שלום חנוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלום חנוך
Shalom Hanoch at Zappa Tel Aviv.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 1 בספטמבר 1946
מקום לידה קיבוץ משמרות
שנות פעילות 1967-היום
סוגה רוק, פופ וזמר עברי
חברת תקליטים פונודור
DJM
אן אם סי / סי בי אס
הד ארצי
שיתופי פעולה בולטים אריק איינשטיין,
השלושרים, תמוז

שלום חנוך (נולד ב-1 בספטמבר 1946) הוא זמר-יוצר, פזמונאי ומלחין ישראלי, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כסולן, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. במיוחד מוכר שיתוף הפעולה שלו עם הזמר אריק איינשטיין, שהניב את אלבומי הרוק הישראליים הראשונים.

עבודתו המוזיקלית של חנוך לאורך השנים זכתה להערכה עצומה הן מצד המאזינים והן מצד המבקרים, והוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים בישראל והיווה ומהווה עד היום השראה למוזיקאים רבים, ואף זכה לאלבומי מחוות מצד אמנים שונים בישראל‏[1][2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום חנוך נולד בקיבוץ משמרות לשרה וחיים חנוך, יוצא לטביה מהעיירה וארקלן, ואחד ממייסדי הקיבוץ‏[3]. כבר כילד גילה את כישרונו המוזיקלי, כאשר ניגן על חלילית ומנדולינה, ובטרם גילה את הרוק הקשיב למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, מקלאסי, דרך שירי עם רוסיים ועד גוספל ובלוז.

כשהיה בן 12 קיבל חנוך גיטרת ג'אז והתחיל לנגן ולחבר שירים, וכעבור שנתיים כתב והלחין את שירו הראשון, "לילה". כמה משיריו הבאים נכתבו עבור להקת הקיבוץ, "המשמרון", שבה היה חבר גם מאיר אריאל. אחדים מהם התפרסמו אחר כך בביצועיהם של זמרים אחרים, כ"אגדת דשא", "ניסע לים", "ריסים" ו"יום אחרון".

בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר לתיאטרון "בית צבי".

שירו הראשון של חנוך שיצא לרדיו היה "סתיו", שהלחין למילותיה של חברתו דאז שמרית אור, גם היא תלמידה צעירה ב"בית צבי". את השיר ביצע הצמד חדווה ודוד, שהיה אז בראשית דרכו.

להקת הנח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גיוסו לצה"ל התקבל חנוך ללהקת הנח"ל, והשתתף בתוכניות "מהנח"ל באהבה" (1966) ו"הנח"לאים באים הנח"לאים באים" (1967). בין השאר בלט קולו בשירים "סרנדה לעדה", "ארבע אחרי הצהריים", "ולס להגנת הצומח", "הללויה" ו"הייתי נער". לתוכנית "הנח"לאים באים הנח"לאים באים" הלחין שיר אחד בשם "רכלניות", דבר שנחשב חריג, שכן לא היה מקובל באותה תקופה שחברי הלהקה בסדיר מלחינים שירים לתוכניותיה. חנוך השתחרר מן הלהקה בתחילת שנת 1968, לא לפני שהקליט יחד איתה את התקליט "כל הכבוד לנח"ל", שכלל את מיטב להיטי להקת הנח"ל משנות החמישים עד תחילת שנות השישים. בתקליט זה שר חנוך את השיר "מטרייה בשניים" יחד עם כוכבת הלהקה שולה חן. השניים צוינו לראשונה על גבי העטיפה כסולני השיר, דבר שהיה חדשני בתקליטי הלהקות הצבאיות.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967 החל חנוך להופיע במועדון "החלונות הגבוהים" בתל אביב עם שירים שכתב, כחימום ללהקת החלונות הגבוהים. השחקן יוסי פולק הוא זה שהכיר בין חנוך הצעיר לבין מי שהיה כבר אז אחד הכוכבים הגדולים בישראל, אריק איינשטיין, שהבחין בכישרונו וביקש ממנו לכתוב לו שירים. באמצע 1967 יצא התקליטון "הגר", ובו ארבעה שירים, כולם בהלחנתו של חנוך: "הגר" (שחנוך כתב גם את מילותיו), "שבת המלכה", "ריסים" ו"פתאום בלעדיו". שירים אלו נכללו כעבור שנה באלבום האוסף "ישן וגם חדש", שאיגד את רוב הקלטותיו של איינשטיין ב"הד ארצי" בשנות השישים.

הפריצה הגדולה של חנוך התרחשה בשנת 1968, כאשר הקליט איינשטיין את אלבומו השני, "מזל גדי", שבו הלחין חנוך את כל השירים, ואף כתב את המילים לשישה מתוכם. בין השירים היו "רוח רוח", "הימים הארוכים העצובים", "לילה", "סיפור מותם של עלמה ועלם" ו"מכופף הבננות". שיתוף הפעולה בין השניים המשיך גם בפסטיבל הזמר תשכ"ט, שבו ביצע איינשטיין את שירו של חנוך "פראג". השיר המורכב, שעסק בפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, היה חריג בין שירי הפסטיבל האחרים בכך שעסק באקטואליה. הוא הגיע למקום השביעי בפסטיבל אך זכה להצלחה ולהשמעות ברדיו בתקופה שלאחר מכן. השיר נכלל באלבומו של איינשטיין "פוזי", שיצא באותה שנה.

ב-1969 הצטרפו חנוך וחברו ללהקת הנח"ל חנן יובל לשלישייה שהקים והפיק בני אמדורסקי, "השלושרים". חנוך הלחין רבים משירי ההרכב, ביניהם "מי מפחד מגברת לוין" (מילים: יהונתן גפן), "לילי שלי" (מילים: יענקל'ה רוטבליט), "צרות טובות" (מילים: שמרית אור), "האוהבים את האביב" (מילים: יורם טהרלב) ואחרים. בשנים אלה הרבה חנוך לכתוב לאמנים אחרים: לשולה חן הלחין את "אוריה החיתי" (מילים: יהונתן גפן), "תחת כובד התפוח" (מילים: יורם טהרלב) ו"איזידור" (מילים: שמרית אור), לפופיק ארנון את "בלדה בין כוכבים", לאושיק לוי את "חוזה לך ברח" ו"לישון לישון", לשלישיית "שובבי ציון" את "השומרים" ו"נוגה", ולשלישיית הגשש החיוור תרם לחן לשירו של ניסים אלוני "כמו אריה וכמו קוף".

מהפכת הרוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 יצרו איינשטיין, חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים צליל ישראלי חדש, שהושפע מהרוקנ'רול האנגלו-אמריקני. צליל זה בא לידי ביטוי באלבום "שבלול", שבו הלחין חנוך את כל השירים. האלבום היה משופע להיטים, בהם "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", "אבשלום", "קח לך אישה", "לילה של כוכבים", "אל תוותרי עלי", "אני שר", "למה לי לקחת ללב", "מה שיותר עמוק יותר כחול" ו"טוב לי". הצ'רצ'ילים, שניגנו ברוב שירי האלבום, הייתה להקה המושפעת מהפסכידליה של סוף שנות השישים, והדבר בא לידי ביטוי בחלק מן השירים, כמו בסולו הגיטרות בשיר "מה שיותר עמוק יותר כחול", שבו שר חנוך לבדו. ביטוי נוסף לחדשנות התקליט היה השוני בטקסטים. שפת השירים הייתה שפה מדוברת ולא שפה גבוהה, שאפיינה את הפזמונאות העברית עד אז. השיר "אני שר" היה במקור שיר מלא גסויות, ועודן בגרסת התקליט. לצד שירים חדשניים אלה הופיע באלבום שיר אחד בסגנון ארץ ישראל, "הבלדה על יואל משה סלומון", שכתב יורם טהרלב. באותה שנה השתתף חנוך בסרטו של בועז דוידזון "שבלול", שתיעד, בין היתר, את תהליך הפקת האלבום.

"פלסטלינה", האלבום המשותף הבא של איינשטיין וחנוך, הוקלט כארבעה חודשים אחרי "שבלול". שירי האלבום, שבשונה מ"שבלול" היו תוצר של עבודה קבוצתית שבה נטלו חלק כל חברי חבורת לול, הוצגו גם בתוכנית הטלוויזיה השנייה שהפיקה החבורה, "לול 2". מהאלבום התפרסמו השירים "אמא שלי", "מאיה", הדואט של איינשטיין וג'וזי כץ "מה איתי", "כתבו עליו בעיתון" ו"שחק אותה".

באותה שנה כתב והלחין חנוך את שיר הנושא לסרט "התרוממות" של אורי זוהר. בשנת 1971 יצא חנוך ללונדון בניסיון לפתוח בקריירה בינלאומית. יחד עם זאת הלחין לאיינשטיין שני שירים לאלבומו הבא, "יסמין": "כמה טוב שבאת הביתה" ו"ברלה צא", המבוסס על שיר הנושא האינסטרומנטלי מהאלבום "שבלול".

חו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלונדון הוחתם חנוך על ידי המפיק דיק ג'יימס, שבאותה תקופה ניהל גם את אלטון ג'ון. בשנת 1971 הקליט חנוך תקליט סולו באנגלית בשם "Shalom" בחברת התקליטים של ג'יימס DJM, כשהוא מלווה בנגניו של אלטון ג'ון באותה תקופה, ובראשם הגיטריסט כיילב קוואי. התקליט הורכב בחלקו משירים שהוקלטו בעבר בעברית ("מאיה", ונעימת "פלסטלינה" שחוברו לה מילים באנגלית), ושירים שנכתבו במיוחד לאלבום. אחדים מאלה זכו מאוחר יותר לגרסאות עבריות באלבום של להקת "תמוז" ובאלבומי הסולו של חנוך. אחד השירים, "You Do Need Some Sleep", הוקלט מחדש בעברית רק כ-25 שנים מאוחר יותר לאלבומו של שלום "ערב ערב" (1997). שיר נוסף מהאלבום, "Under Tropical Moonlight", זכה להצלחה מינורית, אך התקליט עצמו נכשל מסחרית.

שלום חנוך ואמנים נוספים מחבורת לול, מופיעים בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים

בתקופה זו ביקר חנוך בישראל מספר פעמים, ובין היתר הקליט את שיר הנושא לסרטו המפורסם של אורי זוהר, "מציצים", שאותו גם כתב והלחין. עם שובו ארצה ב-1973 טען חנוך כי היה לו מאוד קשה להצליח בחו"ל, וכי קשה לו לכתוב באנגלית, ולכן חזר לארץ.

האלבום יצא גם בישראל בשנת 1971, בחברת "התקליט חיפה" שהיו נציגי חברת DJM בישראל. בשנת 1976, בעקבות יציאת אלבומה של להקתו תמוז, הודפס האלבום "Shalom" בישראל במהדורה נוספת, על ידי חברת סי.בי.אס, אך עד מהרה אזלו העותקים המעטים שהודפסו. האלבום לא הודפס שוב, ולא הופץ לציבור הרחב במהדורת תקליטור.

השיבה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 חזר חנוך לישראל. הקלטותיו הראשונות עם שובו ארצה היו השירים "לך לפסיכיאטר" ו"לא יודע איך לומר לך" עם הרכב "בני נח" בהנהגתו של פרד פילד. ניסיונו להקים הרכב על בנוסח קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג עם מתי כספי, אריאל זילבר ודני ליטני הוביל עם פרישתם של כספי וליטני להקמת להקת תמוז. בהנהגתם המשותפת של חנוך ואריאל זילבר ובשיתוף יהודה עדר (גיטרה) מאיר ישראל (תופים) ואיתן גדרון (בס), הפכה תמוז ללהקת הרוק המשמעותית ביותר של שנות ה-70. אלבומה היחיד של הלהקה, "סוף עונת התפוזים" (1976) בהפקתו המוזיקלית של לואי להב, נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי, ולאלבום הבולט של תקופתו.

"תמוז" יצאה לסיבוב הופעות מצליח על מנת לקדם את האלבום. אמנם הלהקה זכתה להצלחה גדולה, אך ההפקה המהוקצעת עלתה כסף רב, והלהקה הפסידה כסף. על רקע המצב הפיננסי הקשה, ועקב חוסר שביעות רצון של זילבר מהכיוון המוזיקלי המלוטש שהניב שיתוף הפעולה עם להב, נוצר מתח רב בינו ובין חברי הלהקה, ובמיוחד עם חנוך. המצב החמיר עד כדי כך, שזילבר היה עולה להופעות עם שקית נייר על ראשו, ולפעמים אף היה הורס קטעים בכוונה. הלהקה החליטה להתפרק, אך ערכה סיבוב הופעות מוצלח אחרון כדי לכסות את חובותיה.

"אדם בתוך עצמו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אדם בתוך עצמו

לאחר פירוק תמוז הקליט חנוך את אלבום הסולו הראשון שלו בעברית, "אדם בתוך עצמו" (1977). השירים היו שקטים ומינוריים, בהם "אדם בתוך עצמו", "עיר זרה", "טיול ליפו" ושיר שהוקלט עוד קודם לכן ומבטא קצת יותר שמחה, "בואי לרקוד". רוב שירי האלבום עסקו בחייו של חנוך עצמו, שהיה לאחר פרידה קשה מאשתו. באלבום ניגנו אלונה טוראל על פסנתר וכלי הקשה, אוהד אינגר על גיטרה בס, אלון הלל על תופים וכלי הקשה, חיים קריו על גיטרה חשמלית ואקוסטית, וכן חנוך עצמו בגיטרות אקוסטיות. את ההפקה לאלבום ביצע לואי להב.

בשנת 1978 הופיע חנוך בפסטיבל נביעות 1978, שנערך בנואיבה. הופעותיו בפסטיבל זכו להצלחה רבה והיו משיאי הפסטיבל. בתקופה זו הקליט את שירו "היה כדאי", שהיה להיט גדול בהופעות ביחד עם שיר נוסף, "תפסתי ראש על הבאר" (שמעולם לא הוקלט באולפן). באותה שנה הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של חברו מאיר אריאל, "שירי חג ומועד ונופל". הייתה זו הפעם הראשונה שבה היה חנוך חתום על אלבום כמפיק מוזיקלי.

שלום חנוך עם אריק איינשטיין, מאחוריהם: דפנה ארמוני, 1979

בשנת 1979 יצאו אריק איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף. המופע הוקלט בהיכל התרבות ויצא על גבי האלבום "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת". האלבום כולל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך, וכן שתי מחרוזות (שכל אחת מהן אורכה מעל 18 דקות), שכללו את מיטב השירים מאלבומיהם המשותפים בראשית שנות ה-70.

בשנת 1980 הפיק מוזיקלית את אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב". באותה שנה כתב והלחין ליהודית רביץ את "שיר ללא שם", שכתב לזכר אבשלום (אבשי) חנוך, בנו של אחיו דני, שהיה לוחם שייטת 13 ונהרג בתאונת אימונים ב-25 בנובמבר 1980.

בנוסף הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין "חמוש במשקפיים" את השירים "עצים" ו"תל אביב גדות הירקון 1950". בשנת 1981 הלחין לנורית גלרון את השיר "עץ השדה" למילותיו של המשורר נתן זך.

חתונה לבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתונה לבנה

ב-1981 יצר חנוך את אחד האלבומים החשובים בקריירה שלו: "חתונה לבנה". המעבדים ירוסלב יעקובוביץ' ולואי להב שמו דגש על תפקידי הכלים, ונוצר צליל כבד ולעתים צורמני שהאפיל על השירה של חנוך. חנוך חדל לשיר בקול הגבוה שאפיין אותו בתחילת הקריירה, והחל לשיר בקול נמוך וצרוד - סגנון שירה שמלווה אותו מאז לאורך כל הקריירה. השירים היו מורכבים גם מבחינת הטקסט, ועסקו בגירושיו של חנוך, יחסים, כסף והצלחה. בין השירים היו "הדרכים הידועות", "שחרר אותי", "תמונת מצב" ו"שיר דרך" היותר קליל. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בזמנו, אך כיום הוא מזוהה כחדשני לתקופתו, ביצירת רוק כבד ומחוספס בעברית.

בשנת 2008 הוציאה חברת הד ארצי בהפקתו של משה לוי אלבום מחווה ל"חתונה לבנה", בשם "הדרכים הידועות". האלבום כלל גרסאות כיסוי של שירי האלבום, שבוצעו על ידי זמרים שונים. התפרסמו מתוכו ביצועיהם של אביתר בנאי ל"חתונה לבנה", של אסף אמדורסקי ל"זה רק געגוע" ושל מוש בן ארי ל"הדרכים הידועות".

המשך שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 הקליט חנוך את האלבום "על פני האדמה", שכלל בעיקר חידושים לשירים שכתב לאמנים אחרים, "עץ השדה", "עצים", ו"הבלדה על יואל משה סלומון". לצדם מנה האלבום שלושה שירים חדשים: "על פני האדמה", "ירוק על ירוק" ו"ניגע אל החלום". להפקה המוזיקלית באלבום היה שותף לראשונה משה לוי, שהפיק מאז את כל אלבומיו של חנוך.

בשנת 1985 הקליט חנוך את אלבומו המצליח ביותר, "מחכים למשיח", שבו בלטו שירי מחאה פוליטיים וחברתיים: "מחכים למשיח", שעסק בנפילת הבורסה ובמצוקה הכלכלית, "לא עוצר באדום", שההשערה הרווחת היא שנכתב על אריאל שרון, שר הביטחון במלחמת שלום הגליל, "אין מחלוקת" ו"שוקו". לצדם נכללו שירים אישיים כמו "זה לא נוח" ושירי אהבה כמו "קרן שמש מאוחרת" ו"דז'ה וו".

בעקבות האלבום תכנן חנוך מסע הופעות באולמות קטנים, אך בסופו של דבר הוחלט לקחת הימור ולערוך ארבע הופעות אצטדיון גדולות. הופעות אלו נחלו הצלחה חסרת תקדים, שהפכה את חנוך לכוכב הרוק הפופולרי בישראל באותה תקופה. הביקוש הגדול הוביל להגדלת מספר ההופעות ברחבי הארץ.

בשנת 1986 הפיק חנוך מוזיקלית את אלבום הבכורה של דפנה ארמוני, וכתב והלחין בו את רוב השירים, בהם "אלה", "אוהבת אותך עוזבת אותך", "רגיש מדי" ו"היא תיקח אותך".

שלום חנוך בפסטיבל ערד, 1992

בשנת 1988 הפיקה גרושתו של חנוך, ליהי, סרט המתעד את הופעותיו בשם "רומן אמיתי". בסרט תועדו הופעותיו בשנה זו בעיקר עם חומר חדש שטרם יצא על גבי אלבום. הקהל עדיין נהר להופעות, אך לא עיכל בקלות את השירים החדשים. בהמשך השנה הופיעו שירים אלה ואחרים באלבום "רק בן אדם", שכלל שירים כ"נגד הרוח", "כדי לחיות", "בסוף אמצא אותך" ושיר הנושא. האלבום לא זכה להצלחה, לדעת חנוך מכיוון שנגינת הכלים הוקלטה באנגליה ואילו השירה בישראל, מה שגרם לניתוק בין השניים. האלבום קיבל גם ביקורת על כך שניגנו נגנים לא ישראלים. גם ההופעות שליוו את האלבום לא זכו להצלחה רבה.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 הקליט חנוך את אלבומו "בגילגול הזה", שזכה להצלחה גדולה. בין השירים בלטו "אומרים שבלי" (למילותיו של מאיר אריאל), "דיאלוג", "בדיוק כמוך", שיר הנושא ו"ככה וככה", שהיה הסינגל המצליח ביותר מהאלבום.

בשנת 1992 יצא לאור אוסף שירים שקטים, חלקם מתוך הופעה חיה, בשם "לא יכול לישון עכשיו", ובו שיר אחד חדש, "מביאה הכול", שהוקדש לידידתו של חנוך, השחקנית טליה שפירא, שנפטרה באותה תקופה.

בשנת 1994 הקליט חנוך את אלבומו "א-לי-מות", שבו בלטו השירים "לאט לאט", "אל תוותר", "במכונית החדשה של אבא" ושיר הנושא. אלבום זה נחשב לאלבום איכותי, ותוכנו עסק בעיקר באלימות המתגברת והולכת בארץ.

בשנת 1997 הקליט חנוך את אלבומו "ערב ערב", שבו בלטו השירים "אל תקרא לי עם", "המלצה ליומית", "הליקופטר", "לעולם לא אעזוב אותך עוד", "אוזניים לטלפון" ושיר הנושא.

בהמשך השנה הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין "לאן פרחו הפרפרים" את השיר "שלום חבר" למילותיו של יעקב רוטבליט, שנכתב לזכר ראש הממשלה יצחק רבין. היה זה שיתוף פעולה ראשון של איינשטיין ושל חנוך לאחר 17 שנה. שיתוף הפעולה הביא להקלטת אלבום משותף של השניים, "מוסקט", שיצא ב-1999. חנוך הלחין את כל שירי האלבום, כתב את המילים לחלק מהם, ועיבד אותם יחד עם משה לוי ואמיר צורף. בין השירים בלטו הדואט של חנוך ואיינשטיין "כל אחד רוצה", "גיטרה וכינור", "שמור על עצמך" ו"אישה מבוגרת".

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום חנוך בהופעה, 2007

בשנת 2001 הפיק לייבל עצמאי בשם C90 בוטלג של חנוך מסיבוב ההופעות של "חתונה לבנה", בשם "לבן של חתונה". בדיסק הכפול, שהופץ בעשרים עותקים ממוספרים בלבד, תועדה הופעה שהוקלטה על טייפ פשוט בתיאטרון "הדר" בגבעתיים בינואר 1982. בשנת 2002, במלאת 25 שנים לצאת האלבום "אדם בתוך עצמו", הוצא האלבום מחדש בתוספת שיר חדש כבונוס, "כל פעם קצת יותר", שהוקלט בשנת 2000 בביתו של טכנאי ההקלטה טומי פרידמן, בשיתוף עם דויד ברוזה.

בשנת 2003 הקליט חנוך את אלבומו "אור ישראלי", פרויקט משותף שלו עם להקת הרוק מוניקה סקס, שמלווה אותו באלבום. באלבום בלטו השירים "אהבת נעורי", שיצא כסינגל רק לאחר שזכה להצלחה בתחנות הרדיו, הסינגל הראשון "היום", "ראש המשלה" הפוליטי ושיר הנושא.

בשנת 2004 הוקלט המופע "יציאה" של חנוך עם משה לוי, ויצא כאלבום הופעה אקוסטי כפול. בסוף השנה הוציאה חברת "מדיה דיירקט" אוסף בן חמישה תקליטורים, המסכם את הקריירה של חנוך מתחילתה ועד אז. באלבום נכללה גרסה חדשה של חנוך לשיר "למה לי לקחת ללב". בקיץ 2005 חבר חנוך לשלמה ארצי למופע משותף בשם "התחברות". המופע זכה להצלחה רבה, ויצא גם הוא באלבום כפול ובDVD. עבור המופע כתבו ארצי וחנוך ביחד את השיר "אני רואה אותך".

משנת 2005 מופיע חנוך בקביעות במועדון הבארבי בתל אביב, במופעים שנפתחים בשעות הקטנות של הלילה. מופעים אלה, שזכו לשם "חיות לילה", תועדו על גבי DVD שיצא במארז אחד עם אלבומו "שלום חנוך" מ-2009.

בשנת 2008 הופיע ככוכב אורח בתפקיד עצמו בתוכנית הפרודיה "רד בנד", שעוסקת בעולם המוזיקה הישראלי.

באפריל 2009 הוציא חנוך את האלבום "שלום חנוך", בהפקה מוזיקלית של משה לוי ואייל קצב. הסינגלים שקדמו לאלבום היו "פתוחים לאהבה"‏‏‏[4], שיר המחאה "אלוהים"‏[5] ו"אומרת לי לעד".

באוגוסט 2010 זכה שירו של שלום חנוך "מחכים למשיח" בתואר "השיר הטוב ביותר בכל הזמנים" במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", שהוצא לכבוד ראש השנה‏[6]. המדרגים היו אנשי מוזיקה בכירים.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום חנוך ומשה לוי במופע "יציאה"

ב-2010 יצא חנוך עם פרויקט סדרת מופעים בשם "ארבע תחנות", העוברת בתחנות הזמן שלו כיוצר. התחנה הראשונה הוקדשה לאלבומים "שבלול", "פלסטלינה" ו-"Shalom", השנייה ל"אדם בתוך עצמו" ו"סוף עונת התפוזים", השלישית ל"חתונה לבנה" ו"על פני האדמה" והרביעית ל"מחכים למשיח" ו"רק בן אדם". בהופעות נהג לארח בהפתעה אמנים כדוגמת: אהוד בנאי, ברי סחרוף, ריטה, אביב גפן, תום ואורית פטרובר (היהודים), נינט טייב, אסף אמדורסקי, דנה ברגר, יזהר אשדות וקרן פלס. הופעות אלו תועדו הן על גבי אלבום הופעה בן ארבעה תקליטורים, והן על גבי DVD.

במרץ 2012 יצא אלבום ההופעה של חנוך "יציאה 2", שכלל שירים נוספים מהמופע "יציאה". באותה שנה יצא גם אלבום בשם "לילה של כוכבים", ובו גרסאות כיסוי של אמנים שונים לשיריו של חנוך, שעובדו כשירי ילדים.

זמר מחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום חנוך נודע במשך רוב שנות פעילותו כזמר מחאה חריף, ואף נחשב על ידי רבים כמי שפיתח את ז'אנר "שירי המחאה" בזמר העברי [דרוש מקור]. שירו "מחכים למשיח" נחשב לשיר המחאה הבולט ביותר ברוק הישראלי וכאב הטיפוס של שירי המחאה בישראל[דרוש מקור].

בין שירי המחאה הידועים שכתב:

  • מחכים למשיח - שיר שנכתב בתקופת נפילת הבורסה. למרות היותו שיר בעל טקסט נוקב, הפך השיר ללהיט הגדול ביותר של חנוך בכל שנות הקריירה שלו, ולמזוהה עמו ביותר.
  • "לא עוצר באדום" - שיר אנטי-מלחמתי חריף שכתב חנוך בזמן מלחמת שלום הגליל. רבים מאמינים שהשיר נכתב כלפי שר הביטחון דאז אריאל שרון, על-אף שחנוך טען שלא כיוון באופן ספציפי על שרון‏[7].
  • "לצאת מהלחץ" - שיר אנטי-ממסדי שיוצא בעיקר נגד שלטון הדת והלאומנות.
  • "אל תקרא לי עם" - שיר אנטי-דתי, בעל קונוטציה אתאיסטית מובהקת, שגם מביעה סלידה מהלאומנות ומהמיליטריזם.
  • "ראש המשלה" - טקסט שמבקר באופן ציני ומריר את התנהלות ראש הממשלה בפרט ואת הממשלה ושריה בכלל. ("ראש המשלה" - הטעות במקור)
  • "אלוהים" - בשיר מביע חנוך את סלידתו ממה שהוא רואה כ"שלטון הרבנים" על הציבור.

אלבומיו א-לי-מות ורק בן אדם תוארו כאלבומי קונספט מחאתיים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1968 נישא חנוך לליהי עפרון, נכדתו של גדעון מר ובת-דודתו של ג'וליאנו מר. נולדה להם בת אחת, מאיה חנוך, תסריטאית, במאית, משוררת, תפאורנית וכותבת ספרי ילדים (עליה כתב את שירו "מאיה"). נישא בשנית ללימור ירון, ולהם בת משותפת בשם רומי.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

עם אריק איינשטיין

עם השלושרים

  • השלושרים (אלבום) (1969)
  • היושבת בשורה הראשונה / פגישה לאין קץ (תקליטון), 1970
  • זה לא יכול להיות / תסתכל אלוהים ותראה (תקליטון), 1970

עם תמוז

אלבומי הופעות

אוספים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדרכים הידועות באתר וואלה!
  2. ^ שירי ילדים של שלום חנוך באתר עכבר העיר
  3. ^ אלון הדר, חידת שלום חנוך: אהבת נעוריו, באתר nrg מעריב, 14 במרץ 2009
  4. ^ אור ברנע, שלום חנוך מעלה את הווליום, באתר ynet‏, 27 בינואר 2009
  5. ^ אסף נבו, ‏שלום חנוך שר על אלוהים, באתר ‏mako‏‏, ‏5 במרץ 2009‏
  6. ^ העשירייה הפותחת, באתר ynet‏, 26 באוגוסט 2010‬
  7. ^ שלום חנוך: "אריק שרון עדיין לא עוצר באדום", באתר ynet‏, 1 ביולי 2002‬