מחכים למשיח (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"מחכים למשיח"
סינגל בביצוע שלום חנוך
מתוך האלבום מחכים למשיח
יצא לאור 1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית
אורך 4:50
חברת תקליטים CBS ישראל
כתיבה שלום חנוך
לחן שלום חנוך
הפקה משה לוי
גרסאות כיסוי מוקי וברי סחרוף, שולי רנד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחכים למשיח
מאת שלום חנוך

"דצמבר המר", זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון,
"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם,
מה שבא בקלות - באותה הקלות יעלם"

האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת ירדנה יותר מהכול
הולך למילואים, כן, וסופר את הכסף שאין

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

בית ופזמון

"מחכים לְמַשיח" הוא שיר מחאה שכתב, הלחין וביצע שלום חנוך. השיר יצא לאור בשנת 1985. בשנת 2010 בחר אותו העיתון "ידיעות אחרונות" לפזמון הישראלי הטוב בכל הזמנים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכלל באלבום הסולו החמישי של חנוך מחכים למשיח, שיצא לאור בשנת 1985. האלבום כלל התייחסות למלחמת לבנון הראשונה ולמשבר הכלכלי של שנות ה־80 בישראל. את האלבום יצר שלום חנוך לאחר כישלון מסחרי של תקליטיו הקודמים "חתונה לבנה" ו"על פני האדמה", שהביא לכך שחברת התקליטים סי־בי־אס צמצמה את התקציב שהוקצה להקלטת האלבום.

בשנת 1984 נכנס שלום חנוך לגור בדירה שכורה עם זוגתו דפנה ארמוני בכיכר המדינה בתל אביב. עם כניסתם לדירה הם הבחינו כי היא אינה מתאימה לצורכיהם. חנוך ביקש מבעל הדירה לבטל את החוזה ולצאת ממנה, אך זה דחה את בקשתו. מאורע זה הוביל את חנוך לכתוב את השיר.[1]

התקופה שבה נכתב השיר התאפיינה בסיום מלחמת לבנון הראשונה, ובמשבר כלכלי שהתרחש בשל ויסות מניות הבנקים. נפילת הבורסה בתקופה זו הביאה ישראלים רבים לאבד את כספי השקעתם.[2] בריאיון לעיתונאי יוסי חרסונסקי הסביר חנוך את הרקע לכתיבת השיר:

עקרונית את הפרונקל פוצצה המלחמה ואלה ששלטו עלינו בזמנה. העיוות השלטוני נראה לי מסוכן, הדמגוגיה שעפה כאן... הרגשתי שהכל הולך אחורה, שמתחיל הרס, שזה עלול להיגמר באסון. התחילו להינשא על רגשות שליליים, אנשים נווטו על ידי פוליטיקאים לכיוונים שונים בהולכת־שולל. ב'לא עוצר באדום' – דיברתי על זה.

כעסתי על הציבור שנתן לאנשים ברמה בלתי מתקבלת על הדעת להנהיג אותו. כעסתי על כך שהעריצו דמגוגים טיפשים, שכל מה שמעניין אותם זה הפוזה בטלוויזיה[...] נדבקו למישהו והפכו אותו לגדול בשעה שצריכים היו לדרוש ממנו מקסימום של אמינות, אמת, אחריות, רמה מוסרית ושכלית. חיינו במדינה מטורפת, והראשון שצריך היה ללכת הביתה היה בגין עצמו. אבל הוא הבין רק כשהגיע בנפילה הגדולה שלו לקרקע. אין בעיני דבר נורא יותר מאנשים שעושים החלטות קלות לגבי החיים שלנו בשם הדמוקראטיה. כעסתי ואני אכעס עוד הרבה על ההפסד הגדול של המלחמה. על כך אין כפרה ואין סליחה.

יוסי חרסונסקי, הזמר של תשמ"ה, מעריב, 13 בספטמבר 1985

השיר אמור היה להיות מוקלט בקצב איטי מזה שבו הוקלט, אך בשל אי־הבנה באולפן ההקלטות עם המפיק המוזיקלי משה לוי הוקלט "מחכים למשיח" כשיר קצבי.[3]

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הראשון מוזכרות הדמויות ירוחם ויהודה. אלה יושבים במשרד היועצים "ארציאלי בע"מ" ומחכים למשיח, המתואר כאיש מפתח, אשר "ידו בכל ויד כל בו". בבית השני מתווספות דמויות נוספות: ירדנה היפה, הבחורה היחידה המוזכרת בשיר, ארציאלי הבן, עזרא דהן וארציאלי האב, וניכרת אווירת מתח במקום. בבית השלישי נכנס שוטר למשרד. המסובים תמהים מה קרה, והשוטר מסביר להם שהייתה תאונה.

ארציאלי הבן שואל את השוטר בבית הרביעי למי אירעה התאונה. השוטר מסביר לו שקרתה תאונה למדינה. השוטר מזכיר שהבורסה נפלה, שאנשים מתאבדים בקפיצה מהגג ושביניהם מת גם משיח. עזרא הקבלן נעצב נתקף עצב וירדנה נותרת המומה.

בבית האחרון הדובר מתייחס לנעשה במדינה, ומצטט את התבטאותו של שר האוצר יורם ארידור ששודרה במהדורת החדשות "מבט" של רשות השידור "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם". ארידור התבטא כך בעקבות מחשבה של ישראלים רבים לעשות "כסף קל" בבורסה ללא מאמץ, מתוך מחשבה שהמדדים בבורסה לעולם לא יֵרדו, ברקע ויסות מניות הבנקים. לסיום הדובר עובר לדבר על עצמו, ומספר כי אותו מעניינת ירדנה, שהוא הולך למילואים ושגם הוא נמצא במצב כלכלי גרוע.

ההשראה לדמותה של ירדנה היא ירדן לוינסון, אישה המתגוררת בינתיים בחו"ל ומחזיקה בשתי מסעדות ישראליות בארצות הברית.[4]

הצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נבחר כשיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל. במצעד השנתי של רשת ג' דורג "מחכים למשיח" במקום השלישי. השיר זכה להשמעות רבות ברדיו גם שנים לאחר יציאתו.[3] ב־2010 בחרה אותו מערכת המוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" למקום הראשון ברשימת 500 השירים הישראלים הטובים.[5]

עטיפתו של תקליטור השדרים בגרסתם של מוקי וברי סחרוף

ב־2003 הקליטו מוקי וברי סחרוף גרסת כיסוי לשיר "[...] לציון אירוע היפ הופ רב משתתפים המסכם 'עשור של גרוב ישראלי'".[6] ב־2021 ביצע את השיר מחדש הזמר שולי רנד (אשר סיים את השיר בדקלום "עם כל זה, אחכה לו בכל יום שיבוא"). ב־2022 שודר בתוכנית הסאטירה "היהודים באים" מערכון שבו ארנסט יפת ומשיח מנהלים דו־שיח בנושא משבר מניות הבנקים, המצטט רבות מהשיר. בסוף המערכון יפת דוחף את המשיח מהגג, תוך כדי שהוא מביים תאונה. הפרק מסתיים בהשמעת השיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]