מוריס באבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוריס באבו

מוריס בָּאבוֹ (Maurice Bavaud;‏ 15 בינואר 1916 - 14 במאי 1941) סטודנט לתאולוגיה ממוצא שווייצרי אשר ניסה להתנקש בחייו של אדולף היטלר בשנת 1938, נכשל, והוצא להורג.

באבו נולד למשפחה קתולית אדוקה בעיירה נוישאטל במערב שווייץ. הוא למד במשך שלוש שנים בסמינר לכמרים בברטני במערב צרפת. ב-9 באוקטובר 1938 יצא, מבלי להודיע לאיש, ועלה על הרכבת לגרמניה. בתחילה שהה במינכן ובברכטסגאדן, כאשר הוא עוקב אחר מקום הימצאו של היטלר על פי הכתוב בעיתונים, ומתאמן בירי באקדח.

ב-9 בנובמבר 1938 התכוון לירות בהיטלר. היה זה היום שלפני ליל הבדולח. היטלר אמור היה להשתתף בצעדת זיכרון במינכן, לזכר הנאצים שנהרגו בפוטש בבית הבירה, 15 שנים קודם לכן. באבו התחזה לנאצי אדוק, ועמד בשורה הראשונה של המריעים להיטלר. הוא לקח עמו אקדח למצעד, אך לא הצליח לירות, מכיוון שלא הגיע לטווח ירייה מהיטלר, ובעת שהלה היה קרוב, היה על הנמצאים בקרבתו להרים את ידם בהצדעה הנאצית, ובאבו לא הצליח להוציא את האקדח מכיסו ולירות.

במהלך הימים שלאחר מכן המשיך לעקוב אחר היטלר, ולבסוף עלה על הרכבת לפריז. הוא נעצר על ידי הגסטפו בשל כך שלא היה לו כרטיס רכבת, ואקדחו, כמו גם מסמכים מרשיעים, נמצאו על גופו. בין היתר נמצא מכתב שזייף באבו מאת שר החוץ של צרפת, שבו התכוון באבו להשתמש על מנת להתקרב להיטלר. באבו הודה בנסיונו להרוג את היטלר, כפי הנראה לאחר שעונה, אך מכיוון שהגסטפו סירב להאמין כי פעל לבד, ולא היה חלק מקשר קתולי לרציחתו של היטלר, נמשכו הליכי המשפט כנגדו חודשים רבים. באבו טען כי המניע לפעולתו היה כי היטלר הוא סכנה לאנושות בכללותה, לעצמאות שווייץ ולקתולים בגרמניה.

הדיפלומטים השווייצרים בגרמניה לא עשו כל מאמץ להציל את באבו, והשגריר השווייצרי בגרמניה, האנס פרוייליכר, אף גינה את מעשהו בפומבי. באבו נדון למוות והוצא להורג באמצעות הגיליוטינה בכלא פלצנזה בברלין ב-14 במאי 1941.

לאחר מלחמת העולם השנייה נעשו נסיונות על ידי אביו של באבו לטהר את שמו. ב-12 בדצמבר 1955 נשפט באבו מחדש לאחר המוות על ידי בית משפט גרמני, ועונשו הומתק מעונש המוות לחמש שנות מאסר בטענה כי חייו של היטלר מוגנים על ידי החוק כחייו של כל אחד אחר. בשנת 1956 הפך בית משפט גבוה יותר החלטה זו, טיהר את שמו של באבו, והורה על תשלום פיצויים בסך 40,000 מרק גרמני למשפחתו של באבו. בשנת 1998 החליטה המועצה הפדרלית של שווייץ כי "שווייץ, לרבות משלחתה הדיפלומטית בברלין, לא פעלה באופן מספיק במהלך מלחמת העולם השנייה לטובת המתנקש בהיטלר מוריס באבו".

מניעיו של באבו אינם ברורים עד היום. משפחתו תיארה אותו כצעיר חולמני ורודף שלום. המחזאי רולף הוכהוט תיאר את באבו בצבעים אידאליים בשנת 1976 כ"וילהלם טל החדש". בשנת 1980 פרסם קלאוס אורנר תיאור פחות הירואי, ובו ניתח את דמותו של באבו מבחינה פסיכולוגית. ישנם, כהיסטוריון ריצ'רד אוברי, המתארים את באבו כפנאט דתי, שסבר כי נשלח על ידי האל לרצוח את היטלר בשל כך שאינו מתנגד תקיף לקומוניזם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]