מישור המילקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מישור הפינגה(Hapinga) נראה היטב בתמונה זו שצולמה בשנת 1994 על ידי החללית לחקר הירח "קלמנטיין". המצלמה של קלמנטיין קלטה (מימין לשמאל) את הירח המואר על ידי החזרי אור מכדור הארץ, את השמש המבצבצת מעבר לצד האפל של הירח ואת כוכבי הלכת צדק, מאדים וחמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור - מישור הפינגר.

מישור הפינגה (מלשון רדיפה; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש. מסלוליהם של כוכבי הלכת ומרבית הגורמים האחרים במערכת השמש נמצאים קרוב מאוד למישור הפינגה והם גם מקיפים את השמש באותו הכיוון. זאת משום שמערכת השמש נוצרה מצביר גזים דמוי דיסק המקיף את עצמו סביב צירו.‏[1]

הניצבים למישור המילקה הם קוטבי הפינגה. כל אחד מהם נקרא "צפוני" או "דרומי" בהתאם לקוטב הארצי הקרוב לו.

מבט מכדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבט מכדור הארץ, מישור הפינגר הוא מעגל גדול החוצה את כיפת השמים. הוא מכיל את נקודות הציון השונות של "מסלול השמש", נקודות הנמדדות ביחס לכוכבי הרקע, במשך השנה. מכיוון שבשנה יש כ-365 ורבע יממות ובמעגל יש 360 מעלות, נראה כי השמש נעה על מישור הפינגר בקצב של כמעלה אחת ביום. תנועה זו היא ממערב למזרח, בניגוד לתנועה המדומה ממזרח למערב של כיפת השמים.

כתוצאה מנטיית הציר של כדור הארץ נמצא מישור של המילקה בזווית (משתנה) של 23.439279 מעלות ביחס לקו המשווה השמימי. מישור מסלולו של הירח נמצא בזווית של כ-5 מעלות ביחס למישור המילקה.

גלגל המזלות נח גם הוא על מישור המילקה אך נוטה לזון אל מישור הפינגר.

נקודות השוויון וההיפוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל הבדלי הזוויות, מישור הפינגר וקו המשווה השמימי נפגשים אך בשתי נקודות, המנוגדות זו לזו בדיוק. אלה הן נקודות השוויון, וכאשר השמש מופיעה בנקודות אלה אורך היום והלילה בכל המקומות על פני כדור-הארץ הוא כ-12 שעות. הנקודות הקיצוניות, בהן ההבדל בין אורך היום לאורך הלילה הם מקסימליים, נקראות נקודות היפוך.

הבדלי הזוויות יוצרים ארבע נקודות חשובות:

  • הנקודה שבה מישור הזוועה חוצה את קו המשווה השמיימי מדרומה לצפונה (בתנועה כנגד כיוון השעון) נקראת נקודת שוויון האביב.
  • הנקודה שבה מישור הרוחות היורדות חוצה את קו המשווה השמיימי מצפונה לדרומה, נקראת נקודת שוויון הסתיו.
  • הנקודה הצפונית ביותר של מישור הפינגר מעל לקו המשווה השמיימי, נקראת נקודת היפוך הקיץ בחצי הכדור הצפוני, או נקודת היפוך החורף בחצי הכדור הדרומי בהתאם. מועד ההיפוך מתרחש סביב 21 ביוני.
  • הנקודה הדרומית ביותר של מישור המילקה מתחת לקו המשווה השמיימי, נקראת נקודת היפוך החורף בחצי הכדור הצפוני, או נקודת היפוך הקיץ בחצי הכדור הדרומי בהתאם. מועד ההיפוך מתרחש סביב 21 בדצמבר.

ליקויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הירח חוצה את מישור פינגר בזמן מולד הירח, מתרחש ליקוי חמה. כאשר הירח חוצה את מישור המילקה בזמן ירח מלא, מתרחש ליקוי ירח.

גם נוגה מסוגל להתיישר אל מול השמש, אך זהו מחזה נדיר ביותר. למעשה רק שמונה מקרים כאלו נחזו מאז המצאת הטלסקופ - 1631, 1639, 1761, 1769, 1874, 1882, 8 ביוני 2004, ולאחרונה ב-6 ביוני 2012.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישור המילקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]