הצעה של טרינידד וטובאגו, ברבדוס ניסתה איחוד פוליטי עם טרינידד וטובאגו ועם גיאנה. הפרויקט עוכב לאחר שראש ממשלת ברבדוס דאז חלה ומפלגת העבודה הדמוקרטית שלו הפסידה בבחירות הכלליות. עם זאת, ברבדוס המשיכה לחלוק קשר הדוק עם גיאנה וטרינידד וטובאגו.
ברבדוס מתפקדת בשיטה דו מפלגתית, כאשר שתי המפלגות הדומיננטיות הן מפלגת העבודה הדמוקרטית ומפלגת העבודה של ברבדוס. עד שנת 2003, כל מפלגה כיהנה שתי קדנציות בהנהגה לסירוגין. בבחירות הכלליות ב-2003 ניצחה מפלגת העבודה של ברבדוס בקדנציה שלישית, וכתוצאה מכך ניהלה את משרדי הממשלה 14 שנים ברציפות, מ-1994 ועד הבחירות ב-2008.
מאז הקמתה לברבדוס היו מספר מפלגות שלישיות: תנועת הלחץ העממית, שהוקמה בתחילת שנות ה-70 והתמודדה בבחירות ב-1976; המפלגה הלאומית הדמוקרטית שהתמודדה בבחירות ב-1994; הקונגרס הדמוקרטי העממי שהתמודד בבחירות ב-2008. מלבד אלו, מספר מתמודדים עצמאים עמדו לבחירה, אך אף אחד מהן זכה במושב בפרלמנט.
חוק [עריכה]
חוקת ברבדוס היא החוק העליון של המדינה. היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש מערכת המשפט העצמאית. מבחינה היסטורית, חוקים ברבדיאנים התבססו על כולם על המשפט המקובל באנגליה, עם עיבודים מקומיים קלים. בזמן העצמאות, הפרלמנט הבריטי איבד את יכולתו לחוקק חוקים עבור ברבדוס, אבל החוקים הבריטיים והאנגליים המקובלים נותרו בתוקפם, ויחד עם צעדים אחרים שכבר אומצו על ידי הפרלמנט הברבדיאני, קם הבסיס למערכת המשפטית של המדינה החדשה.
לאחרונה, חקיקה בברבדוס יכולה להיות מושפעת על ידי ארגונים כמו האו"ם, ארגון מדינות אמריקה, או גופים בינלאומיים אחרים שלברבדוס יש התחייבות אליהם באמנה. צעדים חדשים שהתקבלו על ידי הפרלמנט של ברבדוס, דורשים הסכמה מלכותית של המושל הכללי על מנת להפוך לחוקים. בברבדוס, בגדי הסוואה שמורים לשימוש צבאי בלבד, ואסור לאזרחים, כולל ילדים, ללבוש אותם.
מערכת משפטית [עריכה]
המערכת המשפטית של ברבדוס מורכבת ממספר גופים:
- בתי משפט השלום: עוסקים בעניינים פליליים, אזרחיים, מקומיים, ענייני נוער ובאלימות. יכולים גם לעסוק בעניינים העוסקים בחקירות של חוקר מקרי מוות, רישיונות משקאות חריפים, ונישואים אזרחיים. בנוסף בתי משפט השלום עוסקים בחוזים ובדיני נזיקין, בתנאי שלא יעלו על 10,000 דולר.
- בית המשפט העליון: מורכב מבית משפט עליון ומבית משפט לערעורים.
- בית משפט עליון: מורכב מחטיבות אזרחיות, פליליות ודיני משפחה.
- בית משפט לערעורים: מטפל בפניות מבית משפט עליון ומבית משפט השלום. הוא דן בתחום השיפוט האזרחי והפלילי. יכול להיות מורכב ממשפטים יחידים לערעורים בלשכות, או לשפוט כבית משפט מלא עם שלושה שופטים של ערעורים.
- בית המשפט הקריבי לצדק (CCJ): בסיסו בפורט אוף ספיין בירת טרינידד וטובאגו. נמצא מעל לחוק של ברבדוס. בית המשפט הקריבי לצדק עשוי לפתור עניינים שנויים במחלוקת בשוק הקריבי.
צבא [עריכה]
| ברבדוס | |
|---|---|
| כוח אדם | |
| גיל הגיוס | גיל 17 (גיוס התנדבותי) |
| זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | גברים בני 16–49: 73,820 (הערכה משנת 2010) נשים בנות 16–49: 73,835 (הערכה משנת 2010) |
| מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | גברים בני 16–49: 58,125 (הערכה משנת 2010) נשים בנות 16–49: 58,016 (הערכה משנת 2010) |
| גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס | גברים: 1,842 (הערכה משנת 2010) נשים: 1,849 (הערכה משנת 2010) |
| עלות הצבא | |
| אחוזי תמ"ג | 0.8% (2009) |
צבא ברבדוס, או כוחות ההגנה של ברבדוס (BDF) הוא השם שניתן לכוחות המזוינים המשולבים של ברבדוס. הצבא הוקם ב-15 באוגוסט 1979, והוא אחראי על ההגנה הטריטוריאלית של ברבדוס ועל ביטחון הפנים של המדינה. המטה של הצבא ממוקם באזור דרום עיר הבירה ברידג'טאון.
כוחות ההגנה של ברבדוס מתחלקים למספר רכיבים עיקריים:
- חיל המטה - מספק תמיכה מנהלית ולוגיסטית עבור כל הכוחות.
- גדוד ברבדוס - המרכיב העיקרי בכוחות הקרקע. כולל גם יחידות סדירות וגם יחידות מילואים.
- משמר החופים של ברבדוס - האלמנט הימי של הצבא. תפקידו לשמור על המים הטריטוריאליים של ברבדוס.
- יחידת הצוערים - ארגון הנוער הצבאי של ברבדוס, הכולל חיל רגלים של צוערים.
גאוגרפיה [עריכה]
האי ברבדוס שוכן במזרח הים הקריבי, צפונית לונצואלה ומזרחית לסנט וינסנט. אורכו כ-34 ק"מ, ורוחבו המרבי כ-23 ק"מ. הבירה, ברידג'טאון, שוכנת בחופו הדרום-מערבי.
האי מישורי, וההר היחיד בו, הר הילאביי, מתנשא לגובה של 336 מ' בלבד. באי זורמים נחלים מעטים, אך מתחת לפני הקרקע ערוצים תת-קרקעיים רבים.
בעבר כוסה האי ביערות, אך אלה בוראו ברובם כדי לפנות שטחים למטעים של קני סוכר. למעשה, היערות נותרו רק באזורים תלולים, שאינם נוחים לחקלאות, והם כוללים, בין היתר, עצי תאנה, דקל ומהגוני.
כלכלה [עריכה]
ברבדוס ממוקמת במקום ה-55 ברשימת המדינות העשירות בעולם מבחינת תמ"ג לנפש. היא המדינה העשירה והמפותחת ביותר במזרח הקריביים. יש לה כלכלה מפותחת מעורבת ורמת חיים באורח בינוני עד גבוה. על פי הבנק העולמי ברבדוס מסווגת בין 66 הכלכלות בעלות ההכנסה הגבוהה בעולם. מחקר עצמי שנערך ב-2012 בשיתוף עם הבנק לפיתוח הקריביים גילה ש-20% מאוכלוסיית המדינה חיים בעוני, וכמעט 10% מהאוכלוסייה לא יכולים לענות על צרכי המזון היומיים הבסיסיים שלהם.
מבחינה היסטורית, כלכלת ברבדוס הייתה תלויה בגידול קני סוכר ובפעילויות נלוות, אבל בשנות ה-70 המאוחרות בשנות ה-80 המוקדמות החלה התפתחות בתעשייה ובתיירות במדינה. מאז שנות ה-90 ממשלת ברבדוס נתפסה כעסק ידידותי ויציב מבחינה כלכלית. האי ראה תנופת בניה בהקמת ובשיפוץ בתי מלון, מתחמי משרדים ובתי מגורים. הממשלים בברבדוס השקיעו מאמצים כדי לצמצם את האבטלה במדינה, לעודד השקעות זרות ישירות ולהפריט ארגונים שנותרו בשליטת הממשלה. האבטלה צומצמה ל-10.7% בשנת 2003, וכיום היא עומדת על 11.2% (2011).
הכלכלה התכווצה ב-2001 וב-2002 בשל האטה בתיירות והשפעת פיגועי 11 בספטמבר, אך היא התאוששה ב-2003 וראתה צמיחה מאז שנת 2004. שותפות סחר מסורתיות של ברבדוס הן קנדה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית והקהילייה הקריבית (במיוחד טרינידד וטובאגו).
קשרים עסקיים וזרימת השקעות הפכו למשמעותיים: החל משנת 2003 האי ראה מקנדה 25 מיליארד דולרים קנדיים בהשקעת אחזקות, מה שממקם את ברבדוס כאחד מחמשת היעדים העליונים של קנדה להשקעות זרות ישירות. איש העסקים יוג'ין מלניק (Eugene Melnyk) מטורונטו, הוא תושב הקבע העשיר ביותר במדינה. שנת 2006 נחשבת לאחת השנים העמוסות ביותר בבניה בברבדוס, בבוא השלבים הסופיים בבניית פרויקטים מסחריים של מיליוני דולרים באי.
ברבדוס מקיימת את הבורסה השלישית בגודלה באזור האיים הקריביים.
דמוגרפיה [עריכה]
אוכלוסיית ברבדוס נאמדה ב-2013 ב-288,725 נפש. כ-85 אחוזים מן התושבים הם ממוצא אפריקני, צאצאים לעבדים שהובאו לאי ממערב אפריקה בתקופת העבדות (קבוצה זו מכונה אפרו-בג'ן - Afro-Bajan). כ-5 אחוזים מן התושבים הם ממוצא אירופי, בעיקר אנגלי ואירי. שאר התושבים הם ממוצא מעורב או ממוצא אסייתי - צאצאים למהגרים מסין, תת היבשת ההודית והמזרח התיכון (בעיקר ערבים נוצרים שמוצאם בסוריה ובלבנון, קבוצה קטנה אך רבת-השפעה). כ-140,000 בני ברבדוס וצאצאיהם חיים מחוץ לברבדוס, בעיקר בבריטניה, קנדה וארצות הברית.
הדת העיקרית היא הנצרות, בעיקר נצרות פרוטסטנטית לסוגיה. הקהילה היהודית בברבדוס מונה כ-100 תושבים.
נתונים על פי ספר העובדות העולמי של ה-CIA:
שיעור ילודה: 12.23 לידות ל-1000 איש (הערכה משנת 2012)
שיעור תמותה: 8.39 מיתות ל-1000 איש (הערכה משנת 2012)
שיעור גידול אוכלוסייה: 0.354% (הערכה משנת 2012)
תוחלת חיים: 74.52 (גברים- 72.25; נשים- 76.82)
שיעור אוריינות: 99.7%
בריאות [עריכה]
בדומה למדינות אחרות בחבר העמים הבריטי כל אזרח ברבדיאני מכוסה על ידי שירותי בריאות לאומיים. בברבדוס יש מעל ל-20 מרפאות ברחבי הארץ, בנוסף לבית החולים המלכה אליזבת' שנמצא בברידג'טאון. בשנת 2011 חתמה ממשלת ברבדוס על תזכיר הבנה לחכירת בית החולים סנט ג'וזף בדנוור, קולורדו. על פי העסקה קולורדו תשמש כיעד מרכזי לתיירות מרפא. הממשלה גם הצהירה על תחילת בניית בית חולים חדש שיחליף את בית החולים המלכה אליזבת'.
על פי ספר העובדות העולמי של ה-CIA, הוצאות הבריאות של ברבדוס לשנת 2010 היוו כ-8% מהתמ"ג.
תרבות [עריכה]
השפעת האנגלים על ברבדוס היא יותר בולטת מהשפעתם על איים אחרים באיים הקריביים. דוגמא טובה לכך היא הספורט הלאומי- קריקט. אחד האירועים התרבותיים הגדולים ביותר בברבדוס הוא פסטיבל היבול- הקרופ אובר (Crop over). כמו במדינות רבות אחרות באיים הקריביים ובאמריקה הלטינית, הפסטיבל הוא אירוע חשוב עבור תושבי האי, ואלפי תיירים נוהרים לאי כדי להשתתף באירוע השנתי. הפסטיבל כולל תחרויות מוזיקה ופעילויות מסורתיות אחרות, וכולל את רוב מוזיקת הקליפסו המיוצרת באי במשך השנה שעברה. הגבר והאישה הברבדיאנים שקטפו את כמות קני הסוכר הגדולה ביותר מוכתרים כמלך והמלכה של פסטיבל היבול. פסטיבל הקרופ אובר יוצר לדרך מתחילת יולי, נגמר במצעד תחפושות ביום שני הראשון של חודש אוגוסט. בעסקי המוזיקה, ריהאנה היא כיום אחת מהאמנים זוכי פרס הגראמי הידועים ביותר מברבדוס. יוצרים ואומנים נוספים מתחום המוזיקה שמקורם בברבדוס הם שונטל (Shontelle), רופי, והלהקה קובר דרייב.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ברבדוס - האתר הרשמי של הממשלה (באנגלית)
- ברבדוס, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
| מדינות אמריקה הצפונית | ||
|---|---|---|
| מדינות |
אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • ארצות הברית • איי בהאמה • בליז • ברבדוס • גואטמלה • ג'מייקה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • קובה • קוסטה ריקה • קנדה |
|
| שטחים תלויים |
איי הבתולה הבריטיים • איי הבתולה של ארצות הברית • איי טורקס וקאיקוס • איי קיימן • אנגווילה • ארובה • ברמודה • גוואדלופ • גרינלנד • הולנד הקריבית (בונייר,סאבא, סנט אוסטתיוס) • מרטיניק • מונטסראט • נבאסה • סנט מארטן • סן מרטן • פוארטו ריקו • קוראסאו |
|
| מדינות האיים הקריביים | ||
|---|---|---|
| מדינות האיים הקריביים |
אנטיגואה וברבודה • בהאמה • ברבדוס • ג'מייקה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הרפובליקה הדומיניקנית • טרינידד וטובגו • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • קובה |
|
| שטחים תלויים |
איי הבתולה הבריטיים • איי הבתולה של ארצות הברית • איי טרקס וקייקוס • איי קיימן • אנגווילה • ארובה • גוואדלופ ·הולנד הקריבית (בונייר,סאבא, סנט אוסטתיוס) • מונטסראט • מרטיניק • נבאסה • סנט מארטן • סן מרטן • פוארטו ריקו ·קוראסאו |
|
| הקהילייה הקריבית (CARICOM) | ||
|---|---|---|
| חברות |
אנטיגואה וברבודה • בהאמה[1] • בליז • ברבדוס • גרנדה • גיאנה • ג'מייקה • דומיניקה • האיטי • טרינידד וטובגו • מונטסראט • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • סורינאם |
|
| חברות נילוות |
איי הבתולה הבריטיים • איי קיימן • אנגווילה • ברמודה • איי טורקס וקאיקוס |
|
| מדינות משקיפות |
ארובה • ונצואלה • הרפובליקה הדומיניקנית • האנטילים ההולנדיים • מקסיקו • פוארטו ריקו • קולומביה |
|
| [1] חברה בקהילייה אך לא בשוק המשותף | ||
| חבר העמים הבריטי |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינות חברות |
|
|||||
| חברות לשעבר | ||||||
| נושאי משרה | ||||||
| אירועים וסמלים | ||||||
| מסמכי יסוד |
הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
|||||
| האימפריה הפורטוגזית | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה |
אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16) |
|
| אפריקה שמדרום לסהרה: |
אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888) |
|
| מערב אסיה: |
בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מאסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615) |
|
| תת היבשת ההודית: |
ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); פאליפורם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749) |
|
| מזרח אסיה: |
איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002) |
|
| צפון אמריקה: |
ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) |
|
| מרכז ודרום אמריקה: |
ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777) |
|
| מדיירה והאיים האזוריים |
שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
|