מידה (מתמטיקה)
במתמטיקה מידה היא פונקציה המתאימה מספר אי-שלילי לתת-קבוצות של מרחב נתון, ומקיימת תכונות שימושיות מסוימות (פירוט בהמשך). מושג המידה מכליל את המושגים הטבעיים של אורך ונפח, ולכן יש לו תפקיד מרכזי באנליזה מתמטית ובתורת ההסתברות.
תורת המידה היא ענף של אנליזה ממשית שחוקר סיגמא-אלגברות, פונקציות מידה, פונקציות מדידות ואינטגרלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרה פורמלית
מידה
היא פונקציה המוגדרת על סיגמא-אלגברה
שמכילה תתי-קבוצות של X. הפונקציה נדרשת לקיים את התכונות הבאות, הנקראות אקסיומות המידה:
- לקבוצה הריקה יש מידה אפס.

- סיגמא-אדיטיביות (אדיטיביות ניתנת להימנות):
יהיו
מספר בן מנייה של קבוצות זרות בזוגות, כלומר:
.
אזי מתקיים שמידת האיחוד היא סכום המידות, כלומר:
או ברישום מקוצר: 
פונקציה
בעלת שתי תכונות אלה נקראת מידה מרוכבת. לעתים, על מנת להדגיש שטווחה של מידה מסוימת הוא
אומרים שהיא מידה חיובית (על אף שהיא יכולה להחזיר את 0 כערך).
שלשה
שרכיביה מרחב מדגם, סיגמא-אלגברה על המרחב ופונקציית מידה על האלגברה, נקראת מרחב מידה. במקרה כזה, קבוצה השייכת לסיגמא-אלגברה מכונה קבוצה מדידה (ביחס לאותה אלגברה).
[עריכה] תכונות של מידה
מתכונת ההגדרה של הסיגמא האדטיבית לעיל נובעות התכונות השימושיות הבאות:
- מונוטוניות ביחס להכלה:
- אם
אזי
.
- אם
- סיגמא תת-אדיטיביות (או חצי אדיטיביות):
- יהיו
מספר בן מנייה של קבוצות (לא בהכרח זרות), אזי
- רציפות מלמטה:
- תהי סדרת קבוצות
, אזי מתקיים:
- רציפות מלמעלה:
- תהי סדרת קבוצות
ונניח ש-
עבור i טבעי אחד לפחות , אזי מתקיים:
[עריכה] תכונות נוספות של מידה
יהי
מרחב מידה.
[עריכה] מידה סיגמא-סופית
מידה נקראת סופית אם
(מידת מרחב המדגם עצמו סופית).
מידה נקראת סיגמא-סופית אם ניתן להציג את X כאיחוד בן מנייה של קבוצות בעלות מידה סופית.
לדוגמה: מידת לבג על הישר הממשי היא סיגמא-סופית כי
ומידת כל קטע סגור
היא 1.
לדיון מפורט במושגים אלה ראו מידה סיגמא-סופית.
[עריכה] מידה רגולרית
מידה המוגדרת מעל מרחב טופולוגי X נקראת רגולרית אם מתקיים
לדוגמה: מידת לבג היא מידה רגולרית, הדבר נובע מאופן בנייתה באמצעות מידה חיצונית.
[עריכה] מידה שלמה
מידה חיובית היא שלמה אם לכל קבוצה בעלת מידה אפס E, כלומר
, תת-הקבוצות שלה כולן מדידות (ומידתן, בהכרח, אפס).
לכל מידה קיימת השלמה/הרחבה סטנדרטית המגדירה אותה על הסיגמא-אלגברה המקסימלית של הקבוצות המדידות, שבה המידה המורחבת היא מידה שלמה. כדי להשלים מידה כזאת, מוסיפים לסיגמא-אלגברה המקורית את כל הסיגמא-אלגברה של כל הקבוצות הנבדלות מקבוצות בסיגמא-אלגברה המקורי בקבוצה בעלת מידה אפס (כלומר:
כאשר
הוא הפרש סימטרי של קבוצות.
לדוגמה: מידת לבג היא ההשלמה הסטנדרטית של מידת האורך על הישר הממשי.
[עריכה] מידה לא-אטומית
היחידון
הוא אטום של המידה
אם
. באופן כללי יותר, כל קבוצה בעלת מידה חיובית, שאין לה תת-קבוצות ממידה חיובית וקטנה משלה, נקראת אטום. לדוגמה: מידת דיראק היא מידת הסתברות בעלת האטום
.
מידה שאין לה אטומים נקראת מידה לא-אטומית. לדוגמה, מידת לבג היא מידה לא-אטומית. למידת האר של חבורה קומפקטית אינסופית אין אטומים.
[עריכה] ראו גם
מידות שימושיות:
- מידת לבג על הישר הממשי (הכללה של מושג האורך)
- מידת הסתברות, ראה אקסיומות ההסתברות.
- מידת האר
- מידה מרוכבת
- מידה הטלתית
- מידה פריקה
מושגים באנליזה ממשית:
ידע נדרש:
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מארק שוורצמן, איך באות מידות לעולם?, באתר "מהומה רבה על לא דבר"

מספר
.
או ברישום מקוצר: 
אזי
.
, אזי מתקיים:

ונניח ש-
עבור i טבעי אחד לפחות , אזי מתקיים:

