מחר אזיל דמעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחר אזיל דמעה
I'll Cry Tomorrow
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על הרומן "מחר אזיל דמעה" של ליליאן רוט
בימוי דניאל מאן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לורנס ויינגארטן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט הלן דויטש, ג'יי ריצ'רד קנדי
עריכה הארולד פ. קרס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים סוזן הייוורד
ג'ו ואן פליט
אדי אלברט
מוזיקה אלכס נורת' עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ארתור ארלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בדצמבר 1955
משך הקרנה 117 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2,147,000‏$
הכנסות 7,727,000‏$
פרסים פרס אוסקר לעיצוב תלבושות הטוב ביותר, שחור-לבן (הלן רוז) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחר אזיל דמעהאנגלית: I'll Cry Tomorrow) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1955 עם סוזן הייוורד בתפקיד הראשי.

התסריט מבוסס על רומן בשם זה של ליליאן רוט המספר את חייה כזמרת וכוכבת סרטים הנדחפת כל הזמן על ידי אמה השתלטנית ובגלל התמרדותה ומות אהובה היא נגררת לאלכוהוליזם ומידרדת לשפל המדרגה עם שברגע האחרון מצליחה להשתקם. ולספר את סיפורה.

שם הספר והסרט נגזר מזה שכאשר ליליאן נשברת ובוכה, אמה מבקשת ממנה שלא תבכה עכשיו ושתשאיר את הדמעות למחר.

הסרט זכה בפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר.

סוזן הייוורד הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. היא מופיעה בסרט במספר קטעי שירה.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליליאן רוט (סוזן הייוורד) היא זמרת ושחקנית ידועה שהקריירה שלה מצליחה הודות לכישרונה אך גם בגלל אמה קייטי (ג'ו ואן פליט) העומדת מאחוריה מאז שהייתה ילדה קטנה ומדרבנת אותה להקדיש את חייה לבמה.

ליליאן פוגשת באחת מהופעותיה את חבר נעוריה דייוויד טרדמן (ריי דנטון) והם מתאהבים. דייוויד הוא עורך דין ומתחיל להיות המנהל שלה. הם מחליטים להתחתן ולהקים משפחה אבל קייטי מתנגדת לכך ומנסה לשכנע את ליליאן כי חבל לה להפסיד את הקריירה שהשקיעה בה הרבה עד אז.

דייוויד נפטר באופן פתאומי וליליאן נכנסת לדיכאון ונדודי שינה. כאשר אלכוהול מאפשר לה לישון, היא מתחילה לשתות ומצב הרוח שלה נע בין אגרסיביות לדיכאון.

היא מחליפה בעלים ומצבה הפיזי והאמנותי מידרדר עד שהיא מוצאת את עצמה ברחוב.

היא שוכרת חדר בקומה גבוהה של בית מלון ומתכוננת להפיל את עצמה לרחוב אך ברגע האחרון היא מתחרטת.

לבסוף היא נכנסת לסניף של אלכוהוליסטים אנונימיים ומתקבלת שם באהדה על ידי ברט מגווייר (אדי אלברט), עוברת תהליך גמילה קשה ומתאוששת.

ברט משכנע אותה להופיע בתוכנית הטלוויזיה "אלה הם חייך" ולספר על חוויותיה כאלכוהוליסטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחר אזיל דמעה בוויקישיתוף