מבצר ברסט ליטובסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחד משערי הכניסה למבצר

מבצר ברסט ליטובסק (החל מספטמבר 1939מבצר ברסט) הוא מערכת מצודות שנבנתה בשנות ה-30 של המאה ה-19 על ידי האימפריה הרוסית בעיר ברסט ליטובסק (כיום ברסט בבלארוס). המבצר נמצא במקום, בו נהר מוחבץ נשפך אל תוך נהר הבוג המערבי.

המבצר היה זירת קרבות קשים בין הצבא האדום לבין הוורמאכט בימים הראשנים של הפלישה הנאצית לברית המועצות. כיום משמשים שרידי המבצר כאתר הנצחה למגיני המבצר ביוני-יולי 1941.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית המבצר החלה ב 1 ביוני 1836 , אז נערך טקס הנחת אבן פינה למבצר. הבנייה הסתיימה ב-26 באפריל 1842. המבצר הורכב ממצודה מרכזית ושלוש מצודות משנה, שהגנו על המצודה המרכזית . המצודה המרכזית הייתה מבנה דו קומתי עגול בקוטר של 1800 מטר, בנוי מלבנים אדומות . עובי קירות חיצוניים של המצודה היה כ2 מטר. בתוך הקירות ישנם חרכי ירי לתותחים ולנשק קל. מבנה המצודה תוכנן לאכלס עד 12,000 חיילים. המצודה ממוקמת על אי שנוצר כתוצאה מהתפצלות עורקו של נהר מוחבץ לפני שהוא נשפך אל תוך נהר הבוג המערבי.

גם מצודות המשנה נבנו על האיים בתוך הנהר, אך לעומת האי של המצודה המרכזית הם אינם איים "טבעיים", אלא איים שיוצרו באופן מלאכותי על ידי בוני המבצר. המצודות הוקפו בסוללת עפר בגובה של כ 10 מטר ועליה חומת מגן מאבן. השטח הכולל של המבצר היה כ 4 קמ"ר והיקף החומה החיצונית – כ 6,400 מטר. בתוך החומה היו 4 שערי כניסה למבצר (שלושה מהם השתמרו עד היום).

בשנים 1864 - 1888 בוצעו שיפורים נוספים במערכי ההגנה של המבצר, ונבנה קו הגנה נוסף (מעבר לחומות החיצונים) – טבעת מוצבים בעלת היקף של 32 קילומטר.

באוגוסט 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נעזב המבצר על ידי הצבא הרוסי במסגרת הנסיגה הכללית מפולין. לפני הנסיגה פוצץ חלק מהמבצר.

במרץ 1918 בתוך הארמון הלבן (כך כונה מבנה מועדון הקצינים בתוך המבצר) של המבצר נחתם הסכם השלום בין גרמניה לבין רוסיה הסובייטית (הסכם ברסט ליטובסק).

בדצמבר 1918, לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, עזבו יחידות הצבא הגרמני את המבצר והוא הועבר לשליטה פולנית. במהלך מלחמה פולנית-סובייטית נתפס המבצר על ידי הצבא האדום לפרק זמן קצר. לאחר התבוסה בקרב על הויסלה חזר שוב לידי הפולנים. בשנות ה-30 הפכו הפולנים חלק מהמבצר לבית סוהר לאסירים פוליטיים.

קרבות לכיבוש המבצר בספטמבר 1939[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבות לכיבוש המבצר ביוני-יולי 1941[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 ביוני 1941 במבצר היו כ-7-8 אלף חיילים סובייטים. הגרמנים ריכזו נגדם כוח בהיקף של כ-17 אלף חיילים. למרות גבורת מגני המבצר, ההגנה המאורגנת למעשה הסתיימה לקראת 30 ביוני. לפי עדויות התושבים המקומיים, עוד בתחילת אוגוסט 1941 נשמעו יריות מכיוון המבצר.

לפי הסיפור מתקופת המלחמה הלוחם הסובייטי האחרון של המבצר הוצא על ידי זלמן סטבסקי, יהודי מגטו ברסט אשר הובא במיוחד לצורכי כך מהגטו. סטבסקי עצמו נספה ב-1942. הדבר נכנס לספרו של בוריס וסילייב "לא נמצא ברשימות".

המבצר לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בתחילת שנות ה-50 החלו להתפרסם עדויות על גבורת מגני המבצר. בשנת 1965 למקום ניתן תואר "מבצר-גיבור" ובשנת 1971 במקום נפתח מוזיאון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הרשמי של מוזיאון "מבצר ברסט" (בלארוסית , רוסית, אנגלית)

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.